בדיקת כלכליסט
כחול לבן? היבוא שהמדינה לא רוצה שתדעו עליו
הסלמונלה שהתגלתה בשבוע שעבר בביצים חשפה את הפטור שמעניק משרד החקלאות למשווקים לייבא תוצרת חקלאית, בלי לספר לצרכן. כך תוכלו לרכוש דבש ישראלי שמיוצר בכלל באמריקה ושמן זית מקומי שמגיע מספרד. עכשיו מבטיחים במשרד: "נסמן חלק מהמוצרים"
הצרכנים הישראלים הורגלו לחשוב שעלויות הגידול והייצור בישראל, כמו ההקפדה על איכות המוצרים, גבוהות יותר מבעולם, ולכן פעמים רבות הם נדרשים ומוכנים לשלם יותר על תוצרת כחול־לבן. אלא שבדיקת "כלכליסט" מגלה כי בזמן שכל יבואן שימורים, עוגיות או חומרי ניקוי נדרש לציין בבירור על אריזת המוצר באיזו מדינה הוא יוצר, משווקי תוצרת חקלאית כמו ביצים, שמנים ודבש נהנים מפטור מגילוי מידע זה.
- נמצאו חיידקי סלמונלה בביצים שיובאו לישראל; הצרכנים יתבקשו להשמידן
- ייבאו חמאה ללא מכס: טיב טעם, שופרסל, גולד פרוסט ונטו
- ליבואניות הגבינה יש מאיפה לחתוך מחירים
שמן הזית הזר מוצג תחת המותג הישראלי
בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי לישראל יובאו ביצי מאכל מאוקראינה ושווקו כאן, והתגלה בהן, באיחור ניכר, חיידק הסלמונלה. צרכנים רבים הופתעו לשמוע שיש סיכוי שבמקרר הביתי שלהם יש ביצים מיובאות, אלא שמתברר שלא רק את הביצים מאפשר משרד החקלאות למשווקים לייבא בלי לגלות זאת לצרכנים. גם שמן הזית של החברות הישראליות אינו מבוסס רק על עצי הזית המקומיים, אלא גם על שמן שהופק בחו"ל.
כדי לשמור על אחידות המוצר היצרנים מערבבים את השמן המיובא עם המקומי בתקופת מחסור, ומציגים את המוצר תחת המותג הישראלי. נושא סימון שמן הזית צפוי להיות מוסדר בתקן חדש, שבמסגרתו יחויב היצרן המקומי לציין על האריזה את מקור השמן. אם יהיה יותר מ־50% מהשמן בבקבוק מיבוא, יהיה על היצרן לציין את מדינת המקור, ואם הכמות פחות ממחצית, יהיה אפשר לכתוב כי מרב השמן מישראל, והיתרה מהמדינה שיובא ממנה.
מה שלא צפוי להשתנות בקרוב הוא סימון הדבש. כך, לדוגמה, צנצנת דבש של יד מרדכי עשויה להכיל דבש שמקורו בכוורות בקיבוץ יד מרדכי, או לחלופין דבש שייבאה שטראוס לישראל בלי שהצרכן יידע זאת. חוסר הסימן מוסבר בכך שמאחר הדבש מיובא לישראל בצורה גולמית ועובר אצל היצרן המקומי תהליך סינון, חימום ואריזה בצנצנות, נחשבת ישראל למקום ייצורו.
"המועצות החקלאיות קובעות מה כמות השמן, הדבש או הביצים שתיוצר בכל שנה, וכשנוצר מחסור הן מאפשרות יבוא של הכמות החסרה", חושף אחד היצרנים בתחום, "אבל כיוון שחלק מהמוצרים עוברים סוג של עיבוד בישראל, היצרן לא מחויב לגלות לציבור את מקור המוצרים". לדבריו, הדבר נכון גם בנוגע לירקות המיובאים מחו"ל.
לפני שנה הבינו את הצורך בסימון הביצים
שמן זית ודבש נחשבים למוצרים עמידים, אבל ביצי מאכל מוגדרות מוצר בעל רגישות גבוהה מאוד. הביצה היא אחד ממרכיבי "טעימות" המזון לתינוקות מגיל חצי שנה, וכמקור חלבון איכותי היא נמצאת בתפריט של ילדים, נשים בהיריון וקשישים הנחשבים לאוכלוסייה רגישה. משרד החקלאות והבריאות מאפשרים לייבא לארץ ביצים ממדינות שונות בעולם, ואליהן תצטרף בקרוב גם טורקיה, לאחר שיבוא הביצים ממנה נאסר לפני כחצי שנה בשל גילוי מחלות בלולים.
