החוקר לדוד שמרון: "גנור רצה להסוות את מעורבותו בעסקה, אתה התחזית מול הבנק"

זאת היתה כבר הפעם השנייה בתוך ארבעה חודשים. אלא שהפעם עו"ד דוד שמרון, פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כבר העריך שמשהו גדול עומד להגיע. הוא רק לא ידע כמה. עשרה ימים לאחר שחוקרי להב 433 עצרו את שמרון לראשונה ביולי 2017, חתם איש העסקים מיקי גנור - נציג המספנה הגרמנית טיסנקרופ בישראל, לקוח של משרד עוה"ד של שמרון וגם, התברר בדיעבד, סוג של שותף של שמרון בעסקאות מפוקפקות - על הסכם עד מדינה בפרשת הצוללות וכלי השיט (תיק 3000) שבה שניהם היו חשודים מרכזיים.

שמרון ידע שאם גנור משתף פעולה עם המשטרה, חוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית לא גמרו לדבר איתו. אבל לא בטוח שהוא ציפה שבנובמבר 2017, ארבעה חודשים לאחר שנעצר לראשונה, הם יחזרו לפתח ביתו בירושלים כדי לשלוף אותו מהמיטה ב־6:30 בבוקר. אחרי כמעט 15 שעות שבילה באותו יום במשרדי היחידה בלוד, שמרון כבר הבין שגנור, כמו שאומרים העבריינים, "פתח עליו".

חלק מהחשדות שהוצגו לשמרון באותו יום כבר היו מוכרים לו. למשל, שפעל בניגוד למתחייב בהסדר ניגוד העניינים שלו כפרקליטו של נתניהו, ופעל מול גופי ממשל בעניינים שהיה חייב לדווח עליהם בעקבות קשריו עם גנור, כגון עסקאות הצוללות וכלי השיט. או שקיבל 290 אלף שקל במהלך השנים מגנור כדי להשפיע על עובדי ציבור, כמו אנשי משרד הביטחון, למשוא פנים או הפליה כדי לבטל את המכרז שפורסם לרכישת ספינות המשמר. אבל הוא שמע לראשונה גם חשדות חדשים יחסית ונחשף לחשד היחיד - ודאי לאחר שגנור חזר בו מהעדויות, חורר את תיק 3000, והסכם עד המדינה איתו בוטל - שהבשיל לכתב אישום נגדו, בכפוף לשימוע, על עבירת הלבנת הון.

פרשנות גנור חורר את תיק השוחד נגד שמרון, הפרקליטות הלכה על הלבנת הון צריך מידה הגונה של תמימות כדי להאמין שמיקי גנור בחר במקרה בפרקליטו ובן משפחתו של ראש הממשלה לשמש כשליח המיוחד שלו לענייני בלדרות כספים ומכרזי כלי שייט. אלא שלשיטת הפרקליטות חזרתו של גנור, מחולל הפרשה, מהסכם עד המדינה, פגעה בראיות בתיק השוחד והמרמה נגד שמרון והותירה אותו "רק" עם עבירת הלבנת הון תומר גנון לכתבה המלאה 

"הצגת מצג כוזב למוסדות פיננסיים", הטיח בשמרון ראש צוות החקירה רפ"ק שרלי הרדן במהלך החקירה בנובמבר 2017, שחלק מתמליליה והראיות שהובילו להחלטה לזמן את שמרון לשימוע, נחשפים כאן לראשונה. "פעלת על מנת לקבל סכומי כסף ובמטרה שלא יהיה דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, וכן כללת בחשבונותיך חשבוניות שאינן משקפות עסקאות אמת בניגוד לחוק המע"מ", סיכם רפ"ק הרדן. לא בטוח ששמרון נפל מהכיסא באותו רגע.

