הטעויות של ביינארט והאוזר, ההפסד של כולנו

תסתכלו על התמונה למטה. החיוכים של ראשי יצרנית משאף האינסולין מנקיינדושל ראשי בורסת תל אביב לא מייצגים את מה שחשים המשקיעים כיום, חודשיים מהיום שבו צולמה התמונה הזו, ביום המסחר הראשון של המניה בבורסה הישראלית. הסיבה שהמשקיעים הישראלים לא מחייכים נובעת משני טעמים: האחד, רכישת מניות מנקיינד נכפתה עליהם. השנייה, מניית מנקיינד איבדה 78.4% מערכה מאז נכנסה לבורסה. השורה התחתונה היא הפסד של 278 מיליון שקל לציבור המשקיעים.

פלופ ידוע מראש

נתחיל מההתחלה. כבר ביום הרישום למסחר, וכפי שכתבנו כאן לא מעט בשבועות האחרונים, היה ניתן לראות שמניית מנקיינד היא פלופ. שהמכירות לא מתרוממות, שהקופה עומדת להתרוקן, שהסיכוי להצלחה קטן ושאין לה שום זיקה לשוק הישראלי למעט לכסף הישראלי ושהיא ככל הנראה מגיעה לכאן רק כדי לבצע גיוס כפוי מתעודות הסל. למה כפוי? מכיוון שמנקיינד עמדה בקריטריונים של כניסה למדדי ת"א־100 ות"א־75 ומדד הביומד.

ברגע שזה קורה, תעודות הסל שעוקבות אחרי המדדים הללו מחויבות לרכוש את המניה. מנקיינד ידעה זאת וניצלה את הרכישה שחה מחויבות תעודות הסל לצורך הנפקה. אף על פי שלכולם היה ברור שמדובר במניה הנמכרת במחיר מנופח, תעודות הסל שבהן מחזיק הציבור הישראלי היו מחויבות לרכוש אותה. נורות אזהרה האלו לא מנעו את רישום המניה למסחר, את הכנסת המניה למדדים ואת הנזק שנגרם כתוצאה מכך למחזיקי התעודות.

צילום: קובי קנטור

הנזק הועצם כאשר מגבלה של רשות ני"ע לגבי חסימה של מניות מנקיינד שיונפקו ישירות לתעודות הסל יצרה אי־ודאות לגבי היקף הביקוש שתעודות הסל יזרימו למניה בבורסה (חלק ממניות מנקיינד נרכש בהנפקה ישירה של מניות למנהלי התעודות וחלק נרכש בבורסה). כתוצאה מכך מחיר מניית מנקיינד זינק בכ־20% ביום שבו המניה נכנסה למדדים. לכן תעודות הסל רכשו את המניה עוד יותר ביוקר, והנזק למחזיקים הועצם.

עולה השאלה עד כמה הבורסה ורשות ני"ע צריכות לשמש בעיקר כפלטפורמה למסחר וכמשגיחות על תקינות הדיווחים והמסחר, ועד כמה עליהן להיות שומר סף אקטיבי שמנסה למנוע נזק פוטנציאלי למשקיעים. הגישה השולטת היום בעולם היא שהבורסות לא מתערבות בשאלה מהם ניירות הערך שיירשמו אליהן למסחר, ומבחינה זאת פעילות הבורסה הישראלית לא חורגת מהמקובל בעולם. אבל קשה להתעלם מכך שהפעילות האקטיבית בניסיון למצוא חברות שיירשמו למסחר בתל אביב, הובילה לבחירה לא מוצלחת של מניות שנרשמו למסחר ולנזק למשקיעים.

הבורסה יכלה לזהות שמניות הביומד האמריקאיות נרשמות למסחר בתל אביב קודם כל כדי לגייס הון בישראל, ובכל זאת בחרה להמשיך בתהליך. וזו בדיוק הנקודה. הן יו"ר הרשות שמואל האוזר והן מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט היו צריכים למצוא את הסולם כדי לרדת ממחדל מנקיינד בזמן אמת, ולא לאפשר פגיעה כה גדולה בכספי המשקיעים. ביינארט סגר את פרצת מנקיינד בכך שלא אפשר לעוד חברות מסוגה להיכנס, האוזר ניסה ללהטט עם מגבלה שעשתה יותר נזק מתועלת. שניהם נכשלו במשימה העיקרית.

המוצר שנעזב לאנחות

תזכורת עד כמה מסובכים משקיעי תעודות הסל עם מנקיינד, אפשר היה לקבל ביומיים האחרונים. החברה ספגה השבוע מכה אנושה לאחר שסאנופי, אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם, הודיעה על סיום שיתוף הפעולה בין החברות בתחום שיווק משאף האינסולין של מנקיינד. כתוצאה מכך המשיכה הנפילה החופשית במחיר מניית מנקיינד. היציאה של סאנופי מההסכם, לאחר שהשקיעה בו כבר 300 מיליון דולר, מבהירה שסאנופי לא מאמינה בפוטנציאל של המשאף. בסוף ספטמבר נשארו בקופתה של מנקיינד 33 מיליון דולר בלבד, אבל בנובמבר היא גייסה 35 מיליון דולר מתעודות הסל הישראליות.

כיוון שקצב ההוצאות של החברה עומד על 25 מיליון דולר ברבעון, סביר שבקופת החברה יש כעת כ־43 מיליון דולר שיספיקו רק עד לסוף הרבעון השני של השנה. למנקיינד יש התחייבויות פיננסיות בהיקף של 157 מיליון דולר. הריבית הממוצעת על התחייבויות אלו היא 7.7%. ולכן, לחברה יש כעת מוצר שנזנח על ידי אחת מענקיות התרופות, קופת מזומנים שאוזלת במהירות, חוב פיננסי מעיק ומשקיעים ישראלים שבויים שנגררו להרפתקה בעל כורחם.