מיהו יאיר פיליפ, הבעלים החדש של ניו פארם?

בימים האחרונים הסתובב יאיר פיליפ, שחתם על הסכם לרכישת רשת ניו־פארם מהמשביר, בין ספקים שונים של רשת הפארמה וניסה לשאוב מהם מידע על החברה. גם לאחר רכישת קוסט 365 מהמשביר לפני כחודש הוא סייר בין ספקי מזון, ניסה לדלות מהם מידע והבטיח להם מהפיכה. "יאיר פיליפ אמר לספקים בענף המזון שבעוד חודש הוא יהפוך את המדינה", מספר גורם בכיר בענף הקמעונאות, "בפועל זה עוד לא קרה".

בענפי המזון והפארמה התקשו אתמול לספק פרטים על ניסיונו של פיליפ בתחום הקמעונאות, אבל בעל השליטה במשביר רמי שביט, שמכר לו גם את קוסט 365 וגם את ניו־פארם בתוך שבועות ספורים, מאמין באיש וביכולת של הרשת להתחרות בסופר־פארם תחת בעלותו.

צילום: עמית שעל

פיליפ במשפט של בן זקן: "יש לי מספיק כסף"

פיליפ, שמקורות הונו אינם ברורים, אמור לרכוש תמורת 165 מיליון שקל את מלוא הבעלות על ניו־פארם באמצעות חברת קראוד מי בה הוא שותף עם דב צימברג, ישראלי שעשה את הונו מעסקי נדל"ן ברומניה ושב לפעול בארץ. פיליפ וצימברג עומדים גם מאחורי עיסקת הרכישה של רשת המזון של המשביר קוסט 365, שבוצעה יחד עם המנכ"ל ניסים חסאן.

פיליפ, על פי הפרסומים, הוא יזם בתחום הנפט והנדל"ן שהעיד על עצמו בעבר כנציגה של משפחת גרמזיאן, משפחה יהודית קנדית עשירה שביקשה לרכוש את כלל ביטוח מנוחי דנקנר. פיליפ העיד בספטמבר השנה במשפטם של ג'קי בן זקן ואיתן אלדר שמואשמים בהרצת מניית מנופים פיננסיים. הוא סיפר בעדותו כי הוא יזם נדל"ן המתגורר בחיפה וכי היה שותף של משפחת גרמזיאן, "כמו האח החמישי במשפחה". הוא ציין כי אינו שכיר של המשפחה כי יש לו "מספיק כסף ואין מה לדאוג לי". הוא העיד כי הגיע לעבוד עם המשפחה לאחר שעניין אותם בעסקת אנרגיה באפריקה, וכי בהמשך "הם ישבו בקנדה ואני הייתי עושה עסקאות", אלא שהעסקאות שפיליפ היה מעורב בהן בישראל לא יצאו לבסוף אל הפועל.

שביט מקווה שעסקת ניו־פארם תסתיים אחרת. פיליפ העביר לנאמנות המחאה על סך 16.5 מיליון שקל עם כתב התחייבות וערבות אישית לפרעון ההמחאה, ובמועד השלמת העיסקה צפוי להעביר לידי המשביר המחאה על סך 72 מיליון שקל. לפיליפ שמורה הזכות לדחות תשלום של 22 מיליון שקל למשביר, כך שבמועד השלמת העסקה תעביר החברה בבעלותו סכום של 50 מיליון שקל. את היתרה בסך 22 מיליון שקל יעביר פיליפ ב־36 תשלומים של 611 אלף שקל כל אחד, שישולמו למשביר החל מיולי 2015. התשלומים הדחויים ישולמו בריבית שנתית של 6.5%, צמוד למדד. יתרת התמורה, 93 מיליון שקל, תשולם על ידי פיליפ באמצעות העברת התחייבויות כספיות של המשביר לניו־פארם וביניהן חוב של 65 מיליון שקל של המשביר כלפי ניו־פארם ו־28 מיליון שקל בגין הלוואה שלקחה המשביר מבנק מרכנתיל על מנת לרכוש את יתרת מניות ניו־פארם מידי כונס הנכסים של ישאל.

אם אכן תושלם עיסקת הרכישה של ניו־פארם, תהיה זו הפעם השישית שהרשת עוברת בעלות. אלא שהפעם, לאחר ניסיונות ארוכים וכושלים של שביט למכור את הרשת, היא נרכשת ללא בדיקת נאותות, ו"על בסיס מצגים אשר ניתנו על ידי המשביר במסגרת ההסכם", לפי הדיווח של המשביר לבורסה.

לפני העסקה הנוכחית ניהל שביט מגעים למכירת הרשת לאלי אלעזרא, בעל השליטה באלעזרא החזקות ובחברת הליסינג אלבר. אלעזרא לא רכש לבסוף את רשת הפארם המדשדשת. שביט רכש את ניו־פארם בשנת 2007 תמורת 45 מיליון דולר. קדם לו רוני אלרואי שרכש אותה ב־2005 מידי קבוצת מוזס בורוביץ, שרכשה אותה בשנת 2001 מידי רשת קו־אופ מטרו צפון. קודם לכן הייתה ניו ־פארם בידי משפחת חבס שרכשה אותה בשנת 1997 מידי המייסדת, חברת כלל, בשנת 1992.

הכנסות ניו־פארם ירדו בין החודשים ינואר–ספטמבר השנה ב־6.5%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והסתכמו ב־548 מיליון שקל. הרווח התפעולי שרשמה הרשת נפגע אפילו יותר והסתכם בין החודשים ינואר–ספטמבר השנה ב־6.8 מיליון שקל – ירידה של 8.1% לעומת התקופה המקבילה.

ניו־פארם מונה כיום 66 סניפים לעומת 206 סניפים של סופר־פארם. לאורך השנים סובלת הרשת מהעדר נוכחות במיקומים אסטרטגיים ובראשם הקניונים, בהם קיימת למתחרה החזקה שלה נוכחות מסיבית. בניו־פארם טוענים לאורך השנים כי הנוכחות של סופר־פארם בקניונים מונעת מהם את היכולת להתפתח ולהרחיב פריסה ולמעשה להוות תחרות משמעותית לסופר־פארם.

"חוסר סבלנות אפיין את השקעות ניו־פארם"

מנגד, מסביר ליאור רייטבלט, יו"ר סופר־פארם ומי שהיה מנכ"ל הרשת במשך 20 שנה, כי סופר־פארם היא ממש לא הסיבה לכשלונה של ניו־פארם. בכנס התחזיות של "כלכליסט" בשבוע שעבר אמר רייטבלט כי בעת שניו־פארם הוקמה לסופר־פארם היו רק 20 סניפים, כך שהטענה כי העליונות של סופר־פארם מבחינה נדל"נית היא שהקשתה על התפתחות ניו־פארם אינה נכונה. לדבריו, הדבר החשוב ביותר עבור ניו־פארם כדי להתאושש הוא זמן, כיסים עמוקים ואורך רוח של הבעלים. "התהליך של הקמת רשת דראגסטור, לפחות לפי הניסיונות שלנו, כרוך בשבע שנים ראשונות של הפסדים", אמר רייטבלט. "להקים רשת כזו צריך זמן ונסיון והצלחה במדינות אחרות. חוסר הסבלנות שאפיין את ההשקעות בניו־פארם לאורך השנים וגרם לאינסוף תחלופה של בעלים ועוד יותר של מנהלים ולאי שימור שום זיכרון אירגוני - זה הדבר העיקרי שפגע בניו־פארם".