דברים שלמדתי מדיוויד בלאט

המאמן המיתולוגי ג'ימי ולוואנו (ג'ימי וי) אימן בשיאו את קבוצת כדורסל הקולג'ים נורת' קרוליינה סטייט. ב־1983 ולוואנו הוביל את הקבוצה לאליפות נגד כל הסיכויים והוא זכור כמי שרץ כמו מופרע על המגרש אחרי הזכייה וחיפש את מי לחבק. אבל המורשת שלו נוכחת הרבה יותר בספורט האמריקאי מאשר אותה זכייה היסטורית באליפות הקולג'ים.

ולוואנו המציא את תפקיד המאמן מחדש. הוא היה דברן מקצועי, שידע להקסים את השחקנים שלו ומאוחר יותר את הקהל שלו בשיחות מוטיבציה ובמשפטים שהפכו לנכס צאן ברזל בתרבות הספורט האמריקאית. קואץ' וי זכור גם בגלל נאום קבלת פרס החיים בטקס פרסי הספורט (ESPY) שבו הוא דרש מהנוכחים, "אף פעם אל תוותרו, אף פעם אל תוותרו", כשהוא גוסס מסרטן.

דיוויד בלאט באירוע. "אמרו שאני יכול לדבר 20 דקות, אמרתי שאני רוצה יותר" צילום: עמית שעל

את הנאום המפורסם ההוא הוא נשא 8 שבועות לפני מותו – ועד היום הוא זכור כאחד מהנאומים הגדולים שידע הספורט האמריקאי. ג'ימי וי גם המציא את הביטוי "תשרדו ותתקדמו" (Survive and Advance) שהיה ההשראה של שחקניו, שהצליחו לשרוד כל סיבוב נוק אאוט עד הזכייה בתואר נגד קבוצות עדיפות בהרבה מהם - והפך לביטוי שמלווה כל אנדרדוג בספורט הקולג'ים ובכלל בספורט האמריקאי. דיוויד בלאט, כך נראה, למד הרבה מג'ימי וי. גם מול השחקנים, גם בכל הקשור לגישה וגם בכל מה שקשור לדיבור מול קהל.

באירוע השיווק של "כלכליסט" שלשום בערב נתן בלאט הרצאה מרתקת, שהתפרשה על פני יותר מ־50 דקות ועסקה בדרכו כמאמן - בישראל, באירופה וב־NBA. הוא הצחיק את הקהל, ריגש אותו ולימד משהו על אימון, ניהול, כדורסל ו־NBA. אין ספק שהוא למד משהו מג'ימי וי, שאף הוזכר במהלך ההרצאה לצד מאמן קולג' אגדי אחר, ג'ון וודן מ־UCLA. בלאט גם ציטט את פרדריך ניטשה וגדולי עולם אחרים. בכל זאת, בוגר פרינסטון.

הנה 8 דברים שלמדנו מהנאום של בלאט:

1. סופו של דבר, אין כמו בבית

בלאט הרגיש בבית בהיכל הדרייב אין בתל אביב. כנואם מרכזי מול מאות מנכ"לים וסמנכ"לי שיווק ופרסום, הוא פתח את הלב בצורה שאפילו חבריו הקרובים לא זוכרים שעשה כמותה בעבר. "אמרו לי שאני יכול לדבר 20 דקות. אמרתי שאני רוצה יותר!", אמר ואכן דיבר הרבה יותר. ניכר בו שהוא אוהב את ישראל, ובמיוחד את האהבה הגדולה שקיבל בימים שחלפו מאז שנחת.

2. כבר היה יכול להיות אלוף NBA

בלאט היה יכול להיות אלוף ה־NBA כבר העונה, כעוזר מאמן ראשון בגולדן סטייט ווריירס. הוא כבר סיכם את פרטי החוזה שלו עם המאמן הראשי של הקבוצה סטיב קר, אבל יום למחרת קיבל טלפון מקליבלנד שיבוא לראיון. קר נתן לו את ברכת הדרך ואפילו צחק איתו, לפי בלאט: "אל תדאג, אתה לא תקבל את הג'וב". אז בלאט התקבל, אחרי ראיון של יותר משעתיים. "לא אשכח שישבתי מול שבעה בכירים בחדר, הרגשתי שהכל הולך טוב".