יומיים לאחר שנעצר ושוחרר לביתו חזר שמרון לחדרי החקירות. אז עימתו אותו החוקרים לראשונה עם הראיות בפרשת הלבנת ההון. הרקע לחשדות היה העברות כספים בהיקף של 140 אלף דולר (כ־490 אלף שקל) שראו החוקרים. כספים שהועברו תחילה מהבנק השוויצרי קרדיט סוויס לחשבונות על שם משרד עוה"ד של שמרון - שמרון, מולכו, פרסקי ושות'. לאחר מכן חלק הארי מתוך הכספים, כ־390 אלף שקל, המשיך לחשבונות בישראל של חברות שבשליטת גנור.

פעימה ראשונה של העברת הכספים מחשבונות משרד עוה"ד של שמרון - 32 אלף דולר - בוצעה באפריל 2016 לחשבון של חילת ייעוץ תשתיות של גנור בבנק דיסקונט. פעימה שנייה של העברת הכספים - 79 אלף דולר - היתה לחשבון בבנק הפועלים על שם חברת TG ישראל של גנור בפברואר 2017. ההעברות סיקרנו את החוקרים. שמרון הוא בכלל עורך הדין של גנור, אז למה גנור מקבל ממנו כסף ולא להפך? ומדוע שילם קרדיט סוויס לשמרון כספים ש־80% מהם ממשיכים לגנור ורק 20% מהם נשארים אצלו? ובקיצור: מה באמת עומד מאחורי העברות הכספים האלו, שבעקבותיהן נשאר לשמרון בכיס סכום של 28 אלף דולר השווה לכ־97 אלף שקל. סכום שגם הוא הגדיר בחקירה כנאה.

מימין: דוד שמרון ומיקי גנור

שמרון לחוקר: "אני לא יודע אם אמרתי להם מה לכתוב בתיאור העסקה"

החוקר שהתיישב מול שמרון היה מצויד כבר במידע שסיפק גנור, אז עדיין עד מדינה, ובגרסאות הבנקאים. גנור נתן את הרקע: הוא היה בקשר עם עתליה רוזנבאום, מנכ"לית קרן המחקר גרמניה ישראל (GIF) שהוזרמו לה כספים משתי המדינות לצורך מיזמים מדעיים. אלא שהכסף, 100 מיליון דולר, שכב אצל החשב הכללי ורשם ריבית נמוכה. בקרן חיפשו אפיק השקעה שיניב ריבית טובה יותר, והגיעו לגנור, שהציע בין היתר את הבנק השוויצרי קרדיט סוויס, ולאחר מכרז כספי הקרן אכן הועברו לניהולו. בבנק השוויצרי מקובל לאפשר ללקוחות לקבל עמלה מרווחי עסקה פיננסית שבה תיווכו, במטרה לתמרץ אותם להביא לקוחות חדשים. אלא שגנור, מסיבותיו, לא רצה שבקרדיט סוויס יידעו שיש קשר כלשהו בינו לקרן GIF.

כדי להסוות את מעורבותו ובכל זאת ליהנות מפירות העמלה פנה גנור לשמרון - שמשרדו בעצמו לקוח של קרדיט סוויס. גנור ביקש משמרון לחתום במקומו על הסכם קבלת העמלה מול הבנק השוויצרי, ולהכניס עבורו את הכסף לישראל. כלומר ששמרון ישמש כאיש קש שיוציא את העמלה מקרדיט סוויס בלי שהבנק ישאל יותר מדי שאלות. והכל תמורת 20% מהסכום.

הבעיה, לפי כתב החשדות שבו החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד שמרון, היא שהוא לא באמת היה זה שהגיעה לו העמלה מקרדיט סוויס. לשיטת הפרקליטות, שמרון סייע באופן אקטיבי, במצגים כוזבים לכאורה שעליהם יורחב בהמשך, להסוות את הגורם האמיתי שזכאי בפועל לעמלה. מעבר לכך, הוא מסר לבנק הפועלים פרטים לא נכונים במטרה שיאשר את העברת הכספים, ידווח דיווח שאינו נכון ויימנע גם מלדווח באופן סובייקטיבי, לפי חוק איסור הלבנת הון, בנוגע לעילת העברת הכספים מחשבונו לחשבונות של גנור. כל אלה, לשיטת הפרקליטות, מהווים מסירת מידע כוזב לפי חוק איסור הלבנת הון - עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא עד חמש שנות מאסר.

