מעדיפים לא לחפש עבודה? אל תהיו שאננים

בחודשים האחרונים אני נשאלת פעמים רבות "למה להם? למה למובטלים לצאת ולחפש עבודה בשכר נמוך כשהם יכולים לשבת בבית ולקבל דמי אבטלה?", "למה שעובדים בחל"ת יחפשו מקום עבודה אחר?", "למה להם להסתכן בפיטורים נוספים או הוצאה מחדש לחל"ת, ואובדן הזכאות שלהם?", "למה להתאמץ? למה להתפשר? למה לנסות"?

התשובה הפשוטה והמיידית היא - בגלל שרוב האנשים רוצים לעבוד. שורה של מחקרים מצביעים על כך שתעסוקה בעידן המודרני היא חלק מהזהות שלנו, ורובנו רוצים להיות חלק מעולם היצירה והעשייה. מצב של עבודה מייצר סיפוק ומימוש עצמי, תורם לחיזוק הביטחון העצמי, תעסוקה מייצרת הכנסות, ומובילה לשיפור המצב הכלכלי, להיווצרות ולחיזוק של קשרים חברתיים, להשפעה, לחיזוק העצמאות האישית ולתועלות נוספות רבות.

שירות התעסוקה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

בנוסף לכך, גם במישור הכלכלי החזרה לשוק העבודה היא חד משמעית כדאית. לפני הכל, היא תאפשר לכם להרוויח 100% משכר עבודה, בניגוד ל-70% מאבטלה במקרה הטוב. ולא רק. מענק ההתמדה שאושר לאחרונה בכנסת וניתן על ידי המוסד לביטוח הלאומי מאפשר למי שחוזר לעבוד - גם אם בשכר נמוך יותר - לקבל השלמה לשכר החדש בדמוי מענקים של עד 5,000 שקל לחודש. ואם מסתכלים לטווח הארוך, אז להרוויח הרבה יותר, כי חזרה למשכורת קבועה מקנה לעובדים זכויות שמקבלי האבטלה אינם צוברים, כגון: צבירת ותק לימי חופש ודמי אבטלה, שמשמעותם מאות ואף אלפי שקלים בחודש. ללא עבודה מסודרת מופסק גם רצף ההפקדה לקרן הפנסיה, ויש לכך השלכות של הפסדים ארוכי טווח. נוסף לכל אלה, עובד שלא הפקיד מעל ל-12 חודשים לפנסיה, יתחיל לצבור בעבודה הבאה רק לאחר חצי שנת עבודה ולא באופן מיידי.

המדינה מעניקה רשת בטחון כלכלית לנפגעי משבר הקורונה, אולם בעידן בו אי הוודאות גוברת, חשוב לציין ולהבין שעבודה עדיפה על פני אי עבודה, במיוחד כשניתוק ממושך משוק העבודה מקשה על החזרה אליו ופוגע ברצף התעסוקתי, בדימוי העצמי וכן בדימוי בעיני מעסיקים פוטנציאליים עתידיים.

אל תהיו שאננים: מי שלא יפעל עכשיו לחיפוש עבודה או לשדרוג של היכולות והכישורים שלו - עלול למצוא את עצמו בסוף התור בתום תקופת הזכאות לדמי אבטלה או החל"ת. כמובן שרצון המובטלים הוא רק חלק קטן מהבעיה המורכבת בפניה אנו ניצבים. חוסר הוודאות של האזרחים והשווקים הוא גדול, וקיימת פגיעה ממשית בכלכלה ובשוק העבודה - ולראיה המחסור במקומות העבודה. רק לאחרונה פורסם כי על כל מקום עבודה ישנם 16 פונים, ועל כן מוטלת עלינו מלאכת ההיערכות.

שוק העבודה בישראל ובעולם השתנה לאין שיעור. ענפים שלמים נכרתו בתצורתם הקודמת ואין לדעת מתי יצמחו מחדש, ובמקביל ישנה צמיחה מואצת של ענפים אחרים. זה הזמן של היושבים בבית להיערך לשוק המתפתח ולסגל לעצמם כישורים חדשים. מדובר בשוק עבודה חדש, ולכן צריך כלים חדשים כדי להצליח. היכנסו לאינטרנט, יש הכשרות וקורסים. אצלנו במשרד העבודה והרווחה אף מציעים את ההכשרות בחינם – רק תגיעו. לכולם, מכל קצוות האוכלוסייה, יש שירותים מותאמים: צעירים, מבוגרים, חרדים, ערבים או יוצאי אתיופיה. ניתן לכם את הכלים לרענן את קורות החיים, טיפים לראיונות עבודה בעידן קורונה ופוסט קורונה, ליווי אישי, סדנאות קבוצתיות, מידע אודות מעסיקים וגם חשיבה מחוץ לקופסא עבור אלו מכם שמבקשים להמציא את עצמם מחדש.

המדינה אומנם בסגר אבל עולם התעסוקה פתוח וחרף הגעת החיסונים לארצנו, הקורונה עודנה כאן - וכך גם המשבר התעסוקתי. אל תישארו מאחור. עזרו לעצמכם לפרוח ביום שאחרי ופשוט תסרבו להסתפק במועט.

יוליה איתן היא ראש מנהל אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה