היועמ"ש לנציב שירות המדינה: "אין באפשרותך למנוע הקמת ועדת איתור לפרקליט המדינה"

במכתב שהעביר היועץ אביחי מנדלבליט לנציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, הוא ציין כי "קיימת חשיבות ציבורית רבה לכך שהוועדה תוקם בהקדם לשם מינויו של תפקיד מרכזי וחשוב זה במערכת אכיפת החוק".

מנדלבליט כתב כי "החששות שאותם העלה נציב שירות המדינה במכתבו בקשר להקמת ועדת האיתור, והקשיים שמתעוררים במצב החריג שנוצר שבו הממשלה נמנעת מלמנות מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים, אינם מתקרבים לכדי הקושי המהותי שגלום בכך שמשרת פרקליט המדינה תמשיך להיות לא מאוישת למשך זמן בלתי ידוע".

אביחי מנדלבליט צילום: מוטי קמחי

"לפי עמדתו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה, אין כל מניעה כי ממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד סיגל יעקבי, תשמש חברה בוועדת האיתור למשרת פרקליט המדינה, ואין מקום ואין אפשרות כי נציבות שירות המדינה תמנע את הקמת הוועדה, מקום בו התמלאו התנאים הפורמליים לכך", הוסיף היועץ.

מוקדם יותר היום פנה שר המשפטים אבי ניסנקורן להרשקוביץ, ודרש ממנו להקים את ועדת האיתור לבחירת פרקליט המדינה מיד. "בקשיים שמנית אין כדי להקים ולו הצדק אחד לשלילת כשירותה של ממלאת מקום המנכ"ל כחברה בוועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה", טען ניסנקורן. שר המשפטים, שהוסיף כי מעשיו של הרשקוביץ גורמים למעשה לשיתוק של משרדו, רמז כי נתניהו פועל מאחורי הקלעים כדי למנות את הוועדה.

לדברי השר, ממלאת מקום מנכ"ל המשרד, סיגל יעקובי, מחזיקה בכל הסמכויות כדי להשתתף בוועדה, וניסנקורן הדגיש כי היו בכירים שנבחרו על-ידי ועדות שבהן ישבו ממלאי מקום. "המכתב משרטט מציאות מעוותת מאין כמותה, שבה נבלם מינוי למנכ"ל משרד המשפטים - ובמקביל נטען כי מינוי של מנכ"ל קבוע הוא תנאי למינויים של בעלי תפקידים בכירים במשרד", כתב. "מדובר במצב בלתי מתקבל על הדעת בלשון המעטה, ואסור לקבלו".

ניסנקורן ומנדלבליט השלימו את הרכב הוועדה כבר לפני עשרה ימים, וכל שנדרש היה פרסום רשמי של נציבות שירות המדינה. בינתיים הרכב ועדת האיתור כבר הושלם: היועמ"ש מנדלבליט, נציב שירות המדינה פרופ' הרשקוביץ, נציגת עורכי הדין עו"ד רחל תורן, פרופ' אורן גזל איל - נציג הפקולטות למשפטים ומנכ"ל משרד המשפטים.

דניאל הרשקוביץ צילום: חיים צח לעמ

בשל הצורך בבחירת פרקליט המדינה העריכו במשרד המשפטים שניתן יהיה להציג לממשלה מועמד אחד עד אמצע חודש נובמבר. העיכוב עתה מסכל תקווה זו ובמשרד המשפטים חוששים שאם נתניהו יקדים את הבחירות, לא ניתן יהיה לבחור פרקליט במה שמוגדר "ממשלת מעבר".

במערכות המשפט והפוליטיקה הובעו דעות מנוגדות באשר לסיכוי המהלך להסתיים בבחירת פרקליט מדינה. חלק אומרים שאם ועדת האיתור תצא לדרך ותמליץ על מועמדים, הדבר יקשה מאוד על הממשלה להסביר מדוע הבחירה המקצועית אינה מובאת לאישור. הם הזכירו כי בג"ץ שעסק בבחירתו של משה אשר כמנהל רשות המיסים, כפה על שר האוצר דאז יובל שטייניץ למנותו, למרות שלא רצה בו. בג"ץ קבע אז שניתן שלא למנות אדם, עליו המליצה ועדת איתור, רק בשל סיבות "כבדות משקל".

אחרים טוענים שראש הממשלה בנימין נתניהו, המנוע מהתערבות בבחירה, ימנע את הדיון בממשלה בטיעון שהקמת הוועדה היא בניגוד להסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, שקבע שבחירה ומינוי של פרקליט המדינה כפופה להסכמה הדדית.

בכיר במערכת הפוליטית אמר כי "תפקיד פרקליט המדינה הוא בעל חשיבות עצומה ומרכזית לנתניהו הנאשם בפלילים. גם בשל המשפט עצמו וגם במקרה שתהיה אפשרות לעריכת הסדר טיעון עמו. הוא לא ירצה שבחירת הפרקליט תהיה בניצוחם של ניסנקורן ומנדלבליט. מקורות העוסקים בנושא העריכו שאם ועדת האיתור אכן תצא לדרך, ינסו מקורבי נתניהו להריץ מועמד בעל כישורים בולטים, אך מקורב לעמדתו המשפטית.