נחשפים דיוני ועדת הריכוזיות: "יש קבוצה אחת שיש לה אג'נדה של שליטה ריכוזית והון"

"יש לפחות קבוצה אחת במשק שיש לה אג'נדה של שליטה ריכוזית והון, ושליטה ברמה של ניצול המצב הקיים לטובת צבירה של כוח, שיכול להוביל להשפעה שלילית מבחינת סיכון של הכוח שנצבר בידי גורם אחד". כך נאמר באחד מדיוני ועדת הריכוזיות, שסיכומיהם פורסמו היום (ה') באתר משרד משרד האוצר.

לסיכומי דיוני ועדת הריכוזיות לחץ כאן

הלבטים

בדיוני הפתיחה של הוועדה טען אחד הדוברים: "מה הבעיה הפוטנציאלית, אפיון כקונספט, מחפשים את 'האקדח המעשן'. אולם מאוד יתכן כי לא יהיה "אקדח מעשן" בתחומים אלה ולכן ניתן לחפש ראיות מהעולם ולהסתמך על הפוטנציאל לסיכון בהעדר של פסיפס של תשתית ראייתית בתחומים שונים. עדיף שהיינו מסכימים על בסיס נתונים אחיד אבל, בהינתן ניסיון קצר, אין שום סיכוי שרשויות יחלקו נתונים עם רשות אחרת. בהקשר לסיכונים הפוטנציאלים, זוהי שאלה ערכית: האם מוכנים לתת כלים בחקיקה ובתקנות כך שקבוצה קטנה של אנשים תשלוט ב-80% מהמשק (ישלטו במובן של שליטה באשר להפניית המקורות). בשבדיה ישנן ככ-6-4 משפחות ששולטות בכ-50% והמערכת יצרה חוקים שתומכים בכך. האם אנחנו היינו רוצים שליטה שכזו. האם אנחנו היינו מוכנים לרמות מינוף גבוהות במבנה שוק שכזה?".

הגשת מסקנות ועדת הריכוזיות (ארכיון) צילום: נועם מושקוביץ

"עדיין לא ברורות לי מטרות הוועדה, לא ברורים הסיכונים בפעולות המוצעות בכתב המינוי", טען אחד הדוברים. "אני חושש שלא נמצא נתונים שיצדיקו פעולות, מעבר לבעיות התמריצים שבפירמידות. כנראה לא נמצא 'אקדח מעשן'. לא מסכים

דעה מסווה של שקיפות מי אמר את הדברים ולמי? בהעדר שמות הדוברים, הסיכומים נראים כמו עיסה דביקה של ציטוטים שקשה להבין מהם לאן הרוח נשבה בוועדה תומר גנון לכתבה המלאה 

בהכרח למה שכתוב בכתב המינוי. בסוף, מדובר כאן בשאלה ערכית. יש רשימה של דברים פוטנציאליים ולא ברור האם קיים קשר בין כולם. ככלכלן אני מסתכל על שאלת התמריצים. מה גורם לתמריצים לא נכונים במבנה הקיים? לא בהכרח נוכל למצוא נתונים שיעידו על בעיות אמיתיות. בהקשר הפיננסי: מינוף גבוה גורם לעליית הסיכון במערכת הפיננסית. עם זאת, במשבר לא קרס אף גוף פיננסי בישראל. זה לא אומר שלא היה שם סיכון. יש למקד את הדיון בשאלת התמריצים. אין בעיה עם אנשים שבכלים תחרותיים הגדילו את היקף עסקיהם".

הבנקים

"לגבי הבנקים", טען אחד הדוברים, "המלצות לשינוי יתרמו מעט מאוד למערכת אך פוטנציאל הנזק שלהם על השוק גדול. מסתכלים על בנק לאומי בדרך לבנק ללא גרעין שליטה בחשש גדול. אם תצא הוראה האוסרת על מחזיקי ריאלי להחזיק פיננסי – ימכרו את הבנקים. כשאין גרעין שליטה אין היתר מבנק ישראל לשלוט. אנשי עסקים ימשיכו לקבל אשראי גם ללא שליטה".

השטחת פירמידות

באחד הדיונים על הפירמידות העסקיות אמר אחד הדוברים: "נחשוב על המצב שבו קיימת חברה פיננסית בתוך הקבוצה. במקרה כזה נוצרת תחרות ב –Multimarket Contacts. כלומר, אכן יכולה להיווצר פגיעה בתחרות. מעבר לכך, לקבוצות השלכות שליליות נוספות בסוגיה של התחרות כגון עיכוב בהתפתחות שווקים ומוסדות, שכר בכירים. בהקשר של הסיכון המערכתי, מה יקרה אם קבוצה גדולה הולכת להתרסק? האם נגיע למצב שנחלץ אותה? יש כאן בעיה של Too Big to Fail. ההחלטות בקבוצות מגיעות בסופו של הדבר מאותו המקור – בעל השליטה.

