מה שבעידן פלוס לא קולטים
הפקיד שעיכב את הטיפול באנטנה, החקיקה שנתקעה בגלל פיזור הממשלה והרגולטורים שמגלגלים ביניהם את האחריות. שיבושי קליטה בשירותי עידן פלוס באזור המרכז שלחו את הלקוחות לזרועות חברות הכבלים והלוויין. כך לא מייצרים תחרות בטלוויזיה
כבר שבוע וחצי שמאות תושבי גבעתיים, רמת גן, בני ברק וצפון תל אביב סובלים משיבושים בקליטת שידורי עידן פלוס החינמיים. מה שנראה בתחילה כבעיה נקודתית מתגלה כנושא מורכב כשהרשות השנייה, המשרד להגנת הסביבה ועיריית גבעתיים לא מצליחים להגיע להבנות שיחזירו את המצב לקדמותו.
קראו עוד בכלכליסט:
- הפחתת הקרינה בגבעתיים גרמה לשיבושים בקליטת שידורי עידן פלוס בגוש דן
- שידורי הטלוויזיה של סלקום יציעו את עידן פלוס ו־VOD בלבד
- משרד התקשורת: שידורי עידן פלוס יועברו גם באתר אינטרנט פתוח
ברשות השנייה מנסים בימים האחרונים להקטין את ממדי השיבושים. לדברי הרשות, התקנת אנטנה אקטיבית לקליטת שידורי עידן פלוס (שעולה עשרות שקלים בודדים) במקום האנטנה שמסופקת עם הממיר פותרת את השיבושים. ברשות מדווחים על ירידה משמעותית במספר הפניות בימים האחרונים.
אולם לדברי אלי חיות, ממנהלי אתר idanplus.tv המוקדש לנושא עידן פלוס, המציאות שונה. "בשבוע האחרון הגיעו לאתר מאות תלונות ממנויי עידן פלוס. חלקם עדיין ממתינים", הוא אומר. "גם ההתקנה של אנטנה חיצונית לא תמיד פותרת את כל הבעיות ולעתים צריך להתקין אותה מחוץ לבית. עבור אנשים מבוגרים זה לא דבר פשוט ודורש הזמנת אנשי מקצוע והוצאה כספית". באתר יזמו עצומה הקוראת לפתרון הבעיה שעליה חתמו עד כה כ־150 אזרחים.
לא הצליח להתרומם
המדינה השקיעה כ־140 מיליון שקל בהקמת מערך שידורי טלוויזיה דיגיטליים קרקעיים (עידן פלוס), שעלה לאוויר ב־2009. אולם המערך מעולם לא הצליח להתרומם ולהפוך אלטרנטיבה חסכונית לחבילות היקרות של HOT ו־yes. לפי הערכות כיום משתמשים כ־200 אלף בתי אב בשירות. בשנים האחרונות נעשו אמנם עבודות משמעותיות לשיפור הקליטה, שהיתה הבעיה המרכזית לאורך השנים. כחלק מהעבודות הוצבו אנטנות על גבי תרנים סלולריים של סלקום ופרטנר, צעד שדרש את אישור היועץ המשפטי לממשלה. ברשות השנייה טוענים כי השידורים נקלטים כיום ב־85%–90% מהבתים לעומת 60% בעבר. אולם ברור שהשיבושים האחרונים מחזירים את המערך אחורה, ולו תדמיתית.
עידן פלוס מערך עידן פלוס מוצלח אמור גם לאפשר כניסה של שחקנים חדשים לשוק. מיזם הטלוויזיה של סלקום, למשל, מתבסס על שידורי עידן פלוס בתוספת תכנים המועברים דרך האינטרנט. בסלקום, שגייסה עד כה כ־30 אלף מנויים, טוענים כי קיבלו מעט פניות ביחס לתקלות בימים האחרונים. אולם ברור שהתקלה הנוכחית לא מעודדת שחקנים כמו פרטנר להסתמך על המערך של עידן פלוס.