שמרון ספק ידע ספק הבין מהר לאן החקירה הולכת לאחר שהוצגו לו המסמכים על העברת הכספים בפעימה הראשונה: 40 אלף דולר מקרדיט סוויס לחשבון של משרד עוה"ד של שמרון, ומשם 32 אלף דולר לחשבון של חילת של גנור בדיסקונט. "אין כאן שום הסתרה", מיהר שמרון להצטדק. "מבחינת הפעילות שאני עשיתי - א', אין הסתרה. ב', אין פעולה בלתי תקינה או לא חוקית מצדי".

החוקר הציג לשמרון מסמך מ־1.5.2016, זמן קצר לאחר שקיבל את הכסף מקרדיט סוויס. "זאת חשבונית מס שהוציאה חילת למשרדי בגין 120 אלף שקל כולל מע"מ שהעביר המשרד שלנו לגנור", השיב שמרון. "זהו חלקו של גנור מן הסתם - 80% מהסכום שהתקבל מקרדיט סוויס".

חוקר: "תראה את חוסר ההיגיון. גנור קורא לך לבצע עבודה משפטית לכאורה, למרות שלדעתי אין כאן גרם של עבודה כזו. פתיחת חשבון וחתימה על מסמך מול בנק לקבל כסף היא פעילות שגם אני או כל אחד יכול לבצע. גנור מוכן לתת לך 20%, שהצטברו לימים לסכום של כ־28 אלף דולר. ומשלם גם את המע"מ. יש היגיון במעשה הבלתי הגיוני שעשה מיקי גנור בעניין הזה?".

שמרון: "הוא ראה לנכון להיעזר בי בעניין הזה. אנשים יכולים לעשות הרבה פעולות בעצמם או בעורכי דין. זו הבחירה שלו. לא היה לי שמץ של מושג שיש מאחורי הבחירה הזו מניע פסול (...) אני לא יכול להיכנס לראש של אדם ולדעת מה היו השיקולים שלו ומדוע הוא בוחר לעשות עסקה כזאת. נתתי בנושא זה ייעוץ שמכווין את הכסף ארצה ולא למקום אחר. העסקה היא עסקה שמניבה סכומים נאים בסוג של דמי תיווך. הוא כנראה לא ראה בעיה להסתפק ב־80% מהסכום בעד עבודה שלא היתה רבה ולהיעזר בשירותיי בגין 20% מסכום כסף נאה".

חוקר: "למה מיקי גנור כותב ייעוץ על גבי החשבונית שהוצאה לך?".

שמרון: "הוא יכול היה לכתוב גם את המילה ייזום. אינני רואה בדבר הזה הבדל".

חוקר: "תסכים איתי שזה לא הדבר הכי נכון לכתוב, הרי לא היה בדיוק ייעוץ. מיקי נתן לך ייעוץ שהוא מוציא לפירמה שלך חשבונית על ייעוץ?".

שמרון, שהריח חשד לעבירת מס שאולי נופלת עליו, שינה נושא: "הפירמה לא השתמשה בחשבונית הזאת לצורך הוצאה או קיזוז מע"מ. זה חשבון של הפירמה שבו סופגים מע"מ, לא מקזזים".

חוקר: "או.קיי, בוא תענה על השאלה. אתה דיברת עם רונן שמר (יד ימינו של גנור - ת"ג) בסבירות גבוהה לפי מיטב זיכרונך. אתה מקבל חשבונית שאינה משקפת בעליל את שאירע. למה אתה לא מתקן אותו?".

