רשות השידור הפכה לרשות להוצאה לפועל

בארבע השנים האחרונות (2009–2012) נפתחו 102,920 תיקים בהוצאה לפועל נגד אזרחים בשל אי־תשלום אגרת טלוויזיה. כך עולה מנתונים שסיפק אגף הגבייה ברשות השידור בתשובה לפנייה משותפת של התנועה לחופש המידע ותנועת עורו, המובילה מאבק ציבורי לביטול האגרה.

מאז 2006 מפעילה הרשות משרדי עורכי דין פרטיים המבצעים את פעילות השטח של איתור מקלטי טלוויזיה וגביית תשלומי אגרה. מהנתונים שהעביר אגף הגבייה עולה כי הרשות העסיקה בשנה שעברה 12 משרדים, כשכל משרד נדרש להקצות מדי יום עשרה עובדי שטח לפחות לפעילויות גבייה. הרשות הציבה לכל משרד יעד גבייה של חצי מיליון שקל בחודש, ובשנים 2009–2012 גבו המשרדים בסך הכל כ־150 מיליון שקל מ־80 אלף חייבים. "תתקיים תחרות מתמדת בין המשרדים בקשר לפעילות, ומשרד שיוכיח יכולת ביצועית גבוהה, הישגים טובים וביצוע הפעילות בהתאם לנהלים, יקבל הקצאות נוספות של קבצים", נכתב בנוהלי אגף הגבייה שצורפו לנתונים.

אמיר גילת יו"ר רשות השידור

הפרטת תהליך הגבייה הביאה לזינוק של כמעט פי שלושה במספר התלונות בנושאי אגרה שהגיעו לנציב קבילות הציבור ברשות. ב־2012 הגיעו לנציב 1,417 תלונות בענייני אגרה לעומת 497 בלבד ב־2007. "המספרים מחזקים את מה שכמעט כולם מסכימים לגביו, מנגנון גביית האגרה הוא מיושן, בזבזני, לא צודק וגורם לחיכוך מיותר בין האזרח למערכת", אומר מנכ"ל תנועת עורו איל מלמד. לדבריו, "העובדה שכל כך הרבה עורכי דין מעורבים בתהליך הגבייה מעידה שהוא בולע הרבה כסף". לדברי מנכ"לית התנועה לחופש המידע עו"ד אלונה וינוגרד, תהליך ההפרטה של גביית האגרה מתנהל בחוסר שקיפות. "כמות התיקים שנפתחו בהוצאה לפועל מושכת את העין וגם העלייה החדה בתלונות, כשהמספרים המטורפים האלו לא מוסברים ולא מובנים".

מרשות השידור נמסר: "אגף הגבייה הנו גוף קטן יחסית ואחד הפתרונות למשבר השירות שהאגף היה נתון בו הוא הסתייעות במשרדי עורכי הדין לאכיפת חובת ההודעה והתשלום. כיום מעסיקה הרשות שישה משרדים ופעילותם אפשרה את המשך קיום השידור הציבורי באחת התקופות הקשות שידע".