מה שאבא ואמא לא לימדו אותנו על חסכונות

לא מצליחים לחסוך לעתיד ילדכם או חוסכים אך מרגישים שזה לא מספיק? כנראה אתם לא לבד. אם היו שואלים הורים על היכולת שלהם לחסוך לפני 20 או 30 שנה, רוב הסיכויים ששיעור החוסכים היה גדל ב־20% לפחות. לא שהורינו הרוויחו יותר מאיתנו. ברוב המקרים, במיוחד בשנות נישואיהם הראשונות,

קיימים לא מעט גורמים פיננסיים שיכולים להסביר את ההבדלים בין אז להיום: יוקר המחיה ורמת החיים אינם זהים למה שהיה נהוג בישראל לפני 20 או 30 שנה, הריביות בתוכניות הסולידיות נמוכות מאוד ומפחיתות את כדאיות החיסכון, ומעל כל אלה, כל הטבות המס שאפיינו בעבר כמה מתוכניות החיסכון נעלמו עם כניסתה של הרפורמה במס בשנת 2003. כיום, חוסכים נאלצים לשלם מס בגובה של 15%–20% על חסכונות, וזה עוד לפני שמביאים בחשבון הורדות של דמי ניהול ועמלות בחלק ממוצרי החיסכון.

לא דוחים סיפוקים

אך אם נשים בצד את כל הגורמים שמנינו וננסה להיות כנים עם עצמנו, נמצא עוד גורם - נסתר אך מהותי - לקושי לחסוך. הגורם הזה אינו קשור לבנק, לא לשיעורי הריבית הנמוכים וגם לא להטבות המס שהתפוגגו. בואו נודה בזה בקול רם - להורינו היתה תכונה אחת שאצלנו לא תמיד קיימת: היכולת להתאפק. מדוע קשה לנו כל כך לעצור את עצמנו? לדחות סיפוקים? אפשר למצוא לכך מיליון ואחד תירוצים, החל בעלויות המחיה הגבוהות וכלה בפיצוי על הזמן הפנוי שנגזל מאיתנו ובקצב החיים המטורף. כל זה נכון, אבל ממש לא מספיק. הסיבה האמיתית שבגללה אנחנו לא מצליחים להתאפק נובעת ממקבץ שלם של גורמים תרבותיים, חברתיים, חינוכיים ונפשיים.

יוסי אש, יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל, טוען שרוב ההורים יכולים לחסוך בחודש הרבה יותר ממה שהם חושבים באמת. לדבריו, משפחה ממוצעת נוהגת לבזבז לאורך השנים הרבה כסף על המון דברים לא נחוצים או מוגזמים. כאלה הם למשל חשבונות טלפון סלולרי גבוהים מדי, הוצאות מוגזמות על אוכל ועל בילויים, בגדים ממותגים והוצאות יקרות על שיפוץ דירה או תחזוקה של הבית, כמו גם שימוש יתר במזגן.

ואמנם, הדור הנוכחי של ההורים מודע מאוד לרמת החיים האפשרית. הוא ממקסם את האפשרויות העומדות בפניו, ורוצה לנצל כל שקל עוד היום - גם על חשבון העתיד לבוא. לדור הקודם, לעומת זאת, היתה מודעות גדולה הרבה יותר לחיסכון ארוך טווח.

גם אנחנו נוכל למצוא את אותה תכונה נעלמת שאפיינה את הדור הקודם של הורינו ביום שבו נבין שחיסכון הוא עניין של סדר עדיפויות, דחיית סיפוקים ויכולת להתאפק למען מטרות עתידיות חשובות. מובן שהתערבות של משרד האוצר, שתאפשר החזרה של חלק מהטבות העבר במס ובריביות, תסייע לכולנו למצוא בתוכנו את התכונה הזו ביתר קלות.