שמרון: "אני לא רואה הבדל בין חשבונית שכתוב בה ייעוץ או ייזום. זה לא משנה את המהות של השימוש בחשבונית. מבחינת הפירמה שלי זו קבלה, זאת לא חשבונית מס לשימוש כחשבונית מס. ולכן התיאור המדויק בחשבונית איננו עושה שום הבדל מבחינתו".

חוקר: "אבל זה עושה הבדל מבחינת ההסתרה. הרי אם מדובר בחלוקת רווחים, שירותי מעבר כספים או אחר, התיאור מסביר את מהות העשייה בחשבונית. מהות שאיננה משקפת, מטעה את רשויות החוק, הן מבחינת הפירמה שלך והן מבחינת החברה של גנור. בצורה כזאת לא ניתן לקשור בין האירועים. יש לך הסבר לזה?".

שמרון: "מבחינת מיסוי אין שום הבדל. השלטונות לא קוראים חשבוניות, הם רואים את כניסת הכספים".

שמרון הודה: "שכר טרחה ייעוץ פיננסי אלו מילים שלא מבטאות את מה שניתן לפירמה"

בהמשך עימת החוקר את שמרון עם העברות הכספים בפעימה השנייה מפברואר 2017, שבמסגרתה הועברו 100 אלף דולר מקרדיט סוויס לחשבון של משרד עוה"ד של שמרון, ומשם 79 אלף דולר לחשבון של TG של גנור בבנק הפועלים. לפי כתב החשדות, העברה זו בוצעה לאחר שהחלו הפרסומים בתקשורת על מעורבותם של שמרון וגנור בעסקאות הצוללות והקשרים העסקיים ביניהם. מתברר שבנק דיסקונט סירב לקבל שוב כספים מהחשבון של משרדו של שמרון לחשבון של חברה של גנור.

החוקר הציג מכתב ששמרון שלח ב־13.2.2017 לסניף בנק הפועלים ברמת השרון, שבו התנהל חשבון של TG, ובו צוין כי "לחשבון TG אמור לעבור סך של 79,192 דולר (בניכוי עמלת בנק). הסכום האמור מועבר כנגד חשבונית מס על ייעוץ פיננסי בקשר עם בנק קרדיט סוויס".

חוקר: "מה קרה, כולם כותבים מכתבים לבנקים? פעם קודמת (בהעברה לדיסקונט ב־2016 - ת"ג) לא כתבתם כלום, אז מה חדש?".

שמרון: "הבנק רצה להבין במה מדובר, שזו עסקה שיוצאת בגינה חשבונית מס... יש את כל הפרטים שזה מעסקה בקרדיט סוויס וזה לא מצביע על שום הסתרה, להפך".

בשלב זה החוקר התעצבן: "אתה כל הזמן מנסה לנפנף במכתב כאי־הסתרה, אבל הרי עד פברואר 2017 לא ציינתם דבר. עכשיו אתה כותב לבנק הפועלים משהו מוזר על גבול השקר! אתה כותב שהסכום מועבר כנגד חשבונית מס על ייעוץ פיננסי לעסקת קרדיט סוויס. איזה ייעוץ פיננסי הביא לך מיקי גנור בהקשר לעסקה עם קרדיט סוויס? הוא לא הביא לך שום ייעוץ! הוא הביא אותך גם מדבריך כעו"ד. גנור מעסיק אותך, ולא אתה מעסיק אותו. למה אתה מטעה את הבנק? למה אתה לא מספר בפירוט לבנק הפועלים את כל האמת?".

