יונה ויזנטל: "האוצר חונק את רשות השידור"

הוועדה המיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה צחי הנגבי דנה היום (ב') בתיקון לחוק השידור הציבורי. הוועדה צריכה לאשר את התיקון לקריאה שנייה ושלישית, אך ההצבעה על התיקון תדחה ככל הנראה לדיון הבא.

על פי התיקון שיזם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתפקידו כשר התקשורת, תידחה סגירת רשות השידור והקמת תאגיד שידור חדש במקומה עד לסוף מרץ 2016 - שנה אחרי התאריך המקורי שנקבע בחוק.

עיקר הוויכוח בדיון עסק בכך שהוא מאפשר לנתניהו שלא לאשר את מועצת תאגיד השידור הציבורי החדש, שנבחרה על ידי ועדת האיתור. התיקון מעניק סמכויות מוגדלות למנכ"ל הזמני של התאגיד אלדד קובלנץ, שלא יהיה כפוף למועצה מפקחת. חברי האופוזיציה טענו כי בכך התיקון מחזק את השליטה של נתניהו בתאגיד השידור המתוכנן.

השר אופיר אקוניס, שהציג את התיקון לחוק בשם הממשלה, אמר כי "קראתי את התזה שאנחנו מביאים את התיקונים כדי להשתלט על השידור הציבורי. זה הבל הבלים. מאז שמוניתי ומונה ראש הממשלה לשר התקשורת, לא היתה התערבות בתכנים".

אופיר אקוניס צילום: עטא עוויסאת

עם זאת לדברי אקוניס, "יש תוכניות רבות ברשות השידור שהשידורים שלהם חד צדדיים. כשאני אומר את המילה איזון אז פורצת בהלה".

לדבריו של אקוניס התפרצו עובדי רשות השידור שחלק גדול מהם יפוטרו בתהליך. אקוניס אמר בתגובה כי "יש פה כפיות טובה של עובדי רשות השידור. אם לא היינו מביאים את התיקון לחוק, כולכם הייתם מפוטרים כי רשות השידור היתה נסגרת במסגרת החוק הקיים. המוסר היהודי לא איפשר לי לפטר את עובדי הרשות".

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר אמר כי "אין טעם למנות 12 איש למועצת התאגיד כיוון שהם לא יוכלו לעשות כלום. צריך לגמור קודם כל את ההסכמים עם העובדים הקיימים ברשות השידור . אם לא נגיע לסיכומים אז לא יוקם התאגיד. המועצה תוקם זמן סביר לפני תחילת פעולת התאגיד".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) , שעמדה בראש הוועדה שחוקקה את חוק שידור הציבורי המקורי, אמרה בתגובה כי "הדבר הראשון שהיה צריך לעשות זה מינוי חברי המועצה והיו צריכים לעשות את זה מזמן. יהיה מנכ"ל שאין לו דין ודיין ושיהיה כפוף לשר התקשורת. אין קשר בין פיטורי העובדים למינוי המועצה. יש כאן מקצה שיפורים שלא מתכתב עם הצעת החוק המקורית".

גם ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) תקף את אי מינוי התאגיד: "גייסתם את האופוזיציה להעברת החוק המקורי. המחויבות היא ליצירת שידור ציבורי לא פוליטי. על נתניהו למנות מיד את מועצת התאגיד, אחרת אנחנו מאבדים את העקרונות שקבענו יחד".

ח"כ ינון מגל (הבית היהודי) תמך דווקא בעמדת הקואליציה ואמר כי הצעת החוק צריכה לכלול הבהרה מתי תמונה המועצה. היועצת המשפטית של הוועדה אתי בנדלר הבהירה כי על פי החוק ישנם דברים שרק המועצה יכולה לעשות ולא המנכ"ל הזמני, כמו קליטה של עובדים בתפקידים שונים. בנדלר אמרה שיש חורים רבים בתיקון לחוק.

נושא אחר שבו עוסק תיקון החוק הוא המימון של רשות השידור עד סגירתה כשאין אגרת טלוויזיה. התיקון מטיל את המימון על האוצר אך רק אם תעמוד הרשות עד אוקטובר בשני תנאים מסוימים שקבע האוצר.

מנכ"ל האוצר שי באב"ד אמר כי "הסיכום שלנו הוא על פרישת 300 עובדים מהרשות עד אוקטובר מתוך 1,500. אם לא נגיע ליעד הזה ואם לא יפונה מתחם שרונה עד 1 באוקטובר, אנחנו לא נוכל לממן את רשות השידור ב-400-500 מיליון שקל. כרגע נרשמו 21 עובדים לפרישה מרצון ו-700 עובדים פנו להתעניין . אם לא נגיע ליעד, נאלץ לפנות לבית המשפט שיאפשר למפרק הרשות, כונס הנכסים הראשי, לקצץ בכוח האדם ברשות".

יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים חיקה גינוסר חלק על דבריו של באב"ד ואמר כי "לא היתה התחייבות על המספר של הפורשים. 300 זה מספר שהיה משאלת לב של האוצר. כחלק מההסכמים קבענו שנגיע להבנות על מספר העובדים שיעברו לתאגיד השידור החדש וזה לא קורה. היו אמורות להיות שתי ישיבות באוצר בנושא שבוטלו".

העורך הראשי של רשות השידור אמר שיש חורים תפעוליים בתיקון לחוק והוא לא מאפשר להמשיך לקיים את רשות השידור. "האוצר חנק את רשות השידור כשהפסיק להעביר לה ברגע אחד מימון ועצר את כל היצירה השוטפת. גם בתיקון לחוק נקבעו תנאים למימון כמו פינוי מתחם שרונה, שלא יכול להיות מושלם עד 1 באוקטובר. אי אפשר לנהל ארגון כאשר מתבצע תהליך פרישה מרצון ללא פיקוח. מה נעשה עם כל עובדי הנהלת החשבונות יפרשו יחד? זה מחסל סופית את השידור הציבורי". ויזנטל מתכנן להתפטר לאחר אישור התיקון לחוק.

ראש מחלקת החדשות בטלוויזיה איילה חסון אמרה כי "אנשים גזרו קופונים מטורפים במשך השנים ברשות השידור על הכסף הציבורי. זה משהו שהעורך הראשי יונה ויזנטל גילה וחבל שהוא לא מדבר על כך כאן. כרגע רשות השידור היא גוף בלתי נהיל וצריך להתייחס לזה. אי אפשר להטביע את האונייה באמצע האוקינוס. חשוב גם שהתאגיד החדש יהיה לא פוליטי".