דרוש: שידור גברי
אין צורך במחקר יומרני כדי לגלות שאנחנו אוהבים ספורט, סרטי אקשן, ובחורות הורסות. נשארת רק השאלה – מתי זה קורה? מתי אנחנו, ביוזמתנו ממש אוחזים את השלט ובוחרים במה לצפות
הטלוויזיה כבר מזמן לא שלך גבר. היא של אשתך, של הילדים, אפילו של העוזרת.
את הפריים הטלוויזיוני ואת ערוצי הסדרות ממלאות תוכניות, איך נאמר בעדינות, משעממות תחת? נכון, כשבת הזוג שלך תדליק את רעידת האדמה של כוכב נולד, אתה תצפה איתה, בהישרדות ארגנו לך את התחת
אני חייב להודות שלא הצלחתי לשים את ידי על מחקר מסודר שנעשה כאן בארץ, המתאר את הרגלי הצפייה של הגברים – איזה תוכניות הם אוהבים ומתי לעזאזל הגברים בכלל צופים בטלוויזיה? אבל לא נורא. אין צורך במחקר יומרני כדי לגלות את מה שכולם הרי יודעים. אנחנו אוהבים ספורט, סרטי אקשן, בחורות הורסות ואולי עוד דבר אחד או שניים.
נותרה רק השאלה השנייה - מתי זה קורה? מתי אנחנו, במו ידינו, ביוזמתנו ומבלי שבחירתנו תושפע על ידי איש, אוחזים את השלט וממש בוחרים, כן כן , ב-ו-ח-ר-י-ם במה לצפות. מתי זה קורה?
היות שאני נשוי ואב לשני ילדים אנרגטיים במיוחד, אני מניח שאני לא דוגמא. הזמן היחיד שלי לבחור תוכנית היא קומבינציה בלתי אפשרית הכוללת ילדים ישנים וכשאשתי במילואים. בשלב הזה אני מזפזפ מעט, נרגש ומופתע מהחופש שנפל עליי. מרגיש כמו ילד בחנות צעצועים שמותר לו ה-כ-ל.
אבל אני רוצה לדבר על שיגרה. שיגרת צפייה. משהו קבוע, יומיומי, צפוי ובטוח. אתם מבינים את ההבדל?
תסתכלו עליהן - הן יודעות שביום שני בערב יש את הסדרה האהובה? ובערוץ ההוא מתחיל אוטוטו הריאליטי? סדר יום קבוע. יומיומי. הן יודעות מה הן אוהבות לראות, יודעות מתי זה משודר, וניגשות לערוץ הנכון, בזמן הנכון ולתוכנית הנכונה...
נימאס לי. נימאס לי מהתוכניות שאשתי אוהבת, ומאלו שגם הילדים רואים איתנו בסלון, נימאס לי ממתוק, נימאס לי מתוכניות בלי ברוס ויליס, נימאס לי מפוליטקלי קורקט וממנחים חייכניים. אוף, כמה נימאס לי.
לא רוצה שרק הדרבי יכתיב לי מתי לראות טלוויזיה, רוצה פריים טיים לגברים. אנחנו 50% מהאוכלוסייה לא? את הכבוד איבדנו כבר מזמן, תשאירו לפחות טלוויזיה.
הכותב הוא מנהל ערוץ אגו
לקריאת טורי "הבריף" הקודמים לחצו כאן
