באוצר לא ראו טעם בפיקוח על המילקי, לפיד מתעקש

רק לפני שבועיים הוחלט בוועדה לפיקוח על המחירים שלא להכניס את מחיר המילקי לפיקוח. כעת שר האוצר מבקש ממנה לבחון שוב את הכנסתם של כל מעדני החלב לפיקוח, לצד מוצרי פרימיום אחרים כמו חלב סויה, ירקות קפואים ולחם מחיטה מלאה

נורית קדוש 07:1406.11.14

תגיות:

שבועיים אחרי שוועדת הפיקוח על המחירים של הממשלה קיימה דיון לבחינת הכנסת המילקי לפיקוח ומצאה כי אין מקום לעשות כן בשלב זה, הודיע אתמול שר האוצר כי הוא בוחן את הרחבת סל המוצרים שמחירם מפוקח על ידי המדינה כך שיכלול מעדני חלב, שמן קנולה, לחם מחיטה מלאה, יוגורט, חלב סויה, ירקות קפואים ונייר טואלט.

לפיד ביקש מחברי הוועדה, המורכבת ממספר שווה של נציגי משרד האוצר ומשרד החקלאות, לבדוק אפשרות לקבוע צו שיחייב את יצרני אותם מוצרים לדווח אחת לשנה על מחיר המוצרים ועל הרווחיות ממכירתם. זאת על פי פרק ז' לחוק פיקוח המחירים, המשקף רמת פיקוח נמוכה שאינה מבוססת על קביעת רף מחיר מקסימלי לצרכן.

הודעתו של לפיד התקבלה בפליאה. לפי גורמים במשרד החקלאות, "בדיון שקיימה ועדת המחירים נמצא שאין מקום להכניס לפיקוח את המילקי. נציגי האוצר עצמם הביעו התנגדות לפיקוח והיו מוכנים לשקול לכל היותר מעקב על מחירו של המוצר, לכן תמוה שלמרות זאת שר האוצר בחר להודיע שהוא בוחן הכנסת מעדני חלב לפיקוח". במשרד מוסיפים כי "נדרשת חתימת שר החקלאות על ההחלטה. הסיכוי שזה יקרה דומה לזה שייחתם מחר הסכם שלום אזורי".

מילקי. באוצר לא רוצים לפקח על מחירו

מנתוני סטורנקסט עולה כי בין 50 המוצרים הנמכרים ביותר בישראל, קיימים רק שני מוצרים שלפיד רוצה להכניס לפיקוח - שמן הקנולה והמילקי. רוב המוצרים האחרים שלפיד ציין, כמו חלב סויה, לחם מחיטה מלאה וירקות קפואים, הם מוצרי פרימיום שאינם בין הפופולריים בארץ. זאת לעומת מוצרי יסוד דוגמת אורז, קפה שחור, טונה ועוד שאינם בפיקוח.

בנימוקים לבחירת המוצרים נמסר מהאוצר כי הרשימה מבוססת על בחינה ראשונית שנעשתה על ידי הגורמים המקצועיים במשרד, וכי בבחינה נבדק השינוי שחל במחירי המוצרים בשנים האחרונות, מחיר המוצרים בהשוואה בינלאומית וכן מידת הריכוזיות בכל תחום.

אם כן, קשה להבין מדוע מופיעים ברשימה מוצרים שניתן למצוא מכמה יצרנים ומותגים ברמות מחיר שונות, דוגמת נייר טואלט הנע ממותגי הפרימיום קלינקס ולילי, דרך מולט וסנו סופט ועד מותגים בסיסיים וזולים יותר. גם לצד הירקות הקפואים הירוקים של סנפרוסט מקבוצת תנובה ניתן למצוא מקבילים מתוצרת פרי הגליל והמותג הפרטי במחירים נמוכים הרבה יותר.

בעוד כוונת המחוקק בפיקוח על מחירים היתה לסייע לצרכן הפרטי לרכוש מוצרי יסוד במחירים סבירים, הרי שבפועל נראה שדווקא בתי הקפה, המסעדות, בתי המלון, הקונדיטוריות וגופים דוגמת צה"ל, שב"ס, המשטרה ובתי החולים הם שנהנים ממדיניות הפיקוח.

מנתונים שהגיעו ל"כלכליסט", כ־25% ממכירות מוצרי החלב בישראל הן לשוק המוסדי. 30% משקיות החלב וכ־15% מקרטוני החלב נמכרים לשוק זה, 30% מהגבינה הצהובה, יותר ממחצית מכירות השמנת המתוקה ו־30%–40% מהחמאה. נראה שכעת לפי התוכנית של לפיד, בתי הקפה שמוכרים כוס קפה ב־14 שקל וגובים שקל או שניים נוספים מלקוחות המבקשים את ההפוך עם חלב סויה, הם אלו שייהנו מהרחבת הסל המפוקח למוצרי הפרימיום.

300 אלף שקל לנילסן

פחות משלוש שנים אחרי שהמדינה שילמה 2.5 מיליון שקל לחברת מוניטור לניתוח שוק המזון הישראלי, ל"כלכליסט" נודע

כי משרד האוצר ישלם 300 אלף שקל לחברת הנתונים נילסן תמורת אספקת נתונים על שוק המזון בשנה הקרובה. מסיכום ישיבת הפטור המרכזית שהתקיימה באוצר לפני שבוע עולה כי הכלכלן הראשי באוצר ביקש להתקשר עם נילסן ישראל כדי לבחון ולנתח את רמת המחירים ונתחי השוק של מוצרי הצריכה בארץ.

בנימוקים לאישור הבקשה צוין כי נילסן ישראל מתמחה במחקרי שוק של עולם מוצרי הצריכה המתכלים. בנוסף, בשל היותה חלק מחברת נילסן העולמית, היא יכולה לייצר השוואות מחירים בינלאומיות.

הבחירה בנילסן על פני סטורנקסט שבבעלות החברה המרכזית למשקאות (קוקה־קולה ישראל) וחברת ריטליקס, הוסברה בכך שלסטורנקסט אין נתונים על שוק הפארמים, אשר אינטגרלי לעבודת המשרד.