כולם בעקבות אחד?

לניר גלעד, המנכ"ל שלו, זה כנראה פחות מפריע - הוא עם האופציות ששוות 25 מיליון שקל רוצה להיפגש

לבכירים יש עוד יומיים לשנות כיוון ולמנוע מעצמם להיכנס לדפי ההיסטוריה כמי שהצליחו לאשר לעצמם עוד כמה מיליוני שקלים שיעלו אותם מהמאיון העליון לאלפיון העליון. אבל בעוד חלק גדול מהפוקוס הולך למנכ"לים וליושבי הראש שנהנים ממחטף השכר, מטרידה לא פחות השאלה מי בדיוק מאשר להם את המהלכים הללו. בכל אחד ואחד מהאישורים שנתנו הדירקטוריונים השונים לשכר המנכ"לים הם ציינו במפורש את העובדה שהאישורים ניתנו "בשים לב לתיקון 20 לחוק החברות".

זו כמובן הבדיחה הטובה ביותר שהחליטו הדירקטוריונים לספר לציבור בעל המניות. הרי אם הם היו באמת רוצים לקבל החלטה "בשים לב לתיקון 20" הם פשוט היו צריכים להגיד למנכ"ל הנמרץ להמתין כמה ימים ולאשר את השכר באסיפה הכללית ברוב מיוחד של בעלי מניות המיעוט. אפילו אמירה חריפה של ראש מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך לא הרתיעה את המנכ"לים הנמרצים ואת הדירקטוריונים שלהם. יש לזה משמעות לגבי ההמשך.

תיקון 20 נותן משקל רב לדירקטוריון. אם שכרו של המנכ"ל לא יאושר באסיפה הוא יוחזר לדירקטוריון, ואם הוא עומד במדיניות התגמול שנקבעה יוכל הדירקטוריון להחליט בניגוד לדעתה של האסיפה הכללית. הוא רק יידרש לנמק את ההחלטה. הציפייה היא שדירקטוריונים יימנעו מהסיטואציה הזו, אך השאלה היא האם זה באמת מה שיקרה. שום דבר לא הרתיע את אותם דירקטוריונים לאשר את מחטפי השכר בטיעונים מגוחכים. מה ימנע מהם להמשיך להיות חותמות גומי גם לאחר שתיקון 20 ייכנס לתוקף?