"אטיאס עשה מעט מדי ומאוחר מדי"

לאחר שלוש שנים בתפקיד עתיד שר התקשורת הנוכחי אריאל אטיאס לפנות בקרוב את מקומו לשר חדש. בשנים שבהן עמד בראש המשרד עשה משרד התקשורת תפנית צרכנית מובהקת, במחיר של דחיקת הנושאים המקצועיים הכבדים לצד: ניידות מספרים, חיוב לפי שנייה בטלפון סלולרי וקיצור זמן ההתחייבות לכל מנוי דחקו את הטיפול הפחות פופולרי בעידוד השקעות בתשתית חדשה, בהרחבת התחרות בשוק ובמתן תרופה לשוק הטלוויזיה החולה. לקראת כניסת הממשלה החדשה שוטח דני רוזן, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת בשנים 1997-2001 ואחת הדמויות המרכזיות בשוק, את משנתו על אתגרי ההסדרה הרבים העומדים לפתחו של השר הבא.

רוזן, כיום יו"ר דירקטוריון תדיראן טלקום שירותי תקשורת, מותח ביקורת רבה על תפקודו של המשרד בשנים האחרונות. "צמיחת ענף התקשורת נעצרה, היזמות בענף חוסלה, התחרות דועכת ומחירי השירותים עולים. המשבר הכלכלי מאיים, אך ההסדרה מחטיאה את מטרתה. היא חיזקה בשנים האחרונות את המפעילים המהותיים וחיסלה את המפעילים הקטנים והיזמיים. הדבר הזה הזניק את המחיר לצרכנים הפרטיים", אומר רוזן.

אריאל אטיאס צילום: אוראל כהן

"לממשלה החדשה אין תקופת חסד"

"ספק עם סדר היום הנוכחי של משרד התקשורת עונה על צרכים של משק במשבר. המשמעות המעשית לכך היא הנצחת המציאות הנוכחית. יש צורך בפעילות של ממש, כדי להתמודד עם האתגרים. לממשלה הנכנסת אין תקופת חסד. המפתח לשינוי המציאות הוא קביעת סדר יום חדש המתאים יותר לאילוצי התקופה".

עיקר הביקורת של רוזן היא על הזנחת הטיפול בשוק הסלולר, הסובל להערכתו מתחרות נמוכה מדי. "אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מדוע שוק הסלולר הוא המגזר היחיד בשוק התקשורת שממשיך לצמוח בקצב גבוה יחסית. שיעור ההוצאה של משקי בית בישראל על חשבון הסלולר לעומת התוצר המקומי הוא מהגבוהים בעולם. ההכנסה הממוצעת למנוי (ARPU) ממשיכה לצמוח, וזאת בשעה ששיעור נטישת החברות הוא מהנמוכים בעולם. רוזן מותח ביקורת כנגד סדר היום שבחר לעצמו המשרד בממשלה היוצאת. "הסביבה השתנתה בקצב מהיר פי כמה מקצב עבודת הממשלה. אמנם לממשלה היוצאת יש כמה הישגים חשובים בתחום הצרכני, אך היא טיפלה באטיות רבה בסוגיות הקריטיות באמת. מדיניות המשרד לא עודדה יזמות חדשה בענף או השקעות חדשות ולא העצימה את התחרות.

"השוק לכאורה נראה תחרותי, אך כאשר מסתכלים עמוק יותר אפשר לראות שנוצר בענף שיווי משקל נוח בין חמש קבוצות בלבד המתחרות ביניהם. זו בעיה שכולנו בענף צריכים להתמודד איתה. לאחר שלוש שנים של שר צרכני, לקוחות הסלולר הפרטיים עדיין משלמים כפול ואף יותר מלקוחות עסקיים. זה מצביע על שוק תחרותי?", שואל רוזן רטורית.

רוזן מותח ביקורת על קצב העבודה של המשרד. "זמן קצר לאחר שהשר נכנס למשרד הוא החליט להקים את ועדת גרונאו. אך רק במרץ 2008 היא הגישה את המלצותיה, שנתיים אחרי כניסת השר למשרד. שתי הרפורמות שאמורות להרחיב את התחרות בשוק הסלולר, כלומר רפורמת המפעילים הווירטואליים (MVNO) ונושא ה־WiMAX, יושבות על שולחן המשרד כבר שלוש־ארבע שנים. זו לא גזרה משמים לעשות את הדברים כל כך לאט", אומר רוזן.

דני רוזן

רוזן מתייחס לתוכנית העבודה של המשרד לשנת 2009 ומגדירה "מעט מדי ומאוחר מדי". הוא גם מתעקש שאינה מותאמת למציאות הכלכלית הנוכחית. "לא ברור אם סדר היום הנוכחי של משרד התקשורת נותן מזור לתחלואים של שוק התקשורת. MVNO הוא נושא חשוב, אך התנעתו במתכונת המוצעת היא אטית מדי. ספק רב אם יימצא גוף אשר ישקיע באופן מסיבי בתשתית WiMAX, ובכלל לא בטוח שההשקעה הזו בכלל תגביר את התחרות".

