ניסיון אחרון להחיות את ערוצי עידן פלוס

משרד האוצר מנסה פעם נוספת להחיות את מערך שידורי הטלוויזיה החינמי המקרטע עידן פלוס בסיוע חוק ההסדרים, שיחד עם תקציב המדינה אמור לעלות על שולחן הכנסת עד סוף אוגוסט.

האוצר מתכנן לכלול בחוק ההסדרים את הצעת החוק שיזם שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן, המחייבת להעביר על גבי תשתית אינטרנט את ערוצי עידן פלוס. ההצעה כבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת, וכעת ינסה האוצר לאשר אותה בתהליך המהיר של חוק ההסדרים.

בנוסף לכך יכלול חוק ההסדרים תיקונים הנוגעים להוספת ערוצים לעידן פלוס. אחד התיקונים יאפשר לערוצים החדשים לשדר באיכות HD בלי להעלות ערוץ מקביל באיכות רגילה, ותיקון אחר יאפשר לבעלי השליטה בערוצים מסחריים להפעיל ערוצים נושאיים בעידן פלוס. תיקונים אלו אמורים לאפשר הוצאת שורה של מכרזים לערוצים בנושאים כמו ספורט, טבע, סרטים, סדרות ודוקומנטרי. ערוצים אלו ימומנו מפרסומות או מדמי מנוי.

עם זאת, ההיסטוריה מלמדת כי תיקונים ורפורמות שאושרו בכנסת בנוגע לעידן פלוס לא יושמו ברוב המקרים. ב־2012 למשל אושרה תוספת של 12 ערוצים לעידן פלוס, המונה כיום שישה ערוצים בלבד (ערוצים 1 ,2, 10, 33, חינוכית 23 וערוץ הכנסת). אלא שהרחבה זו לא בוצעה מעולם כיוון שהערוצים המועמדים, כמו ערוץ 9 ברוסית או Hala TV בערבית, סירבו לשלם את דמי ההפצה של עידן פלוס.

עידן פלוס

מאבק הישרדות

חוק ההסדרים האחרון (2014-2013) אישר לחלק מהערוצים החדשים שיתווספו להתפרנס מדמי מנוי ולא מפרסומות, ולשרי האוצר והתקשורת ניתנה הסמכות להעביר את הפעלת המערך מהרשות השנייה לחברה חיצונית. שני התיקונים לא יושמו עד היום.

גם הפעם קיים חשש ממשי כי התיקונים שיאושרו לא ישפרו את מצבו של המערך. שוק הפרסום בטלוויזיה נמצא במגמת התכווצות, ועל פי עבודה של המרכז למחקר בכנסת, שהוצגה רק בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה, הכנסות הערוצים מפרסום קטנו ב־3% בעשור האחרון. כך שלא ברור אם יש מקום לערוצים נוספים שיתפרנסו מפרסומות, בזמן שהגופים הקיימים נמצאים כמעט כולם במאבק הישרדות.

המודל של תשלום דמי מנוי עבור ערוץ בודד לא נוסה מעולם, וקשה לדעת אם הוא אכן יעיל. בנוסף לכך נראה ש־HOT ו־yes ינסו בכל כוחן להילחם במפיקים שיעברו לשדר גם בעידן פלוס מחשש שהפלטפורמה תהווה אלטרנטיבה אמיתית. גם המודל של ערוצי נושא נראה בעייתי, והעדות לכך היא ערוץ 20, ערוץ המורשת היהודית, שעלה לאוויר בשנה שעברה וכיום הוא משדר בעיקר תכניות אקטואליה.

התיקון שיאפשר את הפצת שידורי עידן פלוס באינטרנט נראה לכאורה מתבקש. מאז סוף אפריל צופים רבים של עידן פלוס סובלים מקשיי קליטה בשל מאבק על הצבת האנטנה בגבעתיים. השידור על גבי תשתית האינטרנט יאפשר לפתור את בעיות הקליטה, ואף לסייע לחברות סלולר כמו גולן טלקום ופרטנר להיכנס לשוק השידורים.

אלא שהעברת השידורים באינטרנט מעוררת שאלה מהותית של זכויות יוצרים. גופי השידור בדרך כלל מקבלים זכויות יוצרים לשידור סרט או תוכנית בטלוויזיה, והעברתם לאינטרנט דורשת הרחבה של הזכויות. החוק ינסה להתמודד עם בעיה זו דרך קביעה כללית כי הפצת השידורים הפתוחים לא תהווה הפרה של חוק זכויות יוצרים. אלא שבין המשפטנים שורר ויכוח בדבר החוקיות של הסעיף הזה ואם הוא אינו סותר אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן בנוגע לזכויות יוצרים.

מאבדים עניין

במידה רבה נראה שזה יהיה הניסיון האחרון של המדינה לקדם את מערך השידורים ש־140 מיליון שקל הושקעו בהקמתו, ועד היום התחברו אליו 200 אלף משתמשים בלבד. אנשי האוצר הם שיזמו את מערך עידן פלוס, ולכן הם ממשיכים לנסות ולקדמו. עם זאת, נראה שאם הפעם החקיקה בנושא לא תקרום עור וגידים, המדינה תאבד עניין במיזם הזה, ותחפש לו רוכש אפשרי. גורם ממשלתי בכיר המעורב בנושא אמר: “המדינה איחרה את הרכבת בכל הנוגע לעידן פלוס שמפגר אחרי הטכנולוגיה העכשווית. אין היום גופים שעומדים בתור כדי להקים ערוצים חדשים שיצטרפו למערך החינמי ולא נראה שיהיו רבים שיהיו מוכנים לשלם את דמי ההפצה הנדרשים תמורת פנייה ל־7% בלבד ממשקי הבית שמנויים לעידן פלוס”.