דרעי מפנה את מקומו במשרד הכלכלה ופארסת הגז מגיעה לשיאה
יו"ר ש"ס יקבל לידיו את המשרד לקידום הנגב והגליל במתכונת מורחבת עם תקציב משולש, ומפלגתו תקבל בהמשך משרד אזרחי נוסף. בתמורה ימונה ראש הממשלה לשר הכלכלה ויוכל סוף סוף לעקוף בעצמו את רשות ההגבלים העסקיים ולאשר את מתווה הגז
אריה דרעי יהפוך הבוקר (א') באופן רשמי לשר לקידום הנגב, הגליל והפריפריה ועזב את משרד הכלכלה. לטובת המעבר תוגבר המשרד לקידום הנגב והגליל במתכונתו המורחבת גם לפריפריה בעוד 300 מיליון שקל, ותקציבו הכולל עומד על 450 מיליון שקל. במסגרת ההסכם בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, משרד הכלכלה יעבור לידיו של רה"מ - מה שיאפשר לו לראשונה בתולדות המדינה לממש את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים ולעקוף במשיכת קולמוס גם את הממונה על הגבלים וגם את בית הדין להגבלים, ולקבע מציאות של פטור מהסדר כובל לדלק ונובל אנרג'י על אחזקותיהן הצולבות במאגרי הגז.
במסגרת הדיל בין דרעי לנתניהו סוכם כי דרעי יקבל לידיו גם משרד אזרחי גדול נוסף בממשלה, אך לפי שעה טרם סוכם באיזה משרד מדובר ובלשכת ראש הממשלה מנסים למצוא פתרון יצירתי שכרוך בתזוזה של כמה שרים נוספים. אף שדרעי דרש במשא ומתן הקואליציוני שוב ושוב את משרד הפנים, בסביבתו אמרו בימים האחרונים כי כעת המשרד לא בהכרח נמצא בעדיפות ראשונה מבחינתו. ההחלטה בעניין תתקבל בשבועות הקרובים, אז ייוודע איזה משחק כיסאות מתכנן נתניהו בממשלה.
- ומי ימונה לתפקיד סגן יו"ר קק"ל? אחיו של אריה דרעי
- דרעי מקשיח עמדות: ידרוש משרד גדול - פרט לתוספת למשרד הנגב והגליל
- בעקבות עתירת יש עתיד: בג"ץ יבחן את ריבוי התיקים של נתניהו
ברקע, בסוף השבוע נודע גם כי שלמה דרעי, אחיו של שר הכלכלה הפורש, ימונה לסגן יו"ר קק"ל לאחר שהיה המועמד היחיד לתפקיד. מדובר בתפקיד התנדבותי ללא שכר, אך השפעתו על קבלת החלטות וניתוב כספי קק"ל רבה. חלוקת התפקידים במוסדות כמו קק"ל, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית היא פוליטית ונעשית במשא ומתן בין המפלגות. לפי גורמים המעורבים במו"מ, נציג הליכוד דחף למינויו של נציג ש"ס לתפקיד סגן יו"ר קק"ל אך באותו שלב לא ניתן היה לדעת שדווקא שלמה דרעי יקבלו.
הממשלה תתבקש לאשר הבוקר את הצעת המחליטים בדבר שינוי שם משרד הנגב והגליל וכן לאשר שורה של סמכויות חדשות למשרד. על פי הצעת המחליטים, ייכללו תחת סמכות המשרד, חוץ מרשויות מקומיות בנגב ובגליל, גם רשויות מקומיות המדורגות במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשכולות 1–7, רשויות שמדורגות באשכולות 1–4 במדד החברתי־כלכלי וכן כ־210 ששכונות ברשויות מקומיות שהוגדרו כנכללות בפרויקט שיקום שכונות.
הרעיון שעל בסיסו יוקם המשרד החדש הוא ללא ספק נכון, אך עצם הקמת המשרד עלולה גם לפגוע במטרה שלשמה הוא קם.
השינוי עלול דווקא להזיק
פריפריה היא לא רק עניין של גיאוגרפיה, אלא גם עניין חברתי. שכונות כמו יפו ד' אולי ממוקמות דקות ספורות של נסיעה ממרכז תל אביב, אבל המציאות בהן רחוקה שנים רבות מזו של שדרות רוטשילד. הרחבת המשרד שדרעי מקבל לידיו אמורה לדאוג שתוכניות שנועדו לטיפול בבעיות הפריפריה יגיעו גם אל אותן שכונות וערים שאינן בנגב ובגליל וסובלות מבעיות דומות - היעדר הנגישות לשירותים רפואיים, שירותי חינוך ברמה נמוכה, תחבורה לקויה ואפילו שטחים ירוקים שחסרים כמו אוויר לנשימה.
יש כבר משרדי ממשלה שמטפלים בכל הנושאים הללו - משרדי השיכון, הפנים, הרווחה, הבריאות, החינוך ועוד. אבל מישהו צריך לסדר את כל הבלגן התקציבי והיוזמות הפרטיות הללו אל תוך מסגרת אחת ברורה ועקבית בין כל משרדי הממשלה הרלבנטיים, והמישהו הזה יהיה אריה דרעי - השר לקידום הנגב, הגליל והפריפריה.
