כשמלאנוקס מעסיקה עזתים ונותנת להם מניות

זה כרוך בסיכון, אבל "יש חברות, גם ישראליות, שמוכנות לקחת את הסיכון בגלל כוח העבודה המיומן והזול, ואולי גם מתוך הומניות וסימפטיה לעזה", אומר אבו דקה. "חברות ישראליות יכולות ליצור עם הרצועה משהו איכותי ובעל ערך, אבל רוב הישראלים עוינים ולא רוצים שום דבר עם עזה".

החברה החריגה, והיחידה שמדברת על כך בגלוי, היא מלאנוקס. זה שנים שהיא מעסיקה מתכנתים בגדה, ולפני שנתיים החלה להעסיק כאלה גם ברצועה. "החלטנו להקים סניף בעזה בעקבות ההצלחה בגדה, ומפני שהאימפקט בעזה עצמה יותר חשוב", אומר איל וולדמן, מנכ"ל ומייסד החברה. "היום יש לנו בעזה 25 עובדים", שמועסקים דרך חברה מקומית.

וולדמן. "העסקת מהנדסים בעזה משתלמת כלכלית, וטובה לכל הצדדים" צילום: תומי הרפז

והם באותה רמה של העובדים בישראל ובגדה?

"כן. יש שם אנשים מוכשרים וחכמים, הופתענו לטובה מהרמה. עוד מעט נצא לחפש את בוגרי האוניברסיטאות המצטיינים עם הציונים הכי גבוהים, הצ'מפיונס, כדי לגייס אותם".

אבו דקה אומר שיש שתי סיבות לעבוד עם עזה: עובדים טובים וזולים — וסימפטיה. מה השיקול שלכם?

"שניהם. מבחינה כלכלית זה משתלם. יש לנו כוח אדם טוב, באותו אזור זמן, עם מוטיבציה גבוהה, זמינות ומסוגלות. ואני חושב שזה גם חשוב לקירוב בין שני העמים. בעבר אנשים פחדו זה מזה ולא דיברו. הסיפור החיובי נוצר כשאנשים מתחילים לעבוד יחד ורואים איך המתחים יורדים ושיתוף הפעולה עובד. זה טוב לכל הצדדים".

כמה רחוק אפשר לקחת את זה?

"אנחנו נמשיך לגדול, גם ברצועה וגם בגדה. בחודש הקרוב נעשה בעזה Innovation week, שבוע הכשרות לעולם הטכנולוגי לסטודנטים ובוגרים צעירים, ואחריו נעשה מיני האקתון ולפי התוצרים נחליט את מי לגייס. לא מזמן עשינו האקתון ל־50 עובדים שלנו בעזה וברוואבי (העיר החדשה בגדה), ויש חמישה פרויקטים שעלו שם שאנחנו נהפוך למוצרים של מלאנוקס. הם עובדים באאוטסורסינג, אבל אנחנו מתייחסים אליהם כמו לכל עובד אחר — הם לא קבלן משנה שמקבל משימה ומחזיר אותה. הם חלק מהצוותים שלנו, מקבלים מניות, בונוסים על הישגים. ואנחנו משתדלים שהעובדים שלנו יעסקו בכמה שיותר תחומי התמחות כדי שבעתיד הם יוכלו להקים סטארט־אפים פלסטיניים ויהיה להם סיכוי גדול יותר בזכות הניסיון שהם צברו".