על כך הוסיף אחד הדוברים: "אכן יש ממצאים לכך ששכר הבכירים בחברות בתחתית הקבוצה גבוה ביחס לשכר הבכירים בחברות שנמצאות בראש הפירמידה".

במהלך דיון ב-14.07.2011 בקשר לפירמידות שאל אחד מחברי הועדה: "האם חברה שנמצאת בתוך קבוצה עסקית מסוכנת יותר או בטוחה יותר מחברה שנמצאת מחוץ לקבוצה עסקית?".

דובר אחר, שעל פי הסיכומים הציג את סיכומי עבודת תת הצוות בנושא, אמר: " לא ניתן לקבוע בוודאות. הסיכון גדל כי לבעל השליטה יש תמריץ גדול יותר למנף את החברה ולקחת סיכונים על חשבון בעלי מניות בחברות הנמוכות. מצד שני הסיכון קטן כי המשאבים שבעל הקבוצה והחברות המסונפות יכולים להעמיד לרשות החברה מקטינים את הסיכון שלה. בנוסף צריך לזכור שהקבוצה העסקית יוצרת סיכון סיסטמי. הסיכון נוצר כתוצאה מריכוז ניהול הסיכונים אצל גורם אחד, קבלת החלטות על ידי אנשים מעטים, רמת מינוף גבוהה יותר מאשר חברות שאינן שייכות לקבוצה עסקית ובעיית ה- Too Big To Fail המעודדת לקיחת סיכונים עודפים".

דובר אחר אמר: "ברצוני להדגיש שמורכבות היחסים בין החברות בקבוצה מקשה על הערכת הסיכון האמיתית ועל יכולת הרגולטור לפקח על חברות הקבוצה".

על כך השיב אחד הדוברים: "קשה לקבוע מראש מה תהיה ההשפעה של השתייכות לקבוצה עסקית. כנראה שבעלי ההון לוקחים יותר סיכון מתוך ידיעה שאפשר להפיל על הציבור חלק מההפסד. שאלת המינוף היא קריטית להבנת נקודה זו".

ריאלי-פיננסי

היו דוברים שהתלבטו האם דין הבנקים כדין עסקים ריאליים. "התרשמתי מכך שפרופ' יפה (ישי יפה שייעץ לועדת הריכוזיות, ת.ג וח.פ) העיר שאין יתרונות באחזקה צולבת של ריאלי פיננסי ואף אחד לא ערער על הקביעה הזו. ממליץ להתייחס בצורה שונה ל-OPM ולבנקים. ניתן לקבוע רף יחסית גבוה לאחר תקופה של 4 שנים ורף נמוך בהרבה להפרדה לאחר תקופה של 10-8 שנים. נראה שלקבוצה של בינו יש קייס טוב, לא בטוח שהם יותר בעייתים מבנק הפועלים ושיכון ובינוי".

ח"כ זהבה גלאון, יו"ר מרצ צילום: שאול גולן

גלאון: "אמשיך לפעול לפרסום שמות הדוברים"

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, בתגובה על חשיפת סיכומי הדיונים של ועדת הריכוזיות: "זה ניצחון של עיקרון השקיפות וזכות הציבור לדעת . אמשיך לפעול לפרסום שמות הדוברים בועדה. יש לאפשר לציבור לשפוט האם ועדת הריכוזיות הושפעה מלחצים חיצוניים".

על פי סיכומי הדיונים מי שישב בדיוני הועדה היו: איל גבאי, מנכ"ל משרד רה"מ; חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר; פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך; ד"ר גיתית גור גרשגורן, הכלכלנית הראשית ברשות ניירות ערך; רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים;עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; ד"ר קרנית פלוג, מנהלת חטיבת המחקר, בנק ישראל; רונית קן, הממונה על הגבלים עסקיים; פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון; אמיר ברקן, ראש האגף הכלכלי; גב' בתיה הררי, האגף הכלכלי; יואב אורון, יועץ מנכ"ל משרד האוצר; מיה בוקובזה, דוברת מנכ"ל; מר הילל פרימן, עוזר מנכ"ל משרד רה"מ.

סיכומי הדיונים של ועדת הריכזויות נחשפו בעקבות עתירה שהגישה ח"כ זהבה גלאון, באמצעות עורכות הדין דפנה הולץ-לכנר ומיכל ארגמן-רון