אלי להב: "קניון בנגב לא מסוכן, אנשים מרוויחים פה יפה"

צלצול מכשיר הסלולר של אלי להב מבשר על הפתיחה של הפרויקט הגדול ביותר בבאר שבע בשנים האחרונות - הגרנד קניון. "הפתיחה בחול המועד פסח", מבשר הקריין בפרסומת שנשמעת בצלצול. "נכון שהחג כבר מאחורינו, היה עיכוב של כחודש ולא רצינו לפתוח בימי ספירת העומר, אז הפתיחה נדחתה ל־28 באפריל, ל"ג בעומר", אומר להב.

"זה קניון שאין לו אח ורע. גם האדם הכי ביקורתי ימחא כפיים כשיראה אותו ויהיה גאה במה שבחור שהתחיל מכלום הצליח לעשות. אני מדבר על זה ומתרגש עם דמעות בעיניים", אומר ל"כלכליסט" איש העסקים בן ה־60 עם פרסום הדו"חות השנתיים של החברה הציבורית שבשליטתו, הראשונים שלו כבעל שליטה בלהב רילאסטייט וכיו"ר שלה, ולקראת פתיחת הקניון הגדול.  

אלי להב צילום: חיים הורנשטיין

להב, שמגדיר את עצמו כ"באר שבעי מהרצליה פיתוח", החל את דרכו העסקית בתחום הקמעונאות ומכר חנות בשם מחסני הרכב באזור התעשייה בבאר שבע (שהשתרעה על 5,000 מ"ר) לחברת קו־אופ תמורת 9 מיליון דולר. עם השנים הקים רשת סופרמרקטים בשם מחסני להב, שהתפתחה מאותה חנות דגל ענקית בבאר שבע, ומכר אותה בספטמבר 2010 לחברת האוטובוסים דן ב־100 מיליון שקל. כמו כן מכר להב באותה שנה מחצית מהזכויות בקניון לבריטיש ישראל (שנמכרה בינתיים למליסרון של ליאורה עופר) תמורת כ־150 מיליון שקל. שני האקזיטים הללו הותירו בידיו כ־250 מיליון שקל. עסקיו הפרטיים כוללים גם מגרש של כשני דונם ברחוב הרברט סמואל מול הדולפינריום בתל אביב, שרכש בשותפות ב־79 מיליון שקל.

"מתי לעלות ולרדת"

הרשת שמכר לדן הוקמה ב־2003 ומנתה עשרה סניפים בערים נצרת עילית, קריית מוצקין, קריית ביאליק (שני סניפים), קריית אתא (שני סניפים), חיפה, נתניה, חולון ואשדוד. מחזור מכירותיה השנתי היה 350 מיליון שקל והרווח הנקי שלה 10 מיליון שקל. בהמשך מכר להב להפניקס מרכז מסחרי בשם חוצות להב תמורת 75 מיליון שקל.

למה יצאת מעסקי הקמעונאות?

"בבסיס התיאוריה שלי עומדת רכבת שנוסעת, וצריך לדעת מתי לעלות עליה ולרדת ממנה, וזו נראתה לי תקופה טובה למימוש. אבל הסיבה העיקרית היא החלום שהיה לי להקים קניון בקנה מידה עולמי בעיר. הקניון הוא ברמה גבוהה מאוד. קיבלתי על עצמי אחריות גדולה וידעתי שאני צריך להקדיש את כל זמני ומרצי לנושא הזה. כשחתמתי בארבע לפנות בוקר על מכירת הרשת כבר ידעתי שאני הולך להקים את הקניון הזה".

למה זה מרגש אותך כל כך?

"באתי מבית פשוט מאוד. נולדתי בעיר העתיקה להורים לא עשירים שעלו ב־48' מרומניה. הוצע להם לגור מול חוף תל אביב, אז אבא שלי אמר שהוא לא אוהב ים והחליט לגור בעיר העתיקה בבאר שבע. הוא היה עצמאי בעל חנות של 36 מ"ר לכלי עבודה בעיר העתיקה. עבדתי שם הרבה כילד קטן, למעשה מגיל 10 הייתי חוזר מבית הספר ועובד בחנות. בכיתה י' הפסקתי ללמוד והתחלתי לעזור להורים. אני מאוד חי את העבר שלי, לא שוכח מאיפה באתי, ועד היום מרים בורג מהרצפה".

