פרשנות
האם איילת שקד צריכה לחשוש מהטלפון של אפי נוה?
עשרה ימים לפני השימוע שלו בתיק "מין תמורת מינוי" עשוי יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר לשבור את כל הכלים ולפרסם הקלטות מביכות נוספות, חוץ מזו בינו לבין היועמ"ש מנדלבליט שפורסמה השבוע. האם יש דרך משפטית למנוע ממנו שימוש עתידי בהקלטות הנפיצות?
"אם ימינה תמשיך לעלות בסקרים ונתקרב לבחירות", מעריך גורם ששוחחתי עמו, "יופצו הקלטות מביכות של שיחות עם איילת שקד שמצויות לרוב באפליקציית ההקלטות של אפי נוה". האם נוה ישתף פעולה ויבגוד בחברתו הטובה? תשאלו את החבר הטוב מנדלבליט.
- מנדלבליט החליט: לא לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו בפרשת הצוללות
- מנדלבליט בתגובה למיקי זוהר: "אמשיך לפעול ללא מורא וללא פחד"
- הדלפת השיחה עם מנדבליט היא מסר חד מנוה לפרקליטות
האם כל מי ששוחח בשנים האחרונות עם אפי נוה משקשק היום מפחד? פוליטיקאים, שופטים, עורכי דין, עיתונאים ואחרים חשים היום בני ערובה בידי אדם חסר מעצורים, שבמאבק על "חייו" לא יהסס להקריבם, להפר את פרטיותם, לפרסם התבטאויות מביכות שלהם. במיוחד, כאלה שנאמרו בסערת רגשות, ב'סלנג', בהפרזה, ללא התכוונות של ממש, כי ככה מדברים חברים האחד עם השני. כמו שדיבר היועץ המשפטי לממשלה. בזעם, בעצבים, ב"עידנא דריתחא", כדבריו.
לפני כן זה היה השופט איתן אורנשטיין. הדלפת ההתכתבות עמו לא נעשתה על ידי נוה, אבל היא מחזקת את החשש להחזקתו של מחסן גדוש פריטים מהסוג הזה, וגם החשש למניע השימוש בו. כפי שנחזתה ההדלפה האחרונה כסוג של סחיטה באיומים, עשרה ימים לפני השימוע של נוה בתיק "מין תמורת מינוי". מעין העברת מסר – אל תתעסקו איתו כי יש לי עוד פצצות כאלה בקנה.
האם ניתן לנטרל את מחסן הפצצות הזה משימוש חוזר? נישאר לרגע עם דימוי הפצצות. אילו נוה היה משתמש בפצצה אמיתית, הייתה למשטרה עילה לפשוט על ביתו כדי לתפוס פצצות נוספות. אבל פרסום הקלטה איננה פצצה, למרות שייתכן דמיון במניע, בתכלית הזהה: לאיים, להרתיע, להטיל אימה כדי להרוויח משהו. ההבדל הראשון, מנקודת המבט של אוכפי החוק, הוא שפצצות אסור להחזיק ושיחות מוקלטות מותר.
האם יש דרך משפטית למנוע מנוה שימוש עתידי בהקלטות דומות? לא מעט פוליטיקאים, שופטים, עורכי דין, עיתונאים ואחרים סקרנים לשמוע את התשובה וזו עוברת בשתי תחנות עיקירות.
הראשונה, פתיחת חקירה על ביצוע עבירה פלילית. גם אם כוונתו של נוה היא "פלילית" – איום, סחיטה – עדיין יש לתוכן הפרסום ערך ציבורי. בהקלטה נחשפה תרעומת קשה של יועץ משפטי כלפי פרקליט מדינה ש"מחזיק אותו בגרון", נחשף בו סוג של איום מצד היועץ "להתפוצץ" עליו. בהחלט לא יחסים מיטביים בין שני אוכפי החוק הבכירים במדינת ישראל. לכן, מסגור מניעיו של נוה הוא לכל היותר "עירוב אינטרסים וכוונות". ולצד הכוונה הפסולה צריך להציב את העניין והערך הציבוריים שבתוכן הדברים.
