בקשה לפסול את הסכם הפשרה בלאומי בשל קשר בין יו"ר הוועדה לעו"ד כספי

בקשה לפסילת הסכם הפשרה בבנק לאומי כנגוע באי־חוקיות הוגשה אתמול לשופט כבוב בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

המבקש, מיכאל פורת, בעל מניות בלאומי, טוען באמצעות עוה"ד יעקב סבו, חגי קלעי ואוהד רוזן  שיש לפסול את ההסכם בגלל ניגוד עניינים שבו מצוי לכאורה ראש הוועדה, השופט בדימוס אורי גורן בשל קשריו על לאומי בעת היותו נאמן למניות של שלמה אליהו בבנק והיותו תלוי בעו"ד רם כספי, מי שמייצג את נושאי המשרה הבכירים בבנק, באשר לגובה שכרו כנאמן.

פרשנות שקשוקה חדשה: גם בדיעבד, גורן צריך היה לדווח הבקשה של עו"ד יעקב סבו לא רק טוענת לניגוד עניינים של גורן, אלא גם להבשלתו ל"תמורה" ממשית שניתנה לכספי: שחרור לקוחותיו מאחריות תמורת השבת סכום מגוחך משה גורלי, 2 תגובות לכתבה המלאה 

"יו"ר ועדת התביעות 'הבלתי תלויה' שימש כנאמן למניות קבוצת אליהו בבנק לאומי, בתקופה הרלוונטית לתובענה; והוא תלוי גם תלוי, בעו"ד כספי, ב"כ נושאי המשרה, לקביעת שכרו".

מדובר בהסכם שגיבשה ועדת התביעות שהקים הבנק בראשות השופט בדימוס אורי גורן כתגובה לתביעה הנגזרת שהוגשה בידי עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש בעקבות קנס של כ־1.7 מיליארד שקל, ששילם הבנק בארה"ב על מעורבותו בסיוע להעלמות מס של לקוחות אמריקאים.

בקשתו של סבו נסמכת על שתי מערכות קשרים שחובה היה, לדעתו, לתת להן גילוי נאות: בין גורן לבין הבנק כנאמן של שלמה אליהו, ובין גורן לבין כספי שאמור היה להכריע לגבי שכרו של גורן במידה והוא ואליהו לא יגיעו להסכמות. "גורן", נכתב בבקשה, "היה בעל עניין בבנק לאומי בתקופות הרלוונטיות לתובענה, והחזיק כנאמן ב־5.78 אחוז ממניות בנק לאומי, בשווי מיליוני שקלים (אשר נמכרו על ידו רק בסוף 2013)". לאור נאמנות זו, נכתב בבקשה, הוגדר גורן על ידי בנק לאומי כ"בעל עניין". בהמשך נכתב בבקשה: "ואם בכך אין די, הרי שמי שהוסמך לקבוע את שכרו של יו"ר הוועדה 'הבלתי תלויה' הוא לא אחר מאשר עו"ד רם כספי שטען בפני הוועדה ובפני היו"ר שלה, והוא טוען בבית המשפט הנכבד, כבא כוחם של נושאי המשרה".

ולכן, תוקף סבו את בחירתו של הבנק כ"צינית, מכוונת, חסרת תום לב", לבחור ליו"ר הוועדה דווקא במי שהיה בעל עניין בבנק (גורן), כאשר מי שמייצג את הנתבעים הנגזרים (נושאי המשרה בבנק) הוא זה שאמור לקבוע את שכרו בעניין שגם הוא קשור לבנק (כספי).

לקוחותיו של כספי יצאו בזול

התוצאה, נרמז בבקשה, אכן הניחה את המבוקש, הקומבינה צלחה כביכול: "העובדה, כי 12 מלקוחותיו של עו"ד כספי – שבידיו הסמכות לקבוע את שכרו של גורן כנאמן למניות 'קבוצת אליהו' - הופטרו כליל מנשיאה באחריות כלשהי לבנק, בעוד שלושה אחרים (גליה מאור, איתן רף, צבי איצקוביץ - מ.ג) נדרשו במסגרת המלצות הוועדה 'הבלתי תלויה' להשיב לקופת הבנק סכום זעום ומגוחך יחסית (5.1 מיליון שקל - מ.ג.) יחסית לסכומי העתק ששילשלו לכיסם לאורך שנים ולנזקי העתק שגרמו לקבוצת הבנק...ויצויין כי הקורא את דו"ח ועדת התביעות 'הבלתי תלויה' לומד שדבר אחד בוודאות אין בו, וזה בדיוק מה שבית משפט ציפה שיהיה בו: בדק יסודי, מקיף, עצמאי ובלתי תלוי".

