"חלקים מחוק המזון שנוסו בעולם נכשלו"

"אין תקדים בעולם לחוק המזון שאמור להיכנס לתוקף בתחילת השנה, אולם חלקים ממנו שנוסו במדינות אחרות לא הצליחו להוביל להגברת התחרות ולהורדת המחירים לצרכן", כך טוען אלי תדהר, שותף בפירמת הייעוץ טריגר פורסייט מקבוצת דלויט בריטמן אלמגור זהר, באשר ליכולת החוק לחולל שינוי ממשי.

תדהר, שמייעץ לחברות מוצרי צריכה, בדק ניסיונות בעולם להתערב בשוק המזון. כך למשל, הוא מצביע על ניסיון במלזיה להתערב במערכת היחסים שבין ספקים לרשתות, שדומה לחלק בחוק הישראלי אשר מנסה למנוע מספקים בעלי כוח רב לנצל את מעמדם.

"מלזיה זיהתה חולשה מבנית בשוק, והעבירה חקיקה המגבילה את הקשר בינם לבין קמעונאים ואוסרת על הסכמים נוגדי תחרות", אומר תדהר. לדבריו, המהלך הצליח באופן חלקי: "בעקבות החקיקה שינו הספקים הגדולים את התמחור שלהם, אבל עד עכשיו - שנתיים לאחר המהלך - לא נרשמו שינויים משמעותיים ברמת המחירים לצרכן או בנתחי השוק".

דוגמה אחרת שמציג תדהר נוגעת לרצון לייצר שקיפות. חוק המזון מחייב את הרשתות לפרסם באינטרנט את מחירי כל המוצרים שלהן בכל אחד מהסניפים. הקמעונאים בישראל טוענים כי מדובר בדרישה שתוביל לתיאום מחירים, טענה שלדברי תדהר מקבלת חיזוק ממהלך דומה שנוסה באירלנד.

"ב־2007 יזמה אירלנד סקר מחירים ברשתות השיווק במתכונת חצי שנתית, ומאז מפרסמת עלות של סל מוצרים מוגדר. המהלך הוביל לתיאום מחירים, ולא ניכרה ירידה ריאלית במחירים לצרכן".

אלי תדהר צילום: עמית שעל

סוגיה נוספת שאליה מתייחס תדהר נוגעת ליכולת המוקנית בחוק המזון לממונה על הגבלים למנוע מהרשתות לפתוח סניפים חדשים באזורים עם ריכוזיות גבוהה. תדהר מציין כי באוסטרליה, שהתמודדה עם קמעונאים עוצמתיים, המליצה ועדה ממשלתית על ביטול חלק מהסכמי הבלעדיות שעליהם חתמו בעלי נכסים עם קמעונאים. "הקמעונאים הובילו מהלך הורדת מחירים בזכות יתרון הגודל שלהם, ונתחי השוק שלהם רק גדלו", מציין תדהר.

לדברי תדהר, ספק אם חוק המזון יוביל לירידת מחירים. "אף שמדובר ברעידת אדמה, טיבן של מערכות לחזור לנקודת האיזון שלהן. הרצון של השחקנים לשמר את המצב הקיים עלול להוביל לכך שבנקודות שבהן לא תהיה הגדרה מפורשת, השחקנים בענף ימצאו שטחים אפורים וייכנסו אליהם".