"הקבוצות החלשות ברשות השידור יוחלשו עוד"
עובדים ברשות השידור טוענים כי הסכמי הפרישה מהרשות העתידה להיסגר בשנה הבאה מפלים עובדים שנקלטו אחרי 1995, עובדים בחוזה אישי ופרילנסרים לשעבר
בקרב רבים מעובדי רשות השידור שורר בימים אלה חוסר ודאות לגבי תנאי הפרישה שלהם יזכו עם סגירת הרשות בשנה הבאה.
קראו עוד בכלכליסט:
- ההחלטות הראשונות של ויזנטל: מאריך לשעה את מהדורת מבט ומחליף את דני נוימן
- מנהל קול ישראל פורש: "החוק החדש אינו תואם את תפישת המוסר שלי"
- בדרך הביתה: יוני בן מנחם לא יוכל לעבוד ברשות השידור
ההסתדרות ומשרד האוצר אמנם הגיעו להסכמה על תנאים אלו במקביל לאישור החוק לסגירת הרשות ופתיחת תאגיד שידור ציבורי חדש בחודש שעבר, אולם לעובדים רבים עדיין לא ברור מה הזכויות שיקבלו. בעקבות מחאות ולחץ מצד העיתונאים ברשות השידור, הודיעו אגודת העיתונאים בירושלים, הגוף היציג של עיתונאי הרשות, ואגודת העיתונאים בת"א על קיום מפגשי עדכון בנושא זכויות הפרישה בהשתתפות נציגים ממשרדו של יוסי קוצ'יק, שליווה כיועץ את המו"מ מול האוצר.
טיול ג'יפים ברומניה במקום מו"מ מייגע
באוצר ובהסתדרות, שייצגה את העובדים שאינם עיתונאים ברשות, הגדירו את הסכמי הפרישה ליותר מ־1,600 עובדים שיפוטרו כיוצאי דופן בנדיבותם. עובד שפורש מהרשות צפוי לקבל בממוצע כ־700 אלף שקל בתהליך. עם זאת, בעוד קבוצות מסוימות של עובדים, בעיקר הוותיקים, מתוגמלות היטב בהסכם, מעמדן של אחרות טוב הרבה פחות - למשל עובדים שנקלטו ברשות אחרי 1995 ומבוטחים בקרנות הפנסיה החדשות, עובדים שהועסקו במשך שנים כפרילנסרים ועובדים בחוזה אישי. כמה מאות עובדים, בעיקר מבוטחי הקרנות החדשות, בוחנים בימים אלו הגשת עתירה לביטול הסכמי הפרישה שעדיין לא נחתמו סופית.
הפגנת עובדי הרשות נגד סגירתה, בחודש יוני. מאות עובדים בוחנים הגשת עתירה לביטול הסכמי הפרישה צילום: עומר מסינגר עיתונאים ברשות העבירו ביקורת גם על יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים אחיה (חיקה) גינוסר, לאחר שנודע כי הוא בילה בטיול ג'יפים ברומניה באמצע יולי, ולא השתתף בשלבים הסופיים של המו"מ על הסכמי הפרישה ברשות.
הסכמי הפרישה מתחלקים באופן כללי לשניים - עובדים עד גיל 50 יזכו למענק פרישה חד־פעמי של עד 200 אלף שקל, בנוסף לפיצויי הפיטורים (ואם ייקלטו לעבודה ברשות החדשה יחזירו את המענק); עובדים מעל גיל 50 יזכו להעלאת דרגות ותוספת של עד 10% לפנסיה, שאמורה לממן פרישה מוקדמת שלהם.
העובדים המבוטחים בקרן פנסיה חדשה יזכו למענק החד־פעמי, אך למנגנונים של העלאת דרגות ותוספת אחוזית תהיה השפעה שולית על תנאי הפנסיה שלהם בפועל בשל אופן חישובה. הם לא יקבלו תוספת אחוזית כלל, והעלאת הדרגות תשפיע למעשה רק על ההפרשה לפנסיה מהמשכורות האחרונות שלהם ולא על כל תקופת העסקתם. "העובדים הוותיקים והעשירים כמו טכנאי הטלוויזיה יקבלו המון, בעוד הקבוצות החלשות יוחלשו עוד", אמר ל"כלכליסט" עיתונאי ברשות. "העובדים בקרנות הפנסיה החדשות ייצאו עם פנסיה של 2,000–3,000 שקל לחודש בלבד. הם לא קיבלו דבר מההסכם".
התמונה מסתבכת עוד יותר כיוון שעובדים רבים הועסקו במשך שנים כפרילנסרים ברשות השידור, ורק במהלך העשור הקודם נקלטו כעובדים מן המניין בעקבות פנייה לבית המשפט. עובדים אלו מבוטחים בקרן החדשה כיוון שנקלטו ברשות אחרי 1995, אף שהם מועסקים בה שנים רבות לפני כן.
אוכלוסייה נוספת שטוענת לקיפוח הם מועסקים בחוזים אישיים, שצפויים לקבל תנאים טובים פחות מהמועסקים בהסכם קיבוצי. ברשות מזכירים כי עובדים בחוזה אישי אינם תמיד הכוכבים שמרוויחים משכורות גבוהות, אלא גם עובדים שמשתכרים שכר ממוצע ומטה.
"ההסכם המתגמל ביותר בשירות הציבורי"
מאגודת העיתונאים בירושלים נמסר כי "זהו ההסכם הטוב והמתגמל ביותר מכל ההסכמים שהושגו עד היום בשירות הציבורי. עובדי רשות השידור קיבלו את מרב התנאים שניתן היה להשיג". באגודה דוחים בתוקף את מה שהם הגדירו הביקורת ההזויה בנוגע לנסיעתו של גינוסר לחו"ל, ומציינים כי"בחופשתו הקצרה, יו"ר האגודה היה זמין לכל שאלה".
