גוף אחד יפקח על השידורים, אך למי הוא יהיה כפוף?

ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול את הצעת החוק בדבר הקמת רשות מאוחדת לפיקוח על השידורים המסחריים בטלוויזיה וברדיו. הרשות תחליף את שני הגופים הרגולטוריים הקיימים - מועצת הכבלים והלוויין המפקחת על שידורי HOT ו־yes והרשות השנייה המפקחת על ערוצים 2 ו־10 ועל שידורי הרדיו האזורי. הצעת חוק שמכונה "ברית המועצות" הוגשה ביוזמת שר התקשורת גלעד ארדן.

איחוד הרגולטורים אמור לפתור את הכפילות הנוצרת מהעובדה ששני גורמים עוסקים בהסדרה של נושאים דומים כמו הפקות מקור וכללי אתיקה בשידורים ובפרסומות. כמו כן, פעולת כל אחד מהגופים בנפרד יוצרת אסימטריה בהסדרה - לעתים מוטלים על זכייני ערוצים 2 ו־10 כללים שונים מאלה שכפופים להם הערוצים המשודרים בפלטפורמה של הטלוויזיה הרב־ערוצית.

גלעד ארדן. נאבק על הקרדיט צילום: טל שחר

ארדן נאבק על קרדיט עם האוצר

התוכנית לאחד את שני הרגולטורים בתחום השידורים עלתה לראשונה לפני יותר מעשור בדו"ח ועדת סמסונוב שהוגש לשר התקשורת דאז ראובן ריבלין בינואר 2002. בהמשך החליטה הממשלה פעמיים על איחוד מועצת הכבלים והרשות השנייה, ב־2005 ו־2009, אך שתי ההחלטות לא יושמו.

ביוזמת משרד האוצר תוכנית ברית המועצות נכללה בטיוטות הראשונות של חוק ההסדרים ל־2013–2014, שהונח על שולחן הכנסת בשבוע שעבר. ואולם, ארדן החליט בסופו של דבר להוציא אותו מחוק ההסדרים מכיוון שחשב שבאוצר מנסים לקחת קרדיט על המהלך. ארדן העדיף להגיש את החוק באופן עצמאי ולהעבירו בהליכי החקיקה הרגילים. אישור החוק בוועדת השרים לחקיקה מבטיח כי ההצעה תזכה לתמיכה של חברי הכנסת של הקואליציה בתהליכי החקיקה.

לפי החוק המוצע, הרשות המאוחדת תורכב ממועצה ציבורית של שמונה נציגי ציבור ושני נציגי ממשלה, שהממשלה תמנה אותם לארבע שנים, ותפקידה יהיה לקבוע את מדיניות וכללי ההסדרה של השידורים מתוך ראייה כוללת של הענף. כמו כן תורכב הרשות מגוף מקצועי שתפקידו יהיה להוציא לפועל את המדיניות שנקבעה על ידי המועצה. יושב ראש המועצה יהיה גם מנהל הרשות המאוחדת, בניגוד למצב כיום ברשות השנייה שבו את שני התפקידים מאיישים אנשים שונים.

אחד מהסעיפים מעוררי המחלוקת ביותר בחוק קובע כי הרשות המאוחדת תפעל כרשות פנים־ממשלתית בתוך משרד התקשורת, שאנשי המקצוע בה והעומד בראשה יהיו עובדי מדינה, בדומה למועצת הכבלים והלוויין, אך בניגוד לרשות השנייה, שהיא יחידה עצמאית חוץ־ממשלתית. הרשות המאוחדת אמורה להיות ממומנת בתקציב משרד התקשורת ולא באמצעות דמי זיכיון, כפי שקורה כיום ברשות השנייה.

בעצם המרוויחים המיידיים מהקמת הרשות השנייה יהיו זכייני ערוצים 2 ו־10, שדמי הזיכיון שהם משלמים - 20 מיליון שקל בשנה (כל אחד מהם) - יבוטלו ברגע שתתקבל הצעת החוק. זאת אף שהחוק מגדיר כי לשר התקשורת תהיה סמכות להטיל על הגופים המשדרים אגרות שישמשו את הרשות המאוחדת.

שי באב"ד, מנכ"ל הרשות השנייה. המרוויחים המיידיים יהיו זכייני ערוץ 2 וערוץ 10

"חיזוק השליטה הפוליטית"

ברשות השנייה תומכים במהלך האיחוד, אך טוענים כי צריך לשמור על עצמאותו של הגוף המפקח על שידורי חדשות בערוצים מסחריים ולוודא שאינו תלוי בממשלה כגורם מממן, זאת כדי להרחיק ממנו השפעה פוליטית.

גוף נוסף שמתנגד להעברת הפיקוח על הטלוויזיה המסחרית לגוף ממשלתי הוא המכון הישראלי לדמוקרטיה. "ההצעה משקפת מגמה מסוכנת של חיזוק השליטה הפוליטית בפיקוח על שוק תוכן השידורים", נכתב בחוות דעת שפרסם המכון בשנה שעברה. גם בחינה של המצב במדינות המערב מראה שברובן הגוף המפקח על השידורים הוא עצמאי ולא ממשלתי. בתחילת יוני התמנה שי באב"ד למנכ"ל הרשות השנייה, והוא אמור להוביל את האיחוד בין הרשות למועצת הכבלים והלוויין. למועצת הכבלים אין יו"ר קבוע, ונתי שוברט, סמנכ"ל במשרד התקשורת, מכהן כממלא מקום בשנה האחרונה ולא ניתן להאריך את כהונתו הזמנית עוד, מה שהופך את קידום האיחוד לדחוף במיוחד. שר התקשורת הקודם משה כחלון ניסה למנות ליו"ר מועצת הכבלים את איש התקשורת אריאל משעל, אך תהליך זה נקטע וארדן ככל הנראה אינו שש לבחור במשעל.

תוכנית ברית המועצות נועדה להיות שלב ראשון בדרך להקמת רשות תקשורת עצמאית ומקצועית שתשמש כרגולטור בענף במקום משרד התקשורת, שיעסוק רק בקביעת מדיניות וקידום חקיקה. את המודל של רשות תקשורת מקצועית אימצו כמעט כל מדינות ה־OECD, אבל עד היום הוא לא יושם בישראל.