האם מותר לפטר אתכם אם לא תתחסנו נגד קורונה
בישראל החלו במבצע חיסונים נגד נגיף הקורונה, חלק מהארגונים החלו להציע לעובדים תמריצים על מנת להתחסן אבל האם מעסיקים יכולים לאלץ עובדים להתחסן או לפטר את מי שיבחרו לא לקבל את החיסון?
החיסונים נגד נגיף הקורונה החלו להגיע לישראל ומהווים כרגע, בהיעדר צעדים אחרים ברמה המדינית, את התקווה היחידה לחזרה לשיגרה ופתיחת המשק. מדובר בחיסונים שאושרו לשימוש במהירות חסרת תקדים, שמשתמשים בטכנולוגיה חדשה ופורצת דרך ומעוררים לצד התקווה גם חשש מצד אנשים רבים לגבי השלכותיהם העתידיות ותופעות לוואי שטרם התגלו.
- אי אפשר לכפות, אפשר להעניש: מה עושים עם סרבני החיסון?
- מבצע החיסונים יחל בשבוע הבא, אך בקופות החולים עדיין לא יודעים כמה מנות יקבלו
- הערכה לקראת מבצע החיסונים: "ריסון מהודק - תוך שבוע עד 10 ימים"
לכן, השאלה האם ניתן לחייב אנשים להתחסן היא מאוד טעונה ובשיח הציבורי-משפטי עוסקת בהנגשות שבין כבוד האדם וחירותו והאוטונומיה של הפרט לבין הזכות לחיים, שמירה על שלמות הגוף והשמירה על טובת הציבור ובריאותו. בכל הנוגע למקומות עבודה, לחיסון וליכולת לחזור לשיגרה יש גם משמעויות עסקיות וכלכליות ולכן פנינו לעורכות הדין תמר גולן, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד מ.פירון ושות' ואושרית מרציאנו, עורכת דין במחלקה, על מנת לעשות סדר בשאלות הבוערות בנושא:
האם מעסיק יכול לחייב עובד להתחסן נגד הקורונה?
נכון להיום אין חוק או דרך לחייב את העובדים להתחסן. עם זאת, מגיפת הקורונה היא תקופה שאין לה תקדים ובית המשפט העליון איפשר להשתמש באמצעים חריגים כמו למשל הטלת סגר על מנת להתמודד איתה. לכן , ייתכן שלפי עקרון זה תינתן למעסיקים זכות להתנות העסקה בכך שהעובד יתחסן.
עו"ד תמר גולן צילום: איל מרילוס בית המשפט העליון הכיר בזכות הפרט לאוטונומיה כערך יסוד במשפטנו, המוגן בהגנה החוקתית על כבוד האדם, וקבע כי "לכל אדם זכות יסודית לאוטונומיה. זכות זו הוגדרה כזכותו של פרט להחליט על מעשיו ומאווייו בהתאם לבחירותיו, ולפעול בהתאם לבחירות אלה". זכות הפרט לאוטונומיה במובן הפיזי הרחב כוללת את חירותו של הפרט מפני התערבות בגופו ללא הסכמתו, וכן את זכותו של הפרט לקבל החלטות שנוגעות לטיפול הרפואי המבוצע בגופו בהתאם לבחירותיו, רצונותיו, אמנותיו והשקפותיו, לרבות הבחירה אם להתחסן או לא.
נושא החיסונים מביא להתנגשות בין זכות האוטונומיה של הפרט לבין אינטרס הכלל והמדינה, המבקשת לעודד את התחסנות האוכלוסייה על מנת לשמור ולהגן על בריאות הציבור באופן המיטבי ולאפשר את החזרת המדינה לפעילות רגילה ומלאה. בנסיבות אלו, ומאחר שהממשלה נסוגה מכוונתה לחוקק חוק המחייב חיסון כנגד הקורונה, יאלץ המשק, ובכלל זה המעסיקים לגבש מדיניות בסוגיה זו.
מנקודת מבטם של המעסיקים, חיסון העובדים הינו חשוב וקריטי למקום העבודה, שכן חיסון יבסס את מקום העבודה כלכלית באופן משמעותי וימנע פגיעות מתמשכות בעובדים ומכאן גם במקום העבודה, שכן החיסון ימנע פגיעה בבריאותם של העובדים ופגיעה בפעילות העסקית שנגרמו לנוכח מגפת הקורונה.
אין נכון להיום חוק או דרך לחייב את העובדים להתחסן. מנגד, מצויים אנו בתקופה שהוגדרה על ידי בית המשפט העליון כ"ארץ לא זרועה", שייתכן וההלכות הקיימות אינן נותנות מענה לתוצאות המגפה והשלכותיה.
על רקע עובדה זו, בחן בית המשפט העליון את השאלה האם בסמכות הרשות להטיל סגר על אזור מסוים ובהתאם לכפות על האוכלוסייה באותו אזור לשהות בביתה מבלי יכולת לצאת ממנו.
בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ, בחן את הפגיעה הקשה כתוצאה מן ההחלטה וקבע כי "המגפה מוליכה אותנו בארץ לא זרועה, במחוזות ובמשעולים חוקיים וחוקתיים שלא שיערו ראשונים ולא חזו גם רואי השחורות. זכויות חוקתיות בסיסיות כמו הזכות לפרטיות, לקניין, לחופש העיסוק ולחופש התנועה בתוך ישראל נאלמות דום מול מונחים כמו סגר והסגר, כתר, מחסומי דרכים, איכון טלפונים על ידי השב"כ, ריחוק חברתי ועוד. כל אלה חולפים בסך לפנינו כמו חלום בלהה דיסטופי במדינה דמוקרטית שחירויות האזרח הן בבסיס קיומה. בימים של שגרה, אמצעים אלה היו נפסלים על אתר כבלתי חוקיים בעליל, אך הימים אינם ימים רגילים ומפני "שהשעה צריכה לכך" אין מנוס אלא מלהלקות את הציבור, הגם שלא חטא ואינו ראוי ללקות".
במסגרת זו, ערך בית המשפט העליון את האיזון הנדרש בין זכות היסוד של חופש התנועה לבין החובה לשמור על בריאות הציבור וקבע "עומדות רגלינו במצב חסר תקדים של חשש להתפשטות מהירה של מגפת הקורונה בשיעורים גבוהים, על כל הכרוך בכך בהיבט של תחלואה, תמותה וקריסה של מערכת הבריאות. באיזון האופקי שבין הזכויות, אנו מציבים הפעם מול הפגיעה בחירויות ובזכויות יסוד כמו חופש התנועה את הזכות לחיים ולשלמות הגוף, מצב בלתי שכיח במקומותינו. באיזון אופקי זה, ידה של הזכות לחיים על העליונה".
עו"ד אושרית מרציאנו צילום: סטודיו תומס האם החלטה של עובד שלא להתחסן, מקנה למעסיק זכות לפטר את העובד?
כאשר מעסיק אמור לשקול את עניינם של עובדים אשר יסרבו להתחסן הוא יעמוד בפני אותה בעיה בדיוק כפי שהוצגה בבג"צ. מצד אחד, חובתו של המעסיק לשמור על שלומם ובריאותם של עובדיו שאחרת תקום להם עילת תביעה נזיקית נגדו של גרימת נזק גופני בשל מחדלו. מאידך, אכן קיימת לעובדים הזכות לאוטונומיה על גופם ולהחלטות האם להתחסן, כן או לא. לכן, אין היום תשובה חד משמעית לשאלה זו.
עובד בחברה מסרב להתחסן ומסכן עובדים אחרים. כתוצאה מכך חלקם מסרבים להגיע למשרד. מה המעסיק יכול לעשות במקרה שכזה?
כאשר המעסיק אמור לשקול מחד את אחריותו לבריאות העובדים ולספק להם סביבת עבודה מוגנת מול האוטונומיה של העובדים על גופם ובהתאמה לסרב לקבל חיסון, הוא יכול להתנות את המשך התייצבותם במקום העבודה בחיסון כנגד הקורונה, שהיא מגפה הפוגעת משמעותית, עד כדי סכנת חיים, לבריאות כלל העובדים.
אגב, נושא החיסון דומה לחובת עריכת בדיקת הקורונה במקומות עבודה, שהינה בדיקה רפואית פולשנית. עריכת הבדיקה מחויבת מכוח עקרון של שמירה על בריאות כלל העובדים במקום העבודה. לכן באותה מידה, נוכח עקרון שמירה על בריאות כלל העובדים במקום העבודה, ניתן להתנות גם את הנוכחות במקום העבודה לאחר קבלת החיסון.
להתנות את המשך ההתייצבות, אין משמעותה פיטורים. המעסיק יעמיד בפני העובדים את הברירה במסגרת הזכות הקיימת להם, להתחסן או לשמור על זכותם לאוטונומיה ולהחליט להמר על בריאותם כנגד אי קבלת החיסון.
חיסון קורונה, האם מותר לפטר את מי שיבחר לא לקבל את החיסון צילום: דני וסרשטרום
האם מעסיק יכול להעניק תמריץ לעובד שיתחסן?
עוד לפני שהחלו במבצע החיסונים ארגונים שונים הכריזו על כך שיתנו תמריצים לעובדים שיתחסנו. אין מניעה בחוק לכך. עם זאת, תמריץ מטעם המעסיק לא יכול לבוא במקום ההבנה שהחיסון הוא הנשק היחידי של האנושות למיגור המגפה. אז על מה ולמה בעצם מתמרצים עובד שחרד מפני החיסון?
רוצים לדעת עוד על קריירה וניהול? להשתתף בדיונים הקשורים לעולם העבודה? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של כלכליסט 'עובדים על זה - קורות החיים עצמם'