הגרנד קניון בבאר שבע צילום: חיים הורנשטיין

רגע, אין לך תעודת בגרות?

"לא. אין לי. הכל באמונה וביושרה".

אתה קורא ומבין דו"חות כספיים?

"יותר טוב מכלכלנים גדולים. שתדע, לא היו לי קיצורי דרך. שירתי כלוחם בצנחנים. הביטחון שהעניק לי הצבא גדול. כשהשתחררתי התחלתי להקים עסקים קטנים יותר. קודם חנות של 200 מ"ר, אחר כך 800 מ"ר, 2,500 מ"ר, והייתי הראשוון שהקים בארץ חנות של 5,000 מ"ר, כשהרשתות הגדולות החזיקו חנויות בגודל מקסימלי של 2,500 מ"ר".

מה היה הקונספט?

"להרים סופר במקום שכוח אל ולהביא אליו את ההמונים. ארגנתי הסעות לסופרמרקט מהשכונות בבאר שבע בכל שעה עגולה. ידעתי שאפשר להביא המונים, והם באו. תמיד הייתי חלוץ בתחום שלי, תמיד עשיתי דברים יוצאי דופן. גם הבעלים של חצי חינם קודם כל בא אליי לבאר שבע, ראה את העסק הגדול ואז החליט להקים את הסופרמרקט הענק שלו בחולון".

להב רכש את הקרקע להקמת הקניון בכ־100 מיליון שקל (כולל הוצאות) ומכר מחצית מהזכויות לבריטיש ישראל תמורת כ־150 מיליון שקל. באוגוסט 2011 חתמו הצדדים על הסכם עם בנק לאומי ועם הראל ביטוח על מימון בנייה של 53 מיליון שקל.

"מגיע להם קניון כזה"

הקניון, הממוקם בחלקה המערבי של העיר, מתוכנן להשתרע על שטח כולל של כ־140 אלף מ"ר, כ־45 אלף מ"ר מהם הוא שטח להשכרה המתפרס על פני ארבע קומות מסחר. הקניון צפוי להכיל כ־250 בתי עסק וכ־2,300 מקומות חניה. היקף ההשקעה בו נאמד ב־700–800 מיליון שקל, וכבר כיום הוא רשום בספרי מליסרון בשווי של כ־1.2 מיליארד שקל.

אמנם הכנסת את בריטיש כשותף כדי להתחלק בסיכון, אך עדיין, לא מסוכן להקים קניון בגודל כזה בעיר כמו באר שבע, שהרמה הסוציו־אקונומית של התושבים בה איננה גבוהה במיוחד?

"תושבי הדרום הם הצרכנים הכי טובים בארץ. תושב המרכז משלם 1.8–2 מיליון שקל כשהוא קונה דירה. בנגב דירה כזו עולה 500 אלף שקל בדימונה וכמיליון שקל בבאר שבע. כשאתה קונה דירה בנגב נשאר לך יותר כסף לחיות חיים טובים. הרבה תושבים בנגב עובדים בחברות כמו מפעלי ים המלח ומכתשים אגן ומרוויחים יפה. העיר היא מטרופולין. יש בה בנייני ממשלה ובית החולים היחיד בנגב. זו עיר שמשרתת 600 אלף תושבים ומגיע להם קניון כזה. תהיה לו גם הצדקה כלכלית".

מה מחיר השכירות של שטחי המסחר?

"הטווח גדול ואינני רוצה להיכנס אליו. יש לי מחויבות להצלחה של הקניון ויש לי שותפים בעלי ניסיון רב בניהול קניונים".

אתה לא מתעסק ביזמות ובבנייה למגורים. יש לכך סיבה?

"בנייה למגורים כרוכה בכל כך הרבה דברים. אין מספיק עובדים. רק למספר מצומצם של עובדים זרים מאפשרים להגיע לעבוד כאן, ואלה מבקשים שכר גבוה. זה תחום קשה".

