ההתלבטות של נתניהו: האם לגנוז את הרפורמה ברשות השידור?

ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו קיים אתמול פגישה שנייה בנוגע לעתיד רשות השידור, ובה השתתפו גם העורך הראשי של הרשות יונה ויזנטל, המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור המיועד אלדד קובלנץ וכונס הכנסים הראשי דוד האן, המשמש כמפרק רשות השידור. על נתניהו מוטלת המשימה לבחור בין המלצת השר הממונה על רשות השידור אופיר אקוניס, שכבר הביע את התנגדותו לחוק החדש, ובין התוכנית שמגבש אגף תקציבים באוצר, בראשות אמיר לוי, התומך בהתחלה מיידית של סגירת רשות השידור והקמת תאגיד שידור במקומה.

מדובר בהכרעה דחופה, שכן על פי חוק השידור הציבורי שאושר בכנסת בסוף יולי 2014, עד יום שלישי הבא צריכה להיסגר רשות השידור ולקום במקומה תאגיד שידור חדש, וכל דחייה ביישום החוק דורשת אישור של ועדת הכלכלה בכנסת. מלבד זאת, ללא העברת מימון מהאוצר צפויה רשות השידור להגיע לחדלות פירעון כבר בסוף החודש, ולא יתאפשר לה לשלם את משכורות יולי.

מה אקוניס מבקש, וממה האוצר חושש?

אקוניס מבקש לדחות בשלב הראשון את יישום חוק השידור הציבורי בשלושה חודשים, ובמהלך תקופה זו לגבש תיקונים שיוכנסו בו בחקיקה. עדיין לא ברור באילו תיקונים מדובר, אך אקוניס כבר הבהיר שכל האפשרויות מונחות על השולחן. בינתיים מבקש אקוניס שהאוצר יעביר מימון לתפעול השוטף של רשות השידור הקיימת, כפי שמחייב אותו החוק.

באגף התקציבים באוצר מעריכים שאקוניס, שהתנגד לסגירת רשות השידור מההתחלה ונעדר מהמליאה בזמן ההצבעה על החוק, מתכוון לשנות מהותית את הרפורמה ולבטל את עיקרי החוק. על כן באוצר רוצים ללכת למהלך של הקמה מיידית של תאגיד השידור הציבורי החדש וסגירת רשות השידור בהדרגה החל ב־1 ביולי.

מדוע האוצר מסרב להמשיך לממן את רשות השידור?

חוק השידור הציבורי קובע בפירוש כי האוצר צריך להעביר מימון שוטף לרשות השידור בתקופת הביניים עד להקמת תאגיד השידור החדש. אלא שהחוק גם קובע כי במהלך תקופת הביניים תמשיך להיגבות אגרת טלוויזיה. ברגע שהממשלה החליטה לעצור את הטלת האגרה, קטנו הכנסות רשות השידור משמעותית, וכעת האוצר צריך להעביר כ־33 מיליון שקל בחודש לרשות.

באוצר לא מוכנים להמשיך לממן את הרשות בזמן שהיא סובלת מעודף משמעותי של כוח אדם ומבקרה לקויה על השכר המשולם לעובדים. רשות השידור מעסיקה כ־1,600 עובדים, לעומת 750 עובדים שאמורים להיות מועסקים בתאגיד השידור המתוכנן, שיכלול גם את הטלוויזיה החינוכית. הרשות היא גם גוף בפירוק שפועל למעשה ללא דירקטוריון מפקח.

בניין רשות השידור בירושלים צילום: עמית שאבי

האם אפשר להקים את תאגיד השידור החדש כבר ב־1 ביולי?

קובלנץ העריך רק לפני שבועיים כי יידרשו 15-12 חודשים כדי להקים את התאגיד. אלא שהאוצר מציע דרכי קיצור שונות שיאפשרו להתחיל להפעילו בהדרגה כבר בשבוע הבא, תוך כדי סגירת רשות השידור ופיטורים הדרגתיים של מרבית עובדיה. בין השאר מציע האוצר להתחיל לקנות תוכניות מחברות הפקה חיצוניות, ורשות השידור עצמה תיתן שירותים לתאגיד החדש ותפיק עבורו לדוגמה את מהדורות החדשות.

בשיחות סגורות אומרים באוצר כי לא תהיה זו דרמה גדולה אם למשך תקופת ביניים השידורים בערוץ 1 ובתחנות הרדיו של קול ישראל יפעלו במתכונת מצומצמת, וגם האופציה של החשכת המסך לזמן מסוים באה בחשבון. תוכנית נוספת שנבחנת היא פנייה לבית המשפט כדי לבקש ממנו אישור להתחיל בפיטורים ברשות השידור באופן מיידי באמצעות הגדרתה כפושטת רגל. באוצר אומרים שיש להם חוות דעת משפטית שמאפשרת להם להתחיל בהפעלת תאגיד השידור כבר עכשיו, אף שטרם מונה לו דירקטוריון ומנכ"ל קבוע.

מדוע נתניהו לא מזרז את בחירת הדירקטוריון לתאגיד?

ועדת המינויים בראשות השופט בדימוס עזרא קמא המליצה על 12 חברי הדירקטוריון, ובראשם היו"ר המיועד גיל עומר, איש תקשורת ותיק ומנכ"ל מוזיאון הילדים בחולון, הזוכה להערכה בשוק התקשורת. כדי לנטרל השפעות פוליטיות, החוק מונע מנתניהו להחליף את המועמדים באנשי אמונו. יש הסוברים שזו אחת הסיבות שנתניהו מעכב את הגשת שמות המועמדים לוועדה לאישור מינויים בכירים, ושייתכן שזו הסיבה להתלבטותו בנוגע ליישום הרפורמה בכלל.

מה חושב גלעד ארדן?

השר גלעד ארדן, יוזם הרפורמה, הקפיד להימנע מהתבטאויות בנושא, ורק אתמול שחרר תגובה ראשונה בטוויטר למשבר סביב הרפורמה. "יישום הרפורמה ברשות השידור חייב להימשך. אין היגיון לממן על חשבון הציבור גוף לא יעיל. מוכרחים שידור ציבורי, איכותי ומודרני ורק בגוף חדש זה יקרה", כתב ארדן. הציוץ של ארדן זכה ללא מעט ביקורת על כך שהוא אינו עושה מספיק כדי להגן על הרפורמה. "מעשה ידיך טובעים בים ואתה אומר ציוץ. דבר בקול גדול כבוד השר!" כתב לו שר האוצר לשעבר רוני בר און.

לאחר שארדן איבד מכוחו הפוליטי בממשלת נתניהו הנוכחית, נראה שבשלב זה הוא אינו שש לפתוח חזית חדשה עם ראש הממשלה ומסתפק בציוץ בטוויטר.

האם יש סיכוי שאגרת הטלוויזיה תחזור?

סביר להניח שלא. אקוניס הבהיר בכמה הזדמנויות שביטול האגרה היה הבטחה של הליכוד לבוחר, ואין כוונה להמשיך ולגבות אותה. כך שלמרות המצוקה הפיננסית של רשות השידור, קשה לראות את הממשלה מתבזה וחוזרת לגבות את האגרה.

מכאן שבלי הסכמה של שר האוצר משה כחלון לממן את הרשות בתקופת הביניים, לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לפעול לסגירתה. כחלון שתק עד עכשיו בנושא רשות השידור, אך ההערכות הן שהוא מגבה את עמדת אגף התקציבים באוצר.

גלעד ארדן, השמיע קול ציוץ צילום: ששון תירם