שמרון: "הוא לא נתן לי ייעוץ פיננסי, הוא נתן ייעוץ פיננסי לעסקה. לכן מוזכרת כאן העסקה עם קרדיט סוויס. הפעילות שלו היתה בתחום הפיננסי. לא נטען כאן שניתן ייעוץ פיננסי לפירמה (של שמרון - ת"ג) אלא שזו היתה פעילות שלו. אין כאן שום הסתרה של שום דבר גם אילו היתה נאמרת המילה ייזום או מילה אחרת. אין בזה כדי לשנות את המהות ואין הסתרה. לא היה מקום במכתב הזה לפרט יותר בגין העסקה עצמה. העובדה ש־GIF הפקידה כסף בקרדיט סוויס זה לא מן העניין במכתב הזה".

חוקר: "מה לא העניין? יש כאן הטעיה של הבנק באופן ברור. הרי לעובדה וראיה שהבנק לא הסתפק בתיאור המעומעם שלך וביקש שוב מכתב. וכתבת עוד אחד. שם אתה מבהיר! כותב שהכספים הם כספי מעבר המגיעים לך! כלומר שהסכום שאתה רוצה להעביר זה סכום המגיע לך, דוד שמרון, כדין מקרדיט סוויס בחוזה שלך מולם. אתה מצהיר במכתב לבנק אודות החשבון שהוא משלם מסים, מדווח, שההכנסה בו חוקית! לא כתוב דבר וחצי דבר על האירוע הגדול. הנה מול עיניך ההסתרה, הנה מול עיניך ההטעיה והניסיון הבלתי פוסק להטעות את בנק הפועלים לקבל כסף שאיננו רוצה להכניס. האם כך?".

שמרון: "המכתב מתאר נכונה את השתלשלות העניינים. מבחינת קרדיט סוויס הכספים מגיעים לי ומשולמים לי. המסמך איננו כולל שום הטעיה".

החוקר המשיך ללחוץ: "אני אומר לך שגם אם לטענתך אתה לא מטעה, אתה לא מספר לבנק בצורה ברורה מה מהות העסקה. על זה אתה מוכן להסכים שיכולת להיות קצת יותר ברור (כדי) שהבנק לא יצטרך לקבל את זה בשלושה מכתבים?".

שמרון: "לא היה מקום להרחיב את הפירוט לבנק בקטע הזה ובנסיבות האלה. זה לא הליך שתכליתו להכניס את כל הפרטים האלה, אלא להבהיר לבנק שהכסף בא ממקור לגיטימי. שאין עניין בלהעלים מס או להעביר כסף ממקור עלום, סחר בסמים, מרמה, כסף שחור. שזה כסף לגיטימי שבא מגורם לגיטימי ומשולמים בגינו מסים כדין. התכלית הזאת מושגת לדעתי באינפורמציה הזו. אם היא לא מספקת, אז היא לא מספקת".

החוקר הציג לשמרון את מה שבעיניו, ביחד עם המכתב שכתב שמרון לבנק, הם האקדחים המעשנים: ראיות למידע כוזב שסיפקו במכוון ובמשותף גנור ושמרון להפועלים כדי לשכנע את הבנק לאשר את העברת הכספים - החשד שעומד בבסיס החלטה להגיש כתב אישום נגד שמרון. מדובר בחשבונית מס מודפסת מ־14.2.2017 עבור 296 אלף שקל שהוציא גנור מטעם TG למשרד של שמרון. בסעיף התיאור של החשבונית שהוצגה לבנק נכתב שהיא עבור "שכר טרחה ייעוץ פיננסי" שנתנה לכאורה החברה של גנור למשרד של שמרון. ייעוץ שלשיטת הפרקליטות כלל לא ניתן, כך שמדובר בכלל בחשבונית מפוברקת שכל מטרתה לתת כסות להעברת הכספים כדי להטעות את הפועלים ולגרום לו לדיווח לא נכון. וזו עבירת הלבנת הון לכאורה.

חוקר: "אתה מסכים איתי ששוב החשבונית הזו לא מתארת כלל ועיקר את הפעולה?".

שמרון: "מה שאמרתי לגבי החשבונית של דיסקונט, המילים שכר טרחה ייעוץ פיננסי אלו מילים שלא מבטאות את מה שניתן לפירמת שמרון, מולכו פרסקי".

