"עשור של מאמצים": ישראל ולבנון יחלו במו"מ על הגבול הימי הכלכלי

עם התקדמות המגעים צפויות להתקיים גם שיחות על תיחום הגבול היבשתי – שירוכזו על ידי משרד הביטחון. האמריקנים מקווים שהצדדים יגיעו לסיכום תוך חצי שנה, כאשר כבר במהלכם יאפשרו שתי המדינות לחברות אנרגיה משני הצדדים לעשות סקר ססמולוגי באיזור המחלוקת.

גבולות ימיים במזה"ת צילום: איי פי

שר האנרגיה יובל שטייניץ, שייצג את ישראל במגעים שתווכו עד כה דרך עוזרו של מזכיר המדינה האמריקני דייוויד שנקר, אמר כי "מטרתנו היא להביא לסיום המחלוקת בנושא התיחום של המים הכלכליים בין ישראל ללבנון במטרה לסייע בפיתוח משאבי הטבע לטובת כל עמי האזור. לראשונה מזה 30 שנה יתקיים משא ומתן אזרחי-מדיני בין ישראל ללבנון בתום כשנתיים של מגעים עקיפים".

שטייניץ הוסיף כי "אני מודה למזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפיאו ולאנשי צוותו ולשליחים דיוויד סאטרפילד ודיוויד שנקר על התגייסותם לנושא. אנו מצפים לפתיחתו של המו"מ הישיר כבר במהלך התקופה הקרובה. מטרתנו היא להביא לסיום המחלוקת בנושא התיחום של המים הכלכליים בין ישראל ללבנון במטרה לסייע בפיתוח משאבי הטבע לטובת כל עמי האזור".

מי שייצג את לבנון היו הנשיא מישל עאון ויו"ר הפרלמנט נביה ברי. ברי אמר כי "בהסכם הפסקת האש בין לבנון וישראל מ-1994 שורטט הקו הכחול היבשתי. מאז שנת 2010, לבקשת האו"ם, התחלתי במאמץ שנמשך עד היום לשרטוט הגבול הימי בסיוע אמריקני. הביקור של מזכיר המדינה פומפאו בלבנון בשנת 2019 השיב את סוגיית הגבולות לשולחן, והגענו להסכמה על מסגרת שתאפשר לנהל את המו"מ מהצד הלבנוני. ארה"ב רוצה לעבוד עם שני הצדדים כדי לסייע לגבש אווירה חיובית לניהול המו"מ סביב הגבולות".

מסעות הדילוגים של האמריקנים נמשכו שנתיים וכללו שמונה ביקורים. בהתחלה היה זה השגריר דייוויד סאתרפילד שריכז את המאמץ, ולאחר מכך הוחלף על-ידי שנקר. הצדדים סיכמו שהאמריקנים יפרסמו את ההודעה בעוד כמה שעות, אך יו"ר הפרלמנט ברי הקדים אותם.

זוהי לא הפעם הראשונה שישראל ולבנון קרובות לסיכום על חידוש המו"מ. גם בחודש מאי 2019 היה סיכום כזה שלא יצא לפועל, ותמיד ישנה אפשרות שהלבנונים יקבלו ברגע האחרון רגליים קרות, אך נראה שהפעם בניגוד לפעמים הקודמות – הלבנונים בשלים מתמיד. הסיבה לכך היא המשבר הכלכלי הקשה בלבנון שנמצאת על סף פשיטת רגל.

השטח שנמצא במחלוקת בין ישראל ללבנון הוא קטן מאוד, באופן יחסי, ומדובר ב-850 קמ"ר מתוך המים הכלכליים. בשביל ישראל מדובר בפחות מ-2% מהמים הכלכליים, ועבור הלבנונים כ-3%. כבר בשנת 2012 אותתה ישראל שהיא מוכנה ללכת לקראת הלבנונים ולחלק את הזכויות באזור ביחס של 42:58 לטובת ביירות.

מימין: שר האנרגיה יובל שטייניץ, עוזר מזכיר המדינה האמריקאי דיוויד שנקר ויו"ר הפרלמנט בלבנון נביה ברי צילום: יריב כץ, AP, אתר מחלקת המדינה האמריקני

גורם ישראלי בכיר אמר כי "אין לנו אינטרס לראות את לבנון קורסת ונכנסת לכאוס. קריסת לבנון לא טובה לנו ונשמח אם הלבנונים ייהנו ממשאבי הגז שלהם. זה יעזור להם לעמוד על הרגליים". הבכיר העריך את סיכויי הצלחת המו"מ ב-50-50 והוסיף: "אם הלבנונים ירצו נגיע להסכמות ואנו רוצים שהמחלוקת הזאת תהיה מאחורינו. עוד כמה מאות מטרים לפה או לפה לא ימנעו מאיתנו להגיע להסכם. כנראה החיזבאללה מסכים לזה אבל חשוב לדעת שהמשא ומתן גם יכול להתפוצץ. אנחנו נבוא למו"מ בנפש חפצה".

בישראל אומרים כי הסכם שיתחום את הגבול הימי בין המדינות יאפשר לשתי המדינות להתניע את קידוחי הגז באיזורי המחלוקת: הלבנונים בבלוק 9 שלהם; וישראל בזיכיון אלון הגובל בשטח המריבה. ההסכם צפוי להקטין גם את הסכנה של פעילות צבאית נגד אסדות הגז של ישראל ומכאן חשיבותו האסטרטגית הרבה.

בישראל מעריכים שהפעם החיזבאללה נתן את הסכמתו לקיומן של השיחות, ובכל מקרה מקווים שארגון הטרור לא יטיל וטו של הרגע האחרון בשל העובדה שמדובר במעין התקרבות לישראל. שנקר היה מאוד נחוש להביא להתנעת השיחות בשם ממשל טראמפ, שמעוניין לנצל את המומנטום האזורי ולהוריד את מפלס המתיחות, וכן להציג את הסיכום כביטוי נוסף להתחממות היחסים בין ישראל לעולם הערבי.