מה דעתך על הסדרי החוב ועל אלה שלא מחזירים חובות?

"כמו בכל דבר בחיים, יש כאלה שלוקחים וישנם מי שנותנים להם כסף. מי שרצה להרוויח יותר היה צריך לדעת שהוא לוקח סיכונים".

מדוע החברה הציבורית שבבעלותך לא גייסה אג"ח?

"אם אני צריך כסף, אני מבקש מהבנק, ובדרך כלל הוא נותן לי בלי בעיה. אני לא יודע אם בעתיד זה יקרה, אבל אני לא חושב שהיום זה הזמן המתאים, לא לי לבקש ולא להם לתת".

ביוני 2011 רכש להב את השליטה בחברה הבורסאית אס.אר אוברסיז תמורת 38 מיליון שקל מידי שלמה שמלצר, ונכנס לנעליו בשותפות עם איליק רוז'נסקי, מנכ"ל דלק נדל"ן לשעבר, ועם חווה זמיר־טואף, מי ששימשה עמו כיועצת המשפטית וכמשנה למנכ"ל בדלק נדל"ן, המחזיקה ב־25% ממניות החברה. מאז רכשה החברה, ששינתה את שמה ללהב רילאסטייט, בנייני משרדים, כולם בגרמניה. החברה פועלת גם בתחום האנרגיה הירוקה בארץ (מפעילה מתקנים קטנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית על גגות). דו"חותיה השנתיים שפורסמו לאחרונה הצביעו על רווח של 13.2 מיליון שקל ב־2012, על הון עצמי של 73 מיליון שקל ועל שווי נכסים של 290 מיליון שקל. רוז'נסקי משמש כסגן יו"ר פעיל וזמיר־טואף כמנכ"לית. השניים הובילו בזמנו את דלק נדל"ן, שהיתה מהחברות הישראליות הגדולות והפעילות באירופה, נקלעה לקשיים והגיעה להסדר חוב לפני כחצי שנה. נגד השניים נערכה חקירה של רשות ני"ע בחשד לעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

"לא הייתי בחברה ציבורית אף פעם. לא הכרתי את איליק השותף שלי ואת חווה. אני עובד מתחושות בטן, ותחושת הבטן על איליק היתה מהרגע הראשון שהוא איש עבודה יקר, הגון ומקצוען. בכל עסק ההון האנושי הוא חשוב מאוד, ומחברה קטנה עשינו דברים גדולים".

האירועים סביב דלק נדל"ן לא הרתיעו אותך?

"בסוף בעל השליטה זה אני. אם יהיה טוב בעזרת השם, זה אני, ואם חלילה יהיה רע, זה עליי. שנה קודם לכן נחשב הרי איליק לפנומן בארץ בהשקעות באירופה. לא התרגשתי אז מהכתרים שקשרו לו, ואני לא מתרגש היום מהדברים האחרים. יודע מה? אולי מזל שזה מה שקרה, אחרת הוא לא היה מגיע אליי, אלא נשאר בדלק נדל"ן. דברים יכולים לקרות. תאר לך שהיינו פותחים נגיד חברה בקפריסין, ואז הכל היה נופל שם. מישהו יכול לצפות דבר כזה? השמות הכי גדולים בארץ נפלו בגלל נדל"ן באירופה".

איך נעשית רכישת נכסים בחברה?

כולם יושבים ומחליטים. אני אישית בודק את הנכסים ומביא את הניסיון שלי מענף הקמעונאות. אני נוסע אישית לראות כל נכס שמוצע לנו, ואם אני לא רואה בו תנועה של קונים אני לא נוגע בו. יש לנו דירקטוריון מסודר, וקשה לספר לנו סיפורים. תודה לאל, זכיתי בשותף מצוין. אני מחזיק מעצמי בן אדם אמין מאוד, ואיליק אפילו עולה עליי".

למה בחרתם להתמקד בגרמניה? כל הרכישות שלכם נעשו שם.

"פגענו בול. עם כל מה שקורה מסביבה גרמניה הכי יציבה, אימפריה".