שמרון: "לא רימיתי את הבנקים, לא ידעתי על כוונת גנור להסתיר את עצמו"

החוקר סיכם את הממצאים: "דוד, אני אומר לך כי לאור חומר החקירה שהוצג בפניך עולה תמונה מאוד ברורה. גנור היה צריך לקבל כספים כפיינדר (מתווך שזכאי לעמלה - ת"ג) בין GIF לקרדיט סוויס. הוא רצה להסוות מעורבותו ולכן הכניס אותך לעסקה. כדי שתתחזה אל מול הבנק כפיינדר, תקבל את הכספים בארץ, ותעביר אותם לידיו תמורת 20% מהכסף שיתקבל. דאגת לקבל את הכסף תוך התחזות מול קרדיט סוויס ומרמה כלפיו. בנוסף, את הכסף בסך 140 אלף דולר הכנסת לחשבון נאמנות על שם פירמת עוה"ד שלך, ושגנור כלל לא מדווח בה אל מול הרשויות כנהנה בחשבון. לשם ההסוואה העברת את הכסף לגנור תמורת חשבונית שלכאורה נתן ייעוץ או ייעוץ פיננסי לפירמה שלך. תמורת זה הוצאה (מטעם גנור - ת"ג) חשבונית לפירמה. חשבונית שעל פניו יכלה הפירמה לקזז (מול רשויות המס - ת"ג) אל מול הוצאותיה. אבל על מנת לטשטש את המידע הזה, כלל לא קוזזה בספרי הפירמה.

"דוד", פנה החוקר לשמרון, "יש הסבר להתנהגותך? יש לך הסבר כיצד הונו הבנקים קרדיט סוויס וגם הפועלים? שניהם אומרים במפורש שאילו היו יודעים את שהוטח בפניך לא היו מאשרים העברה, וכן שרומו. יש לך הסבר לכך?".

שמרון: "אני לא רימיתי אף אחד מהבנקים האלה. לא ידעתי על כוונת גנור להסתיר את עצמו. אני שימשתי פיינדר. זו ההגדרה בהסכם ביני לקרדיט סוויס. מה שאני חושב שאתם טועים. ועל כן אינני מקבל את האמירה שלך כלפיי בשאלה". 

הפרקליטות טענה ששמרון התגייס לסייע לגנור להכניס לישראל כסף תמורת 20% מהסכום. מדובר בעמלת תיווך בעסקה עם קרדיט סויס שגנור לא רצה שיידעו שהוא הנהנה ממנה. מכתבים ששלחו שמרון וגנור לבנק הפועלים היו כוזבים. מסירת מידע כוזב לבנק היא עבירה לפי סעיף 3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון שהעונש המקסימלי עליה הוא עד 5 שנות מאסר וקנס

חוקר: "מחומר החקירה עולה תמונה ברורה. מיקי גנור היה צריך לקבל כספים כמתווך בין קרן GIF לקרדיט סוויס. הוא רצה להסוות מעורבותו ולכן הכניס אותך לעסקה. דאגת לקבל את הכסף תוך התחזות מול הבנק ומרמה כלפיו. יש לך הסבר כיצד הונו הבנקים קרדיט סוויס והפועלים?"

שמרון: "לא רימיתי אף אחד מהבנקים. לא ידעתי על כוונת גנור להסתיר את עצמו. אני שימשתי כמתווך, זו ההגדרה בהסכם ביני לקרדיט סוויס"

שמרון: "הוא לא נתן לי ייעוץ פיננסי. הוא נתן ייעוץ פיננסי לעסקה. לא נטען כאן שניתן ייעוץ פיננסי לפירמה. אין כום שום הסתרה של שום דבר גם אילו היתה נאמרת המילה ייזום או מילה אחרת. לא היה מקום במכתב הזה לפרט יותר בגיל העסקה עצמה"

חקירת מנהלת סניף הבנק

במהלך החקירה הציג החוקר לשמרון קטעים מעדותה במשטרה של שגית שטיינר, מנהלת סניף רמת השרון של בנק הפועלים, שסיפרה על חששה לאשר את העברת הכספים ועל הלחצים שהפעיל עליה לכאורה שמרון לאשר אותה.

