במילה אחת. רשלנות
מחירי המוצרים שבפיקוח - החלב, הביצים והלחם - מבוססים על נוסחה בת 19 שנים שאינה רלבנטית כבר. התוצאה - רשתות השיווק מרוויחות על מוצרי המזון שבפיקוח הרבה יותר ממה שחשבה המדינה שמגיע להן. עכשיו היא נזכרה לטפל בזה. העיקר שיהיה שר שיגזור סרט
חשבתם שמוצרי המזון שבפיקוח זולים? יש לנו חדשות בשבילכם. הם היו יכולים להיות הרבה יותר זולים, אם הפקידים בממשלה שאחראים לנושא היו עושים את עבודתם.
- "מחיר הלחם המפוקח גבוה באופן בלתי נתפס מעלות ייצורו"
- פיקוח על מחירים לא תמיד מנצח את יוקר המחיה
- האוצר בוחן: הרשתות יעבירו לצרכנים ההנחות שיקבלו על מוצרים שבפיקוח
במשך שנים ניצלו רשתות השיווק את העובדה שהן רוכשות מיצרניות המזון סל מוצרים מגוון שמכיל גם מוצרים מפוקחים כמו ביצים, קוטג' וחלב וגם מוצרים לא מפוקחים כמו מעדני חלב, כדי להשיג לעצמן הנחות על כלל המוצרים. כל זאת ללא הבחנה בין אלו שמצויים בפיקוח לאלו שמצויים מחוצה לו, שכן ככל שרשת המזון גדולה יותר כך כוח הקנייה והמיקוח שלה מול חברות כתנובה או שטראוס גדול יותר. ההנחה הזו שקיבלו הרשתות מהיצרנים לא התגלגלה לציבור. המוצרים המפוקחים נקנו במחירים נמוכים יותר על ידי רשת השיווק, מה ששריין לה מרווח קמעונאי גבוה מזה שהמדינה החליטה שמגיע לה. אפשר לקרוא לזה חזירות או ניצול הזדמנות עסקית.
המדינה ידעה על הפרקטיקה הזו והתרשלה בעצירתה. הפקידים התעלמו לא רק מהעובדה שההנחות לא עוברות לצרכן, אלא גם מהצורך לחשב מחדש את כל הנוסחה שמהווה הבסיס לתמחור של מוצרי המזון המפוקחים — נוסחה שנקבעה לפני 19 שנה בעידן שבו הריבית היתה מעל 15% והאינפלציה מעל 10%.
קשה להאשים את רשתות השיווק בסחיטת הרווח שלהן למקסימום. זה מה שבעלי המניות שלהן מצפים מהן. הסיפור הזה מתאר את אוזלת היד החריפה של המדינה. זה סיפור על כשל מערכתי שעובר בכל שרשרת העשייה הממשלתית — מהפקידות ועד השרים הממונים. כשל חוצה קדנציות. מסמוס סדרתי ויישום אטי בצורה בלתי מתקבלת על הדעת של דו"חות ציבוריים.
הסיפור הזה מתחיל ב־2004, כשבמשרד הכלכלה הגיעו למסקנה שצריך לעדכן את נוסחת סוארי ולפיה פועל שוק המזון המפוקח. זוהי נוסחה מ־1996 שנקבעה בעידן מאקרו־כלכלי אחר. הסיפור הזה יסתיים, אולי, עכשיו ב־2015, כאשר משרדי החקלאות והכלכלה יטרחו לעדכן אותה.
עיכוב ללא הסבר ואינספור התרעות
באמצע כבר היתה לנו נוסחה חדשה שנתקעה בשנים 2005–2008 במשרד הכלכלה ללא הסבר; מחאה חברתית על יוקר המחיה; ועדת טרכטנברג ואחריה ועדת קדמי לבחינת שוק המזון שהמליצו לתקן את הנוסחה; ודו"ח של מבקר המדינה ב־2012 שחזר על ההמלצה, והתריע כי רשתות המזון לא מעבירות את מלוא ההנחה שהן מקבלות על מוצרי המזון המפוקחים מהספק לצרכן ו"מנצלות את כוח השוק שלהן".
מאז, יצאה הממשלה למכרז על זהות הגוף שיעדכן את הנוסחה, משרד רואה חשבון חיצוני עבר על הנתונים והגיע לאותן המסקנות של מבקר המדינה. גם זה כשלעצמו לקח 3 שנים. עכשיו, 11 שנה אחרי שהממשלה תיקנה את הבסיס שלפיו נקבע תמחורם של המוצרים המפוקחים, יוצאות ההמלצות לשימוע וחברות המזון צריכות להגיב אליו בתוך שבועיים.
מוצרי חלב בסופרמרקט צילום: עמית מגל בסוף אולי נשלם כמה אגורות פחות על ביצים וחלב
אז עכשיו סוף סוף יוצאים לשימוע. הנוסחה תתוקן ואיתה גם הרווחים שמשוריינים לקמעונאיות המזון. ברוב המוצרים ייגזר להן רווח נמוך יותר, ובחלק מהמוצרים עלויות אחרות שעלו, כמו עבודה וחשמל, דווקא יביאו לעלייה קלה ברווחיות. רשתות השיווק יצעקו, המדיניות תשתנה וכנראה נוכל לקנות ביצים וחלב בסופר בכמה אגורות פחות, ובסוף יהיה גם איזה שר שייקח לעצמו את הקרדיט על הטיפול ביוקר המחיה. יופי. ממש מדינה מתוקנת.
