לנדס ימליץ לאחד את חדשות ערוץ 1 ורשת ב'

סגירה הדרגתית של רשות השידור הקיימת במקביל לפתיחה של גוף חלופי שישאב אליו את הסמכויות באופן מדורג, זו צפויה להיות ההמלצה החד־משמעית של ועדת לנדס לבחינת השידור הציבורי. הוועדה גם צפויה להמליץ על איחוד בין מערכות החדשות של רשת ב' לאלו של הערוץ הראשון בטלוויזיה, על הפיכת הרשות לגוף רזה יותר שישתמש הרבה יותר בהפקות טלוויזיה קנויות ויפעל ממספר קטן יותר של אתרים. כמו כן צפויה הוועדה להמליץ על שינוי במתווה גביית אגרת הטלוויזיה ועל הפחתתה.

ההכרזה על הוועדה בספטמבר. מימין קרני זיו, גלעד ארדן ורם לנדס צילום: רפי דלויה

ועדת לנדס צפויה להגיש את המלצותיה הסופיות לקראת סוף החודש. הוועדה, שמונתה בתחילת ספטמבר האחרון על ידי שר התקשורת גלעד ארדן, אמורה היתה לסיים את תפקידה כבר בסוף דצמבר, אך הגשת ההמלצות התעכבה בשל עיכוב מצד המדינה בהוצאת מכרז לחברת ייעוץ שתלווה אותה. כמו כן, לאורך הדרך הוחלט כי ועדת משנה שתכלול חלק מחברי ועדת לנדס תבחן את עתיד הטלוויזיה החינוכית.

האתגר: דיאטה

אף שנותרו לה עוד יותר משלושה שבועות, נראה שבין חברי הוועדה קיימת כבר זמן מה תמימות דעים ביחס לשינויים הדרושים ברשות. ל"כלכליסט" נודע כי השאלה אם צריך להקים רשות שידור חדשה או שניתן לחולל רפורמה בתוך המבנה הקיים תפסה זמן קצר יחסית מדיוני הוועדה. בשאלה זאת הגיעו החברים במהירות למסקנה שהרשות במצבה הנוכחי, עם המנגנונים המסואבים והתרבות הארגונית הבעייתית, היא חשוכת מרפא.

רוב דיוני הוועדה, בראשות איש הטלוויזיה והמפיק רם לנדס (בעלי קודה הפקות), עסקו בגיבוש המבנה הארגוני ודרכי הפעולה של הרשות החדשה שתקום על חורבות המבנה הקיים. חברי הוועדה מאמינים שניתן לקיים שידור ציבורי בסכום נמוך בהרבה מהתקציב הקיים של הרשות, כ־850 מיליון שקל ב־2013, וכפועל יוצא ניתן להפחית את האגרה הנגבית מהאזרחים.

בנושא אגרת הטלוויזיה מסתמנת הסכמה בוועדה כי נדרש מעבר משיטה של גבייה ישירה למנגנון של תשלום עקיף, בדומה לאופן שבו אגרת הרדיו נגבית כחלק מהתשלום על רישוי הרכב. ל"כלכליסט" נודע כי אפשרות אחת שעלתה בוועדה היתה גביית האגרה דרך חשבון החשמל, אולם ההצעה ירדה מהפרק. אפשרות נוספת שנבחנת היא הטלת אגרה פרוגרסיבית, שתיקבע בהתאם לרמת ההשתכרות.

רשות השידור שמשרטטת ועדת לנדס תהיה גוף שידור שיקנה את מרבית ההפקות שלו מבחוץ, ויפיק הרבה פחות בעצמו. לרעיון יתרונות כלכליים משמעותיים, כיוון שבהפקות חיצוניות קל יותר לשלוט על ההוצאות בהשוואה להפקות מבית שבהן יש נטייה לחרוג מהתקציב. כמו כן הוצאת תקציבים גדולים לשוק הפרטי תיתן רוח גבית לתעשייה המקומית. לעומת זאת, מבקרי הרעיון יטענו כי להתייעלות הכלכלית יש מחיר ואלו שישלמו אותו יהיו העובדים, שיזכו בבתי הפקה עצמאיים לתנאים פחות טובים מאשר כעובדי הגוף המשדר.

