אשר לי ואאשר לך

בסוף השבוע פרסם שר האוצר יאיר לפיד תזכיר חוק שנועד להציב תקרת שכר לבכירי ענף הפיננסים. לחוק לפיד אמירה סימבולית שלפיה 3.5 מיליון שקל הם שכר סביר בענף הפיננסים, שבו גופים מנהלים כספי ציבור ומרוויחים מפערי המידע בינם לבין הציבור. החוק מציע מנגנון "קנס" לחברות ציבוריות בדמות אי־הכרה לצורכי מס בהוצאה החורגת מ־3.5 מיליון שקלים.

למעשה, השוט המרכזי של החוק הוא מצעד הבושה שהוא מייצר: לפי החוק, כל עובד בגוף פיננסי שידרוש שכר בעלות גבוהה יותר יצטרך לעבור מסדר אישורים ובהם אישור הדירקטורים החיצוניים בחברה, שנמצאים זה תקופה תחת עין ציבורית בוחנת וצפויים להתקשות ולהמשיך לשמש כחותמת גומי.

אלא שהחוק לא מתמודד עם הבעיה המרכזית הקיימת כיום באישור שכר של בכירים במוסדות הפיננסיים, והוא האישור ההדדי בין המוסדות, שמפתח מנגנון של "שמור לי ואשמור לך". למעשה, החוק אפילו מעצים את התופעה: אם עד כה נדרשו הגופים המוסדיים לאשר במסגרת תיקון 20 רק את השכר של בכירי הגופים הפיננסיים, כעת כל עובד שישתכר מעל 3.5 מיליון שקל יגיע לבקש את אישורם.

כך למשל, מי שמחליט אם להצביע בעד או נגד בגופים המוסדיים הם בדרך כלל מנהלי ההשקעות, שייתכן שהם ומנהלים בדרגים מקבילים להם או אף נמוכים מהם, משתכרים סכומים כאלו. כל הצבעה נגד שכר של הקולגות תהיה בבחינת אמירה כי הם עצמם לא ראויים לשכר דומה. פתרון שאפשר היה לקוות שיקל את ניגודי העניינים ושיחזיר את רמות השכר במערכת למקום שפוי, הוא מנגנון הייעוץ החיצוני למוסדיים, כגון אנטרופי.

אולם, חשיפת "כלכליסט" כי חברת הייעוץ אנטרופי תומכת בשכר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלדד פרשר, בעלות מקסימלית של 6.3 מיליון שקל, מראה כי לא כך הדבר.

על פי הערכות, אישור שכרו של מנכ"ל מזרחי יעבור בקלות ויאותת ללפיד עד כמה ציבור המפוקחים קשוב לרמזיו.

יאיר לפיד צילום: נמרוד גליקמן