גם הבנק, גם גורן וגם כספי, ידעו על "ניגוד העניינים הבולט הזה... אף לא אחד מאלה, מצא לנכון לגלות את העניין לבית המשפט הנכבד, אשר הוטעה והוכשל לחשוב, כי מדובר בוועדה 'בלתי תלויה' שנועדה לבצע בדק יסודי ועצמאי על התנהלות הבנק בעניין העבירות הפליליות בארה"ב.

עו"ד רם כספי צילום: אוראל כהן

ומסכם סבו: "לקרוא, לשפשף את העיניים, ופשוט לא להאמין. אמנם הח"מ מרגישים שלא בנוח להטיל דופי ביושרתו ובאופן תפקודו של שופט בדימוס, ואולם דומה, כי במקרה זה אין מנוס מכך. מפאת כבודו, וכבוד בית המשפט הנכבד, השתדלו הח"מ לנהוג בלשון עדינה ומאופקת בבקשה זו, אף כי המעשים המתוארים בה, חמורים ביותר. חמורים כדי הטלת ספק בתקינות ההליך כולו שנחזה להיות נגוע באי חוקיות מתחילתו ועד סופו".

האם גורן היה צריך לגלות

הסכם הפשרה פורסם בחודש מרץ לתגובות הציבור בידי השופט כבוב, ובסוף יוני צפוי דיון בתגובות שיגישו בין היתר היועץ המשפטי לממשלה, המפקח על הבנקים ואחרים. השופט כבוב שקיבל לידיו אתמול את הבקשה הזדרז להפנותה לתגובתם הצדדים לתיק תוך 14 יום והדגיש שהוא מצפה במיוחד לתגובתם של גורן וכספי, שאינם כלל צדדים לתביעה הנגזרת.

המבקש פורת באמצעות עו"ד סבו הגישו תביעה נגזרת בארה"ב נגד הבנק בעקבות הפרשה, אך השופט כבוב מחק את בקשתם בתחילת מרץ. אגב, כבוב אישר בזמנו את הרכב ועדת התביעות שהקים הבנק, לאחר ששניים מחבריה נפסלו - פרופ' שרון חנס ועו"ד חיים סאמט. והשאלה היא, האם המידע שנחשף כעת בבקשה, היה בו לפסול את השופט גורן והאם

היה עליו לגלותו, גם אם יתברר שזיקתו לבנק ולעו"ד כספי הסתיימה לפני שהחלה עבודת הוועדה.

מעו"ד כספי נמסר: אני בוש ונכלם על התעוזה של עו"ד סבו, שכבוד השופט נתן לאחרונה צו חוסם כנגדו, שהעז להגיש בקשה הזויה ומכפישה לבית המשפט.

ב־2012, נוכח רכישת השליטה במגדל חברה לביטוח על ידי קבוצת אליהו, הוטלה החובה למכור את מניותיה בלאומי תוך פרק זמן קצוב, ולמטרה זו ובאישור בנק ישראל התמנה השופט גורן כנאמן להחזקת המניות של הקבוצה בבנק לאומי. מנת המניות האחרונה של קבוצת אליהו בבנק נמכרה ב־2013 ובכך הנאמנות הגיעה לסיומה. אין ולא היה כל קשר בין מינויו של גורן ב־2015 כיו"ר ועדת התביעות של לאומי ובין כהונתו בעבר כנאמן מניות של קבוצת אליהו בבנק. במהלך תקופתו כנאמן לא נשא גורן במשרה כלשהי בבנק, אלא החזיק במניות בנאמנות עיוורת ללא זכויות הצבעה כלשהן. תגובה הולמת ומפורטת תוגש לבית המשפט.