הוא גם מתייחס להקמת רשת החדשה של בזק (NGN), וטוען שהיא הפכה את התוכנית לפירוק המקטעים של הרשת הישנה של בזק ללא רלבנטית. כזכור, הרעיון לפרק את רשת בזק למקטעים עמדה במוקד המסקנות של ועדת גרונאו. "גמישות התעריפים והחבילות שבזק צפויה לקבל בעתיד עלולות להביא לעיקור התחרות", מזהיר רוזן.

"יש מקום למפעיל סלולר נוסף"

להערכתו, הנושא החשוב ביותר שצריך להעסיק את משרד התקשורת ב־2009 הוא העצמת התחרות בסלולר. "מ־2001 יושבים על המדף של משרד התקשורת תדרים למפעיל סלולרי נוסף. בעולם יש מדינות בסדר גודל של ישראל שבהן פועלים שישה מפעילים סלולריים. אם המשרד יקדם הסדרים שיקלו על הקמת אתרים ואפשרות נדידה בין רשתות מקומיות (National Roaming), אני מאמין שייווצר בסיס כלכלי להקמת מפעיל סלולר נוסף בישראל".

עוד ממליץ רוזן על כמה רפורמות נוספות שיגבירו את התחרות בתחום הסלולר. הוא מזכיר את היוזמה להטיל על חברות הסלולר הפרדה מבנית, בין תשתיות ובין שירותי ערך מוסף, בעיקר שירותי אינטרנט - בדומה להפרדה שקיימת בתחום התקשורת הקווית.

רוזן נוגע לראשונה גם באחת הבעיות המרכזיות שלא טופלו על ידי המשרד בקדנציה היוצאת - שידורי הטלוויזיה. "ענף השידורים בישראל נמצא במשבר עמוק המחייב רפורמה מהותית. השוק הזה עובר שינויים דרמתיים ועוד צפוי לעבור שינויים לא קלים בשנים הקרובות. כניסת הטלוויזיה הדיגיטלית (DTT) עלולה לשנות את כל המתמטיקה של תחום הטלוויזיה הרב־ערוצית. ברור שאי אפשר להמשיך במתכונת ההסדרה כפי שהיא היום. כל השיטה הזו של השקעה ביצירה מקורית כנגד הכנסות מפרסום פשוט לא עובדת", תוקף רוזן.

"המשבר כבר בשער. הזכיינים לא עומדים בתנאי הזיכיון שלהם, המשבר הכלכלי מאיים על שוק הפרסום ונטישת המנויים לטלוויזיה החינמית עשויה למוטט את הענף השידורים הרב־ערוציים. צו השעה היום הוא שינוי מהותי במתכונת ההסדרה". להערכת רוזן, תהיה זו טעות ליצור מחסור מלאכותי בפרסום באמצעות הגבלת הפרסום בטלוויזיה לזכיינים המסחריים בלבד. להערכתו, אין תועלת ציבורית וכלכלית בהגבלת פרסום.

גם הגוף המסדיר את התחום, הרשות השנייה, זוכה לביקורת נוקבת. "יש ניגוד עניינים מובנה בעבודתה של מועצת הרשות השנייה. זו מועצה ציבורית של נציגי מגזרים המחויבים לאינטרסים של שולחיהם. היא יכולה לעסוק בנושאי אתיקה ותרבות, אך אסור לה לעסוק בנושאי כלכלה והסדרת תחרות. הסדרה זו חייבת להיעשות במסגרת גוף עצמאי נטול אינטרסים וכפוף לחובות חוקיות של הוגנות סבירות ומידתיות". להערכתו, "המשבר העמוק בענף השידורים מחייב רפורמה מהותית, אשר תשאב את עיקר המשאבים של מערכת ההסדרה בקדנציה הבאה".

עוד על תחום התוכן רוזן אומר: "הטלת הסדרת שידורים על תחום האינטרנט הוא משגה חמור, שהערך המוסף שלא יהיה שלילי. אין מקום להחיל מנגנוני הסדרה שנועדו למספר מצומצם של ערוצי טלוויזיה פסיביים, על העולם החדש והפלורליסטי של טלוויזיה אינטראקטיבית ואינטרנט מהיר". רוזן מאמין שאין מקום לחייב חברות כמו פרטנר, אשר מתכננות שירותי טלוויזיה על פי דרישה (VOD) באמצעות האינטרנט, לעמוד בכללי רגולציה כלשהם. הדברים נאמרים על רקע החלטת מועצת הכבלים והלוויין לבחון סוגיה זו.