תחילתו של משבר הקליטה הנוכחי בפניות מצד עיריית גבעתיים ותושבי שכונת גבעת קוזלובסקי למשרד להגנת הסביבה. השכונה, מהמקומות הגבוהים בגוש דן, היא אתר פופולרי להצבת אנטנות ומשדרים. התושבים והעירייה דיווחו על מקרים רבים של תחלואה בסרטן ועל רמות קרינה גבוהות שהתגלו בבדיקות עצמאיות שביצעו. "הופיעו תופעות כמו שלטים לרכב שהפסיקו לעבוד ובעיות בקליטת רדיו שמעידים על קרינה גבוהה. המשרד להגנת הסביבה דחה אותנו שוב ושוב עד שהחל להתמודד עם הנושא", אומר גדעון יהושע מוועד השכונה.
במרץ ביצע המשרד להגנת הסביבה בדיקה לאיתור מקור הקרינה, ומצא כי היא נובעת ממשדר שמפעילה בזק עבור הרשות השנייה, הגוף המנהל את עידן פלוס. המשרד הורה לבזק להפחית את עוצמת השידור של המשדר ב־80% והחברה עשתה כן. כדי לא לפגוע בקליטת השידורים, הוסכם בין המשרד לבזק ולרשות השנייה על העלאת המשדר לגובה רב, כך שניתן יהיה לחזור לעוצמה המלאה מבלי שהקרינה תפגע באזור הסמוך.
אלא שבביקורת שערך המשרד להגנת הסביבה הוא מצא כי הזווית שבה נמצא המשדר שונה מזו שאושרה על ידו. כאן נוצר סכסוך בין פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, לבין בזק והרשות השנייה. גלברג חש מרומה והחליט לעצור את מתן האישור להעלאת גובה המשדר. לדברי גורמים מעורבים, גלברג שהה בחו"ל והורה שלא לאשר דבר בנוגע למשדר עד לחזרתו לארץ. לדברי גורמים ברשות השנייה, "לא ניתן להשתמש במשדר אחר משום שקבלת אישור למשדר לוקחת שנים. הפתרון היחיד הוא העלאת המשדר הקיים לגובה". במשרד להגנת הסביבה דוחים טענות אלו ומבהירים כי הם תומכים בהעלאת המשדר, והנושא נמצא על שולחן העירייה.
ועד השכונה מתנגד להעלאת האנטנה לגובה בשלב זה. "נגיש תלונה במשטרה נגד בזק והרשות השנייה על כך שהסיטו במרמה את הזווית של המשדר שפולט חומר מסרטן", אומר יהושע. "עד שנקבל חוות דעת ממומחים, לא ניתן שהאנטנה תחזור לשדר בעוצמה רגילה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "לא נתפשר על איכות חייהם ובריאותם של תושבי גבעתיים, ולכן לא נאפשר חריגות קרינה שעלולות לסכן את תושבי האזור". מבזק נמסר כי היא "פועלת על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה". מעיריית גבעתיים נמסר כי "אנחנו מכירים בחשיבות שידורי טלוויזיה, אך בשום מקרה לא על חשבון בריאות תושבי גבעתיים".
שורת יוזמות שנתקעו
נוסף לנושא הקליטה נתקעה שורת יוזמות הקשורות לעידן פלוס. שר התקשורת הקודם גלעד ארדן יזם הצעת חוק חשובה להעברת שידורי עידן פלוס דרך האינטרנט, מה שהיה מונע את כל בעיות הקליטה. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה, אך אז עזב ארדן את משרד התקשורת לטובת הפנים, הוכרזו בחירות וקידום ההצעה נתקע. גם יוזמה להפריט את מערך עידן פלוס שכיום מנוהל על ידי הרשות השנייה לא מומשה.
הכישלון הגדול הוא בהרחבת ערוצי עידן פלוס (כיום נקלטים ערוצים 1, 2, 10, 33, ערוץ הכנסת וחינוכית 23). ערוצים שהיו אמורים להצטרף כמו ערוץ 24 וערוץ Hala TV נמצאים בקשיים פיננסיים, וערוץ 9 דובר הרוסית מתנגד לתשלום העלות הדרושה לצורך הרחבת המערך.