סטיב קר צילום: אי פי איי

3. כדורסל זה מסע ארוך

בהרצאה ציין בלאט כמה פעמים ש"כדורסל זה לא Basketball". הוא שמע את המשפט הזה כשהגיע לישראל בשנות השמונים ולא הבין את משמעותו המלאה, אולי מפני שהיה אז בתהליך של לימוד עברית. החוויה הזו חזרה עבורו בשנה זו בקליבלנד: "הרגשתי גם כזר במדינה שלי, בבית שלי. הרי גדלתי בארה"ב, הלכתי לאוניברסיטה וקיבלתי תואר, אני לא כל כך מבין איך יצא ממני בסוף מאמן כדורסל".

בלאט למד היטב בארה"ב למה כדורסל זה עניין אחר לחלוטין ממה שהכיר. "מה שאתה לומד אחרי שאתה יודע הכל, זה מה שבאמת נחשב", אמר ג'ון וודן, מאמן הקולג'ים האגדי. בלאט מסכים איתו היום ב־100%.

4. ב־NBA השחקנים הם תאגידים

בלאט לא מאמן שחקנים בקליבלנד, הוא מאמן תאגידים שהראשי שבהם הוא לברון ג'יימס, תאגיד ענק שהזניק את התל"ג של העיר קליבלנד. "השחקנים ב־NBA שונים מאוד מבאירופה", אמר באנדרסטייטמנט על השחקנים שלו בקבוצה. "כל שחקן הוא מותג ויש לו אינטרס איך לשווק את עצמו ואיך לעשות את עצמו יותר גדול בשביל הטלוויזיה. זה חלק מהמשחק".

בלאט הודה שהוא עדיין צריך להבין את מקומו בשואו הזה. "ב־NBA יש 82 משחקים בשישה חודשים, ועוד לא דיברנו על הפלייאוף. אימנתי השנה 110 משחקים. זה לוח זמנים צפוף וקשה ומצריך המון מחשבה ולימוד. בקיצור - היה מאוד קשה".

לברון ג'יימס צילום: רויטרס

5. כסף לא מוביל, הוא מגיע אחר כך

כמה עקרונות מנחים את קליבלנד ובלאט. אחד מהם הוא שכסף לא מוביל. בקליבלנד, עולה מדבריו של בלאט, לא עושים שום דבר במחשבה על כסף. קודם כל חושבים על מה שצריך לעשות כדי להגיע למטרה, ואז הכסף כבר יגיע. "אנחנו צריכים לחשוב על האיכות המקסימלית עם המשאבים שמעמידים לרשותנו, צריכים לחשוב על הדרכים שאנחנו פועלים בהן", סיפר, ושיבח את מודל הג'נרל מנג'ר שנהוג ב־NBA. שם לא הבעלים מחליט אם אתה מאמן טוב או לא, אלא יש איש ביניים, ג'נרל מנג'ר, שמסייע לבעלים לקבל החלטות מקצועיות.

6. בכל בוקר מתחיל קרב חדש

אחת הגישות שבלאט אימץ היא זו של בוב גונן, מאמן ישראלי־אמריקאי מהמוערכים שאימנו כאן, שהמוטו שלו היה "ברגע שתתחיל להקשיב לזה שבשורה השלישית, אתה תהיה בסופו של דבר לידו. לך בדרך שלך". והדרך של בלאט מתחילה מדי בוקר מחדש. "מה שמוביל לניצחונות זו הגישה", אמר בלאט. בסרט על הכוריאוגרף האגדי בוב פוסי (All That Jazz), שהיה מכור לסמים ולחומרים אחרים, אומר פוסי: "ברגע שאני פוקח עיניים, מבחינתי It's show time". גם בלאט מתעורר מדי בוקר עם קרב חדש בלב. "לא משנה מה קרה אתמול בלילה, מה אמרו וכתבו, אני קם בכל בוקר כשאני מוכן לקרב, ועם גישה חיובית. גישה שאומרת שאני יכול לעשות את הכל כדי להוציא את המיטב מהשחקנים שלי על הבמה. זה מוביל לניצחונות. הגישה והאמונה שאתה יכול לעשות את מה שצריך כדי להשיג ניצחון".

