ניתוח כלכליסט
ההערכות על זינוק במספר הסטודנטים היו מוקדמות: יגדל ב-2% בלבד
המוסדות האקדמיים דיווחו על עלייה של 20% ברישום לשנת הלימודים החדשה, אבל בסופו של דבר מספר הסטודנטים צפוי לגדול רק ב־2%. במועצה להשכלה גבוהה עוד לא הפנימו שההישג של 60% סטודנטיות גם מאותת על בעיה של בריחת גברים
1. השמועות על גידול דרמטי במספר הסטודנטים היו מוקדמות מדי. בשבועות האחרונים מוסדות ההשכלה הגבוהה התחרו ביניהם בהוצאת הודעת על עלייה ברישום של 20%-30%. הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג עצמה דיווחה באמצע ספטמבר לוועדת החינוך של הכנסת על עלייה של 35% בהרשמה לתואר ראשון באוניברסיטאות בעקבות משבר הקורונה, ועלייה של 19% בהרשמה לכלל המוסדות להשכלה גבוהה. ההערכה היא שהגידול בהרשמה נובע מחוסר היכולת לצאת לטיולים בחו"ל ומהקושי למצוא עבודה.
- משרד החינוך: ב-94% מהגנים אין ילדים חולים בקורונה
- בנק ישראל: כיתות מב"ר מפחיתות נשירת התלמידים ב-40% ומגדילות הזכאות לבגרות
- מבחן ההפרות של שותפות הקואליציה
אלא שות"ת עצמה מפרסמת היום, לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית ביום ראשון הקרוב, הערכה לפיה מספר הסטודנטים הכולל יעלה בכ־2% בלבד, ל־320 בלבד. יש כמה סיבות לפער הזה. אחת מהן היא שההודעות מתייחסות לנתונים שונים. העלייה ברישום מתייחסת רק לשנים הראשונות לתואר ראשון ושני, בעוד העלייה במספר הסטודנטים מתייחסת ללומדים בכל השנים. כלומר: גידול של 25% ברישום לשנה ראשונה של התארים שווה לכ־30 אלף תלמידים שהם רק 10% מכלל הסטודנטים.
ובכל זאת, בות"ת מעריכים את הגידול הצפוי ב־7,000 תלמידים בלבד ולא ב־30 אלף. הם מונים כמה סיבות לספקנות שלהם. אחת מהן היא האפשרות לרישום כפול. השנייה: החשש מסטודנטים שיתחרטו. והשלישית הוא החשש מנשירה. כמובן ייתכן גם שבות"ת מעדיפים להיות זהירים ולהתאכזב לטובה.
2. שאלת הנשירה היא היום החור השחור של ההשכלה הגבוהה, כולם מדברים עליה ואף אחד לא יודע מה קורה איתה. הסטודנטים נמנים עם שכבת גיל שנפגעה קשה ביותר מהקורונה – הצעירים. מקצועות קלאסיים של סטודנטים כמו מלצרות שייכים לענפים שנסגרים ראשונים בסגרים ונפתחים אחרונים. הבעיה היא בעיקר של סטודנטים שלא צברו אפילו חצי שנה עבודה ולכן אין להם אפילו דמי אבטלה מופחתים.
סקר שערך בסוף שנת הלימודים הקודמת מכון גיאוקרטוגרפיה עבור קרן אדמונד דה רוטשילד העלה ש־8% מהסטודנטים הפסיקו את הלימודים ו־12% נוספים שוקלים לעשות זאת בעקבות משבר הקורונה. בות"ת אומרים לעומת זאת שבדיקה עם כלל המוסדות מעלה שאין נשירה גדולה יותר מבשנים קודמות. המוסדות טוענים שסטודנטים שמתקשים כלכלית מקבלים מענה. הבעיה הא שמלגה של כמה אלפי שקלים היא לא מה שיציל את הלימודים של אדם שאיבד את פרנסתו ואין לו דמי אבטלה.
3. ות"ת, שמפרסמת היום נתונים שונים על מאפייני הסטודנטים, שוב מתגאה בשיעור הגבוה של נשים - 58% בתואר ראשון, 63% בשני. נראה שלא שמו לב שם שנוצרה להם בעיה הפוכה: מחסור בגברים. נכון שיש עדין בעיות בשילוב נשים באקדמיה, למשל בסגל הבכיר במוסדות. יש גם מעט מדי סטודנטיות במקצועות טכנולוגיים. אחרי מאמץ גדול בחמש השנים האחרונות עלה חלקן של הנשים הלומדות את מקצועות ההייטק מ־24% ל־28% בלבד.
אבל המל"ג אינה מפנימה שנוצרת בעיה מקבילה של בריחת גברים מהאקדמיה. נראה שצעירים רבים הגיעו למסקנה שתואר מיותר להם בחיים. זה עלול להשפיע על איכות החוקרים וגם על יוקרת האקדמיה. זה עלול גם לגרום נזק לגברים עצמם בהמשך החיים. השלב הראשון בהתמודדות צריך להיות שהמל"ג תבין שיש פה גם בעיה ולא רק הישג.