"הגענו לסף קריסה בגלל הלחם בפיקוח"
מאפיות אנג'ל, ברמן, דגנית עין בר ודוידוביץ' טוענות כי למרות כללים מפורשים שחלים על המדינה, היא לא עידכנה בזמן את מחיר הלחם בפיקוח וגרמה להן נזקים בעשרות מיליוני שקלים. יו"ר איגוד האופים: "המדינה חייבת לשחרר אותנו ממנגנון הפיקוח"
ארבע המאפיות הגדולות בישראל המייצרות לחם בפיקוח טוענות כי המדינה גרמה להן נזקים עצומים, לאחר שלא עדכנה בזמן את מחירי הלחם בפיקוח בין השנים 2007-2005.
בתביעה, שהוגשה אתמול לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, טוענות המאפיות אנג'ל, ברמן, דגנית עין בר ודוידוביץ' כי על המדינה לפצות אותן ב־47 מיליון שקל, לאחר שבשני מועדים שבהן היתה מחויבת לעדכן את מחירי הלחם בשנים הרלבנטיות לא עשתה זאת, למרות כללים הנוגעים לפיקוח, שהמדינה קבעה בעצמה.
תביעת ענק של המאפיות הגדולות צילום: שאול גולן
בתביעה שהגישו המאפיות, באמצעות עורכי הדין יורם בונן, עודד רביבו, מיכל תמר וטלי שמאי ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', נטען כי התביעה הוגשה ביחס לשנים האמורות בלבד, היות שלגביהן אין מחלוקת עם התמ"ת, שנדרשה העלאת מחירים בשיעור שקבע המשרד עצמו.
התביעה מתייחסת לשני מועדים שבהן נדרשה העלאת מחירים: נובמבר 2005 ואפריל 2007. לטענת המאפיות, אף שבמועד הראשון קבע רואה חשבון של התמ"ת כי נדרש עדכון של 14% במחיר הלחם, מחירו עודכן בפועל רק חצי שנה לאחר מכן בשיעור של 7% בלבד. במועד השני חל עיכוב של חודשיים בעדכון של 8.3% במחיר הלחם, שנדרש בעקבות עלייה במחירי הקמח. לטענת המאפיות, המדינה סירבה לעדכן את מחירי הלחם בזמן "משיקולים פוליטיים, אך החליטה לגלגל את העלות התקציבית של מדיניותה אל כתפיהן של המאפיות, תוך שהיא מסבה להן נזקים עצומים".
"המדינה הביאה אותנו למצב של פת לחם, אנחנו על סף קריסה", אמר אתמול ל"כלכליסט" יו"ר איגוד האופים יוחנן אהרונסון, המחזיק בבעלות על אחת התובעות, דגנית עין בר. "מצד אחד המדינה לא משחררת אותנו ממנגנון הפיקוח, ומצד שני לא מעדכנת את המחירים למרות שהיא מחויבת בכך".
"אם הבדיקה הכלכלית של המדינה מביאה אותה למסקנה שצודק לעדכן את המחירים, היא חייבת לעשות זאת", מסביר עו"ד בונן. "למרות זאת, המדינה מצאה לעצמה פטנט: מצד אחד לא העלו את מחיר הלחם המפוקח למחיר הריאלי ומצד שני לא נתנו סובסידיה למאפיות ולמעשה גלגלו את העלות הכספית על היצרנים. המדינה יוצאת נדיבה על חשבון המאפיות".
אהרונסון טוען כי בתקופה שבה נתנה המדינה סובסידיות למאפיות שמייצרות לחם מפוקח, הן יכלו להתקיים, "אלא שמאז סוף שנות השמונים אין יותר סובסידיות בענף. נותבנו על ידי המדינה לייצר לחם בפיקוח, אבל עכשיו נותרנו חסרי אונים. השקענו מאות מיליוני שקלים בבניית המאפיות ובמכשור, אבל למה אנחנו צריכים עכשיו להתאבד כלכלית? תוציאו אותי מהפיקוח, תנו לי להתחרות, או שתעלו את המחיר. אבל הממשלה נמנעת מזה מאימת הרחוב והמחאה".
ממשרד התמ"ת נמסר: "כתב התביעה טרם התקבל במשרדנו, לכשיתקבל נגיב עליו כמקובל".