הבעיה היא שבדרך דרעי עלול למצוא את עצמו דורך על לא מעט רגליים. הצעת המחליטים קובעת בבירור כי שום סמכות של משרד אחר לא תיפגע, והמשרד לא מקבל שום רשות או יחידה ארגונית ששייכת כיום למשרד אחר. הוא גם לא יכול לספק תמיכות תקציביות לגופים כמו עמותות שפועלות כיום בשכונות השונות ברחבי הארץ ומקבלות כבר כסף מהמדינה. הוא יוכל רק ליזום תוכניות משלו שיפעלו במקביל לתוכניות הקיימות, או יוכל לבקש מהמשרדים האחרים שבבקשה יקשיבו לו ויעשו מה שהוא מבקש, אבל זה בערך הכל.
ניחא שהמשרד החדש יסתובב בין הרגליים של שאר משרדי הממשלה, אבל לפחות במקום אחד, אולי החשוב ביותר, עצם קיומו עשוי להוריד בדרגה את הטיפול בבעיה שלשמה הוא קם - הפריפריה החברתית. באחד מסעיפי הצעת ההקמה של המשרד לקידום הנגב, הגליל והפריפריה נכתב כי תשונה החלטת הממשלה מספר 146 שהתקבלה רק במאי האחרון, כך שהחלק שקובע שעבודת המטה לגיבוש אותה תוכנית שאמורה להקצות משאבים גדולים ממשרדי הביצוע הממשלתיים אל הנגב והגליל יועבר בפועל מאחריותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה אל אחריותה של מנכ"לית המשרד לקידום הנגב, הגליל והפריפריה. השינוי הזה משמעותי ועלול להתברר כפגיעה ממשית בפעילות לקידום שלושת האזורים שבשם המשרד החדש.
המאבק על מתווה הגז ימשיך
מצדו של נתניהו ברור למה הוא מעוניין להעביר את משרד הכלכלה לידיו כמעט בכל מחיר. לפי נתניהו, יצוא הגז הוא בעל משמעות מדינית חשובה יותר מהתחרות במשק הגז והואצפוי לחתום על סעיף 52 עוד השבוע. טרם החתימה הוא חייב על פי חוק להיוועץ בוועדת הכלכלה, ואף על פי שמדובר בהיוועצות טכנית, כבר עכשיו ברור שנתניהו יגיע לשם פיזית - מציאות נדירה בימי הכנסת. נתניהו לא יכול לשלוח נציג או ממלא מקום והוא לא יכול להעביר סמכות לשר אחר, בשל החובה לאישור המהלך בכנסת שלא צלח בכל מקרה בסיבוב הקודם.
יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל כבר מחכה לנתניהו. בשיחה עם "כלכליסט" הוא אמר כי "זה יהיה הוא שיופיע חד־משמעית, ולכן ציינתי שמי שיחתום יהיה חייב לבוא". לשאלה כמה דיונים יהיו כבל לא יכול להתחייב. "לא יודע כי מעולם זה לא היה", אמר.
ההופעה הזו של נתניהו לא צפויה לעבור בשקט, ואפשר כבר לצפות לקרקס של צעקות, הבטחות, איומים וויכוחים על כל קצה הקשת, משוד גז ועד הצלת עם ישראל. לאחר הדיונים בוועדה תגיע ההחלטה להצבעה שנייה בממשלה, או אז יאושר המתווה סופית ויגיע זמנו של בג"ץ לקבוע האם המהלך בכלל חוקי. אם זה יעבור, נובל אנרג'י תנסה לסגור חוזים כדי לפתח את לווייתן. בינתיים, שר האנרגיה יובל שטייניץ הזמין ביום חמישי את חברת ENI האיטלקית לרכוש חלק ממאגרי הגז בישראל, ואישור המתווה עשוי להפוך אותה לשחקן בינלאומי שני במשק הגז המקומי.
נשארו תיקים לחלוקה
תיק הכלכלה יהיה התיק השלישי שנתניהו יחזיק בעצמו ויכהן בו כשר, בנוסף לתיקי החוץ והתקשורת. ואולם, בעוד על פי הערכות נתניהו שומר את תיק החוץ לשותף הקואליציוני הבא שאפשר ויצטרף מיד אחרי אישור התקציב, הרי שתיקי התקשורת והכלכלה יהיו פנויים ויאפשרו סבב מינויים בתוך הממשלה.
במערכת הפוליטית סבורים כי אף שראש המחנה הציוני יצחק הרצוג נמצא במגעים עם נתניהו להצטרפות לקואליציה, סיכוייו של אביגדור ליברמן להיכנס לממשלה טובים יותר. בין השניים אמנם קיימת מערכת יחסים בעייתית, שבמסגרתה עשה ליברמן כל מה שהוא יכול כדי שלא לסייע לנתניהו בקידום מתווה הגז אף שעקרונית הוא תומך בו, ואולם מכל היבט פוליטי נראה כי ישראל ביתנו היא השותפה הטבעית להגדלת הקואליציה הצרה, וסיכויים טובים כי ליברמן ישוב ללשכתו המוכרת במשרד החוץ.
בינתיים בש"ס מצפים שהמשרד הממשלתי הנוסף שיקבלו יהיה גדול, שכן כוחה האלקטורלי דומה לזה של הבית היהודי ובמפלגה החרדית לא מתכוונים להמשיך ולהחזיק רק במשרד הדתות ובמשרד לפיתוח הנגב והגליל - גדול ככל שיהיה. הבית היהודי, לשם השוואה, מחזיקה במשרד החינוך שהוא המשרד בעל התקציב הגבוה ביותר אחרי משרד הביטחון, וכן במשרדי המשפטים והחקלאות. בש"ס מצפים לקבל תיק משמעותי נוסף, וכך כאמור גם סוכם עם נתניהו.