פרשנות
נאום ה"פאקה פאקה" של נתניהו: כולם אשמים, רק לא הוא
רה"מ מאשים את כולם: הציבור, הפוליטיקאים, המפגינים והמומחים, ומנקה עצמו מאחריות למצב; ערב יום הכיפורים, ראוי שיואיל לעשות חשבון נפש ולא להסית
ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים הערב (ה') בנאום לאומה לקראת הסגר השני את כל הגורמים השונים באחריות להתפרצות מגיפת הקורונה - ובדרך הוא שכח להסתכל בראי ולהודות שגם לו אחריות רבה למצב.
- נתניהו: שעת חירום לאומית, המגפה תגבה מחיר כבד נוסף
- גנץ: "אסור שהשיסוי שמעבירים בעלי אינטרס יביא לתבוסה במלחמה בקורונה"
- במקום פתרונות נקודתיים, הממשלה נתנה אגרוף בבטן לכל הציבור
1 . הציבור והדוגמה האישית: נתניהו קרא לציבור להקפיד על הנהלים, והאשים את הציבור כמי שלא מקפיד אחר ההנחיות. לדבריו, "רק אם נקפיד ונילחם יחד נוכל לנצח את המגיפה". אלא מאי: נתניהו התעלם מהעובדה ששני יועציו, טופז לוק וראובן עזר, הפרו את הנחיות הבידוד שנגזר עליהם עם שובם ממשלחתו מוושניגטון. לוק נצפה במוצ"ש בהפגנה בסמוך למעון ראש הממשלה, ועזר הלך לקניות בסופר, לאחר שבשבוע שעבר הפר את הבידוד עת יצא לריצה בוושינגטון. נתניהו הגן עליו בעקיפין כשהתרעם על הביקורת הציבורית נגד יועצו. לא שמענו שנתניהו נזף או השעה את יועציו - צעד שהיה מתבקש.
2. הפוליטיקאים: נתניהו תקף את יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם) "בכרסום בזמן חירום" ואת "הפוליטיקאים שמסמסו את התקנות שהבאנו לכנסת. יש גבול לכל תעלול. כי מדובר כאן בחיי אדם". זכותם של חברי הפוליטיקאים וחברי הכנסת לשאול שאלות, למתוח ביקורת ולא לקבל את כל הצעות הממשלה ככתבן וכלשונן. דווקא בשעת החירום הזו הנמשכת זה חצי שנה ראוי היה שנתניהו יחבק אליו את האופוזיציה ואכן יצור תחושה של אחדות ופיוס. אבל דווקא הוא הסית נגד מי שלא מסכים עם דעותיו.
3. המפגינים: הוא התריס כי ההפגנות מול ביתו בבלפור "שהן הזויות ואנרכיסטיות" אינן מפריעות לו אלא אף משרתות אותו פוליטית. אבל, בנשימה אחת קשה להתעלם מהתחושה שדרישתו לסגר כללי נועדה בין היתר להגביל את ההפגנות. המתווה שאושר קפסולות מפגינים של 20 איש עד 1,000 מטר ממקום המגורים צפוי להקטין את כמות המפגינים מול מעונו. במשטר דמוקרטי אין לוותר על זכות ההפגנה והבעת הדעה.
נתניהו הוסיף כי "מנהיגות צריכה לקבל את ההחלטות הנכונות גם אם הן קשות מול מבול הציניקנים ו"הפאקה-פאקה". אלא, שקשה לנתק כעת את קבלת ההחלטות הללו ממשפטו של נתניהו ומרצונו להרחיק את ההפגנות מעליו. נתניהו וממשלתו היו צריכים להתעורר קודם לכן, ולנקוט בצעדים, עוד לפני שהגענו ל-7,000 נדבקים חדשים מדי יום. במקום זאת, חוררו את המתווה שהגיש לפני כמה שבועות הפרויקטור פרופ' רמי גמזו ובמקום להטיל סגר על 30 ערים ערכו סגר לילה על 40 ערים שכמובן לא היה יעיל. גמזו גם התנגד ליציאת ישראלים לאומן ונתניהו הקים ועדת שרים מיוחדת שלבסוף לא הצליחה להביא לפתרון ומוטב שכך.
4. המומחים: נתניהו התגאה בקבלת ההחלטות חרף עמדות הבכירים כמו הפחתת מסים והשגת מתווה הגז. מהדיון אתמול אצל נתניהו על הסגר בהתייעצות עם צוות שרים נעדר הפרויקטור גמזו שיצא נגד סגר כולל. נתניהו גם לא שעה לראשי המערכת הכלכלית שהזהירו מפני ההשלכות הכלכליות של הסגר הנוכחי ובפגיעה של 35 מיליארד שקל. הוא לא נותן למומחים כעת לשנות את דעתו
5. בתי הכנסת: את בתי הכנסת היו צריכים לסגור עוד לפני ראש השנה, אבל, נתניהו חשש מתגובתם של רבני וראשי המפלגות החרדיות יהדות התורה וש"ס. חבל שלא הקשיב לפני שבועיים לעמדתו של הרב הראשי הראשי יוסף שקרא לסגור את בתי הכנסת מפאתפיקוח נפש.
6. לא מבקש סליחה: ערב יום הכיפורים, קרא נתניהו בפנים רציניות "אני מקווה ומאמין שדווקא מהימים הנוראים יכולה לצאת בשורה חדשה של תקווה". אולי הוא הבין שהליכוד באמת יורד בסקרים, ונפתלי בנט וימינה מזנקים, ולא בטוח שנתניהו יוכל להרכיב את הממשלה הבאה. עם זאת, הוא לא מבקש סליחה מאף אחד אלא רק יודע להאשים אחרים. נתניהו הוא שמנהל בחצי השנה האחרונה את הקרב של ישראל נגד הקורונה. הוא לא מסוגל לקחת על עצמו אחריות ולבקש סליחה מהציבור - לא על עצם הטיפול - אלא על עצם ההסתה והפילוג בעם בתקופת החירום הזו. הוא הקים ממשלת חירום אך תקף וריסק את שותפו המרכזי בני גנץ. ביום הכיפורים, מן הראוי שנתניהו יעשה חשבון נפש.