אושר: הצו לאיסור הלבנת הון יחול גם על מטבעות דיגיטליים
בין היתר, התיקון לצו שאישרה ועדת החוקה כולל את האופן שבו יש לחשב את סכום הפעולה שנעשתה במטבע הקריפטו, וכמו כן דרישות לציין בדיווחים לרשויות את סוג המטבע שעבר, וכתובות הארנקים הדיגיטליים של הצדדים לעסקה
- הביטקוין מתקרב לבנקים: טיוטה חדשה מסדירה הפיקוח על מטבעות דיגיטליים
- כתב אישום שני בגין העלמת הכנסות ממכירת ביטקוין - והקשר לפרשת טלגראס
- הרווחתם מהשקעה בביטקוין? מס הכנסה מחכה לכם
התיקון שאושר נועד להחיל את צו האיסור הקיים גם על מי שנותן שירות ב"נכס פיננסי", ולא רק על נותני שירותי "אשראי". מדובר בהרחבת המונחים המסורתיים כדי שיכללו בעיקרם גם את אותם מטבעות וירטואליים וכל השירותים הנדרשים סביבם. בין היתר התיקון כולל את האופן שבו יש לחשב את סכום הפעולה שנעשתה במטבע הקריפטו: לפי שווי השוק של המטבע או שוויו ההוגן באותו היום שבוצעה הפעולה. כמו גם הדרישות לציין בדיווחים לרשויות את סוג המטבע שעבר, וכתובות הארנקים הדיגיטליים בין שני הצדדים של אותה פעולה (הפקדה, העברה או החלפה).
המשמעות היא שכל פלטפורמה שמעניקה שירותים במטבעות קריפטוגרפיים, בעיקרן פלטפורמות מסחר, תהיה חייבת לבצע הליך זיהוי מלא של הצדדים השונים בפעולה המקוונת.
תיקונים אלו נעשו לאור תפיסת FATF, ארגון בינלאומי שבו חברה ישראל, ואשר אחראי על פיתוח וקידום מדיניות עולמית במאבק בהלבנת הון ובמימון הטרור. FATF רואה ביכולת לשמור על אנונימיות בהעברת כספים ותשלומים כגורם סיכון במאבק נגד הלבנת הון. תפישה זו עומדת בקונפליקט לאנונימיות הגבוהה בשוק הקריפטו, שהיתה אבן יסוד מאז קרם עור וגידים השוק, בעיקר עם השקת הביטקוין ב-2008.
אך כיום, בזמן שיש מעל ל-500 פלטפורמות מסחר עם יותר מ-1,600 מטבעות שונים, ונפח המסחר היומי בביטקוין לבדו עומד על כחצי טריליון דולר, רגולציה בתחום נהפכה בלתי נמנעת. זאת, במיוחד לאור העובדה שמטבעות אלו, מבוססי רשת, מאפשרים תנועת כסף חוצה גבולות בינלאומיים, באופן שעד כה עקף את כל כללי האיסור על הלבנת הון.
לפי דו"ח של חברת המחקר CipherTrace שהתפרסם בינואר, ב-2020 עברו דרך בורסות למטבעות קריפטוגרפיים 3.5 מיליארד דולר במטבעות ביטקוין, לכתובות שמשויכות לפעילות פלילית, דרכן המירו את אלו לכסף פיאט. לפי ממצאי הדו"ח, בורסה אמריקאית אחת שלחה יותר מ-36.7 מיליון דולר לחשבונות המשויכים לפעילות פלילית.
עקב השימוש ההולך וגובר במטבעות קריפטוגרפיים ככלי להלבנת הון, ב-FATF הוסיפו שורת דגלים אדומים לזיהוי לעסקאות חשודות, שגם אותם אימצו והפיצו גם בישראל. בין היתר - שימוש במטבעות אנונימיים, העברה שגבוהה מ-5,000 שקל, העברת נכסים מכתובות אנונימיות והעברה שלא תואמת את האזור הגיאוגרפי של ההתחברות או שקשורה למדינות "בסיכון" (מימון טרור, שחיתות או ארגוני פשיעה). במידה שמתקיים חשש לעבירה, יש להעביר דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון.
שורת סיכונים ברורים אלו, כמו גם התיקונים לצו איסור הלבנת ההון, יעניקו לנותני השירות במטבעות אלו ודאות ובהירות גבוהה יותר, שחסרות כבר שנים בזמן ששוק הקריפטו צומח במהירות גבוהה יותר מהרגולציה.