באשר להמלצה לאחד את מערכות החדשות בטלוויזיה וברדיו, השאלה המעניינת תהיה באיזו רמה יבוצע איחוד המערכות: האם כתבי הטלוויזיה ידווחו גם לרשת ב' או שהמיזוג יהיה רק ברמת ההפקה והדסק. כיום נשמרת הפרדה ברורה בין עיתונאי הרדיו לטלוויזיה, הכוללת גם הסכמי שכר שונים.

ככל הנראה דו"ח לנדס יכלול גם חלק נדל"ני. נכון לסוף 2011 היו בבעלות הרשות 54 נכסים. הוועדה צפויה להמליץ על התכנסות לשלושה או ארבעה מתחמים, שהמרכזיים שבהם יהיו בתל אביב ובירושלים.

המודל: מעצ

כאשר בוחנים את סגירת רשות השידור ופתיחתה מחדש, הדוגמה שמובילה את ועדת לנדס היא מקרה מעצ. חברי הוועדה אף נפגשו עם נציגי חברת תשתיות הכבישים. מעצ, שהיתה יחידת סמך של משרד התחבורה, נסגרה ונפתחה מחדש באמצע העשור הקודם כחברה ממשלתית עם שם חדש - החברה הלאומית לדרכים בישראל.

הגוף הישן התאפיין, בדומה לרשות השידור, בוועדים כוחניים, בהסכמי עבודה נוקשים ובחוסר יעילות, והוחלף בהדרגה בחברת ניהול רזה המפעילה קבלנים חיצוניים לפיתוח והקמה של כבישים. לאחר מו"מ של שנה וחצי מול ההסתדרות עברו רק 180 מ־550 עובדי החברה לגוף החדש. 120 עובדים נוידו למשרדי ממשלה אחרים והיתר פרשו בתנאים משופרים.

עם זאת, לחברי ועדת לנדס ברור שהשינוי ברשות השידור יהיה מורכב בהרבה, שכן מדובר בארגון הכולל כ־2,000 עובדים, שלא פחות מ־13 ועדות כבר עסקו בו לאורך השנים.

הזירה הפוליטית: השלט בידיים של נתניהו

המלצות על הבראת רשות השידור הן תמיד עניין פוליטי, בסופו של דבר. ההערכה היא שהמלצות הוועדה צפויות לזכות לתמיכה וגיבוי מצד שר התקשורת גלעד ארדן ושר האוצר יאיר לפיד.

ארדן סימן את הרפורמה ברשות ואת הפחתת האגרה כמטרות מרכזיות בקדנציה שלו. גם לפיד ואנשי האוצר מסתמנים כמי שידחפו למהלך דרמטי של סגירה ופתיחה מחדש, אך השאלה היא אם האוצר גם יעביר תקציב לטובת הביצוע.

איש המפתח בהצלחת הרפורמה, שתחייב שינויי חקיקה בכנסת, יהיה כנראה ראש הממשלה בנימין נתניהו. עם מינוי ועדת לנדס אמר ארדן כי המהלך זכה לגיבוי של נתניהו, אך גם הוא יודע שהגיבוי הזה יכול להיות נזיל. נתניהו ואשתו שרה נהנים מסיקור אוהד במיוחד ברשות השידור, אך ככל שמעמדה הציבורי של הרשות מידרדר היתרונות שלה עבור נתניהו מתמעטים.

מנגד, תהליך של סגירה ופתיחה מחדש יכלול מאבק קשה מצד ועדי העובדים ברשות, משהו שלאף ראש ממשלה לא קל להתמודד איתו.