הפוליטיקאים נזעקו אך לא סייעו בשטח

ח"כים, שרים ואישי ציבור נזעקו בתקופה האחרונה לטובת העובדים המפוטרים של נגב קרמיקה והשמיצו את בעלי המפעל, הם רק שכחו לציין שכשאותם בעלי מפעל ביקשו לתת להם עדיפות במכרזים או לחסום קצת את הייבוא שפוגע בהם אנושות הם נתקלו באוזניים אטומות.

דוגמה בולטת היא מחיר למשתכן, תוכנית הדגל של שר האוצר משה כחלון. בעבר פנתה קבוצת נגב קרמיקה לשר הכלכלה ולשר האוצר בבקשה שבמסגרת מחיר למשתכן תינתן העדפה לתוצרת הארץ כך שהחברה ועוד דומות לה בישראל יוכלו להנות ממכרזים אלו שמרכזים בתוכם אלפי מ”ר רבועים של ריצוף. בקשה זו נדחתה וכיום

התמחור שם הוא ברמה כלכלית הרחוקה מאוד מהעלויות של נגב קרמיקה. במסגרת מחיר למשתכן ירדו הרמות של עלויות המרצפות לכ־32 שקלים למ”ר כשהעלות של נגב קרמיקה עומדת כיום על כ־45 שקל לפחות למ”ר.

גם מכרזים אחרים של רשויות מקומיות או חברות ממשלתיות הגיעו לבחירה בתוצרת זרה, כך למשל בשדה התעופה החדש באילת. עידוד הייבוא הזר הזול הוא כיום אחת הדרכים בהן מנסים בממשלה להוריד את יוקר המחיה אך להורדה כזו יש מחיר ונגב קרמיקה בירוחם הוא המחיר.

ממשרד הכלכלה נמסר: "קיימת העדפה לתוצרת כחול לבן במכרזים ממשלתיים, שיכולה להיות גבוהה עד 15% בעלות המוצר. לצערנו למרות כל השיח מול נציגי קרן ויולה והנהלת המפעל, לא מצאנו שותפים בצד השני לרצון לסייע למפעל ועובדיו".

שטח בנייה למחיר למשתכן בקריית ביאליק צילום: אלעד גרשגורן