חוקר: "שגית, כשאת מדברת עם שמרון ומיקי, מה את מבינה? על איזו עסקה מתקבל הכסף?".

שטיינר: "לא כל כך הבנו למה יש עסקה ביניהם. זה היה פתאומי. וגם המידע הפומבי (הפרסומים בתקשורת - ת"ג) הדליק נורות. ואז כששמרון התקשר, הוא נשמע כעוס. הוא אמר שלא מבין מה מטרטרים אותו. אמר לי שיפנה למנכ"ל הבנק אריק פינטו. העברתי את המסמכים הלאה לקצינת הציות והיא העבירה את זה לאגף ציות ראשי".

החוקר המשיך לצטט מעדותה של מנהלת הסניף: "שגית, מה זה עושה לך ששמרון אומר לך אני אפנה לפינטו?".

שטיינר: "שהוא לא סופר אותי. לא הבנתי איך הוא מרשה לעצמו. הוא מנסה להפחיד אותי שהוא יפנה. והוא לא היחיד שעושה את זה. כולם מרשים לעצמם".

החוקר פונה שוב לשמרון: "הבעיה היא שאתה מנסה להלחיץ אותה (כדי) שתמעל בתפקידה. הבעיה היא שאתה מנסה במכתבך להפעיל לחץ וכל מניפולציה להכנסת הכסף ארצה. האם כך?".

שמרון: לא, אני חולק עליך. המכתבים אין בהם מניפולציה. והשיחה אם התקיימה, ואני מאמין שהתקיימה אך לא זכור לי, מצביעה על כך שבעיני הגברת שטיינר, כנראה מעצם השיחה איתי ונסיבותיה שלה, היא ישר הרגישה מאוימת בגלל 'מעמדי'. דבר שאני לא ניצלתי ולא ניסיתי לנצל אף פעם.

"יכול להיות שזה הביא אותה מנקודת מבטה הסובייקטיבית להרגיש מאוימת. אבל לא מתוך זה שאני הפעלתי עליה איום. אני לא זוכר שאמרתי שאפנה למנכ"ל.

"אם היא חושבת שמבחינה מקצועית היא בסדר, אז מה הקשר שאפנה למנכ"ל הבנק או לקרנית פלוג (באותם ימים נגידת בנק ישראל)".

מעורך הדין עמית חדד המייצג את עו"ד שמרון נמסר: "לפני קרוב לשנה הבהירה הפרקליטות שעו"ד שמרון לא קשור למה שמכונה פרשת הצוללות והתיק בעניין זה נסגר. אנו סברנו שבנסיבות האלו טוב הייתה עושה הפרקליטות אם הייתה נמנעת מהזמנה לשימוע גם ביחס לעבירה אחת של הלבנת הון שעניינה חשבונית אחת שאינה קשורה לפרשת הצוללות ושדווחה כדין לרשויות המס. לאחר שלמדנו את החומר ולאחר שאיתרנו חומרי חקירה, וביניהם האזנות סתר מזמן אמת, המאשרים לחלוטין את גרסתו של עו"ד שמרון התייצבנו לשימוע והצגנו את טענותיו. אנו מקווים ומאמינים שהפרקליטות תודיע בזמן הקרוב על סגירת התיק ובכך תפריך סופית את החשדות נגד עו"ד שמרון שכבר שילם מחיר אישי כבד מאוד. צר לנו שגורמים בעלי עניין משתמשים בעיתון שלכם כדי לנסות ולהשפיע על החלטת הפרקליטות. אנו בטוחים שהמהלך לא יצלח".