וכאן יש לשלב את האיום של מיקי זוהר. זוהר מאיים על היועץ המשפטי לממשלה בפרסומים עתידיים, וגם נוקב בתמורה שהוא דורש: סגירת תיקי ראש הממשלה. נוה מניח לאיום ולתמורה לרחף ממעל. אצלו הם נרמזים, אצל זוהר הם מפורשים. זוהר משדרג את רמת וחומרת הבריונות, ולכן גם חוצה את הרף הפלילי. נוה רק מתקרב, הוא עמוק בפנים.
התחנה השנייה מותנית בראשונה. במקרה של פתיחת חקירה פלילית רשאי שופט לתת צו לתפוס "חפץ שנעברה בו או לגביו עבירה". האם ניתן להסיק מכך החרמת כל ההקלטות ואיסור פרסום תוכנן? כאן נפגש המשפט הפלילי עם המשפט החוקתי. עם עקרון המידתיות, עם זכויות יסוד כמו קניין ובמיוחד חופש הביטוי, שכולל גם את החופש של אדם לפרסם הקלטות שביצע כדין.
ההקלטות של נוה אינן האזנות סתר כיוון שהוא היה צד לשיחה. וההקלטות, כבר אמרנו, אינן פצצות שניתן לתפוס, אינן נגיפים מסוכנים שניתן להשמיד. ניתן לאסור מראש פרסום במקרים של פגיעה בפרטיות, פגיעה בביטחון המדינה, שיבוש חקירה ובעילות נוספות. הקלטת מנדלבליט-נוה אפילו לא עונה על תנאי האיסור האלה. ומן הסתם זה הדין בהקלטות מביכות נוספות. למשל, התבדחויות גסות רוח על שופטים, חלוקת כינויי "מניאק", עסקאות מפוקפקות שנוה אולי היה שותף להן ועוד. חופש הביטוי בישראל מגן על שוליים רחבים ביותר של דיבור, גם אם הוא מנוצל לרעה.
העבירה שנוה בכל זאת עבר
אם יש עבירה מצד נוה בפרסום, מדובר בעבירה אתית כיוון שאסור לעורך דין להקליט עורך דין אחר. השיחה עם מנדלבליט היא שיחה בין שני עורכי דין, חברים אמנם, אבל תוכן שיחתם בהחלט נוגע לפעילותם וליחסיהם המקצועיים. כלל 22 (א) לכללי האתיקה קובע במפורש "לא יקליט עורך דין שיחה עם לקוחו או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם". יתרה מזו, ועדת האתיקה של הלשכה בתשובה לשאילתא קבעה שגם שעצם השימוש באפליקציית הקלטות אוטומטית היא עבירה לכאורה: "עורך הדין אשר עושה שימוש במכשיר המקליט שיחות באופן אוטומטי, בין אם מדובר באפליקציה שהותקנה ע"י עורך הדין ובין אם בתוכנה מובנית במכשיר הטלפון – לכאורה עובר עבירה אתית, וזאת לנוכח סעיף 22 (א) לכללי האתיקה".
והנה, אפי נוה לשעבר ראש לשכת עורכי הדין ומי שכיהן שנים רבות כיו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב עבר לכאורה על כללי האתיקה, בשימוש באפליקציה ובהקלטת קולגות. אומרת ד"ר לימור זר גוטמן, מומחית לכללי האתיקה: "לכאורה יש כאן הפרה הדין המשמעתי. פרקליט ועדת האתיקה צריך לערוך בירור כי מדובר כנראה בהקלטה שיטתית ולאורך זמן של עורכי דין וגם לקוחות. אבל, אם נתניהו ירצה לעשות שימוש בחומרים האלה הוא יכול כי הקלטת קבילה. בית המשפט העליון קבע שהפרת דין משמעתי אינה מונעת השמעת התוכן בכל הליך ממשפטי אחר. וככל שיש הקלטות נוספות, ניתן יהיה להשתמש בהן".
מבין האופציות, המסלול הפלילי לנטרול הפצצה המתקתקת הזו נראה כרגע רחוק יותר. המסלול המשמעתי קרוב יותר ותלוי נחישותה של ועדת האתיקה לערוך בירור עם נוה שגם הודה בשימוש באפליקציית הקלטות אסורה וגם שחרר הקלטה אסורה עם החבר מנדלבליט שהוא גם עמית למקצוע.