אפשר להבין שלא תמיד אפשר לענות על הביקושים באמצעות התוצרת המקומית ויש להיעזר ביבוא, אך לא ברור כיצד גופי הפיקוח מרשים לעצמם להסתיר את המידע החיוני הזה מהצרכנים. כיום מוטבעות על אריזת הביצים ועל הביצים עצמן שתי אותיות בלבד שמציינות את ארץ היבוא, ומי שלא יודע מה פשר האותיות, לא מבין שרכש ביצים ממדינה אחרת.
"לו הייתי יודע שיש ביצים מיובאות מחו"ל, לא הייתי קונה אותן. הייתי מחפש ביצים מקומיות, רוכש ביצים שאינן בפיקוח כמו ביצי חופש או מוותר על רכישת הביצים", טוען צרכן שנחשף להנחיה להשמיד את הביצים שיובאו מאוקראינה.
במשרד החקלאות יודעים שהסתרת המידע מהצרכנים פוגעת בהם, אולם מתנהלים באטיות בנושא. "אנו מעדיפים תמיד לבדל את התוצרת המקומית מהמיובאת", הצהיר לפני שנה ד"ר שלמה גראזי, רופא וטרינר ראשי ליבוא ויצוא בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. "כך גם הביצים המיובאות מחויבות בסימון, כדי לאפשר לצרכן לקבל החלטות צרכניות הנכונות בעבורו. מבחינתנו, חוסר סימון פוגע גם ביצרן וגם בצרכן". שנה חלפה, ורק בימים אלה עובדים משרדי הבריאות והחקלאות על תקנות שיחייבו סימון ביצים באופן רחב יותר, למשל, קוד שיופיע על הביצה והפירוט על האריזה.
ממשרד הבריאות נמסר: "מכון התקנים קבע תקן לסימון מזון ארוז מראש, לפיו קיימות דרישות סימון שונות בכללן, כתובת היצרן לכלל סוגי המזון הארוז מראש, כולל שמן זית ודבש. בנוסף, מכון התקנים קבע תקן לשמן זית ותקן לדבש, הקובעים דרישות פרטניות לגבי מוצרים אלה. יודגש כי אין פטור, והיצרן הישראלי חייב לעמוד בדרישות החקיקה והתקינה המחייבות. "על פי החקיקה ניתן לייבא חומר גלם מחו"ל, להעבירו תהליך עיבוד, לרבות מילוי ואריזה בארץ ולסמנו בכתובת יצרן ישראלית, ללא חובת סימון ארץ המקור של חומר הגלם".
ממשרד החקלאות נמסר: "סימון מקור יבוא הביצים הנו חלק מהדרישות של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. הסימון מופיע כחותמת על גב הביצה בשל מגבלת המקום. סימון מדינת המקור מופיע על ידי אותיות. המשרד החל לפעול לשינוי דרישות הסימון על אריזות הביצים, והדבר צפוי להיות מעוגן בחקיקה ב־2016. המשרד ידרוש ממשווקי הביצים סימון על אריזות הביצים וגם מידע צרכני נוסף לרבות מקרא על האריזה".
אלון רון, מנכ"ל מכוורת עמק חפר, מסר שהמכוורת אינה מציגה את הדבש כישראלי בשום מקום אלא פועלת בהתאם להוראות החוק. לפיו, פעולת אריזה נחשבת פעולת ייצור ולכן הם מחוייבים לרשום את מכוורת עמק חפר כיצרן על גבי האריזות.
הכללים הנוקשים של היבוא: חוק הגנת הצרכן לא מוותר ליבואנים האחרים
ככלל, נדרשים יצרנים ומשווקים לציין פרטים רבים על אריזות המוצרים שיוצאים תחת ידם, והחוק לא מוותר להם על שום פרט מידע. לכל קטגוריית מוצרים חובות ספציפיות, בהתאם למאפייני המוצר, אולם המשותף לכולם נוגע לפרטי יסוד המספקים מידע חיוני כללי לצרכנים. חוק הגנת הצרכן קובע כי כל סימון יכלול את שם המוצר, כינויו המסחרי ואת הסימן המסחרי הרשום אם ישנו כזה. לצד פרטים אלו, חייבים לציין את שם היצרן ומענו, ואם המוצר מיובא, את שם היבואן, מענו וארץ הייצור. כללים אלה, כאמור, לא מתקיימים בכל הקשור לדבש, שמן זית וביצים.
בעוד על כל אריזת מזון, ארץ היבוא, אם קיימת, ברורה, הסימון הנוכחי של הביצים המיובאות לא נהיר לצרכן. גורמים במשרד החקלאות טוענים כי סימון הביצים בקוד הכולל שתי אותיות לועזיות ורצף של ארבע ספרות נועד לצורך מעקב פנימי במקרה של תקלה, כפי שקרתה בשבוע שעבר עם גילוי הסלמונלה בביצים מאוקראינה. לטענתם, צריכה להיות דרישה של ארגונים צרכניים לציין את ארץ המקור על אריזות הביצים כדי שהדבר יתקיים.