7. לפעמים חובה לשים את האגו בצד

בלאט דיבר בפתיחות על מערכת היחסים מול לברון ג'יימס: "איך נותנים הוראות לשחקן שחושב שהוא יודע הכל? לברון שחקן מיוחד וצריך למצוא דרך להיכנס ללב שלו, גם אם זה קשה וגם אם זה עולה לי בבריאות. הייתי צריך להקריב הרבה, יותר ממה שרציתי, כדי למצוא דרך לגרום לעסק לעבוד. למדתי הרבה על לברון ועל ההתמודדות מול שחקן בסדר גודל שלו, שהוא כזה מותג".

8. ותמיד ישנה השנה הבאה

בלאט נאלץ לעזוב את הערב מוקדם יחסית, בדרכו לארצות הברית. שם ממתינה לו אחת התקופות הקשות של מאמן ב־NBA בכלל, ושלו בפרט: עונת שוק העברות השחקנים החופשיים. ג'יימס עדיין לא חתם על חוזה חדש בקליבלנד וההערכות הן שהוא "מחכה" לראות מה קליבלנד עושה עם בלאט ועם שחקנים שיגיעו לקבוצה.

ההערכות בארצות הברית הן שבסופו של דבר בלאט וג'יימס ימשיכו בקליבלנד לעונה נוספת של מתיחות והישגים. "בעונה הבאה התקציב שלנו יהיה גדול פי שתיים", סיכם בלאט על רקע מחיאות כפיים, "ונזכה באליפות".

"בלתי אפשרי להגיע לקצה הפרמידה אם אין לך את ארגז הכלים המתאים לכך", אמר אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים. "לבלאט יש אינטליגנציה רגשית מדהימה ומנהיגות נטולת אגו, זה מה שלקח אותו לצמרת".

"הכי הרשים אותי היצר הבלתי פוסק שלו לנצח, זה מסביר איך הוא הגיע לאן שהגיע", סיכם ניר זוהר, נשיא חברת בניית האתרים WiX, שהקשיב להרצאה. "היצר לנצח זה משהו שגם אני מנסה להחדיר לעובדים שלי כל הזמן".

"חשבתי בתחילה שאהיה עוזר המאמן של סטיב קר בגולדן סטייט. יום אחרי זה קיבלתי הצעה להתראיין לתפקיד בקליבלנד. לא אשכח שישבתי מול שבעה בכירים בחדר. היה ראיון של יותר משעתיים, והרגשתי שהוא הולך טוב".

"חתמתי בקבוצה צנועה בלי מטרות גדולות. פתאום הבעלים מתקשר אליי ואומר 'החתמנו את הבחור הגדול'. שאלתי 'איזה בחור גדול?'. אחר כך הגיעו בעקבות לברון מייק מילר ושון מריון, ואז שאלו אותי אם אני מעוניין בקווין לאב. לא האמנתי. הרגשתי שאני חולם".

"התקשורת שם שונה, אבל לא בהרבה. היא חלק מהשואו, ובתוך השואו הזה אתה חייב לשתף פעולה".

"הוא כמו משה רבנו, כולם הולכים אחריו. איך נותנים הוראות לשחקן שחושב שהוא יודע הכל? לברון שחקן מיוחד, והייתי צריך להקריב הרבה, יותר ממה שרציתי, כדי שזה יעבוד. למדתי הרבה על התמודדות מול שחקן בסדר גודל כזה. בשנה הבאה התקציב שלנו יהיה גדול פי שניים, ונזכה באליפות".