אריק שור התעקש על שינויים בתנובה, הסינים בחרו לשלוח אותו הביתה

 בתחילת השבוע שעבר הגיעו נציגי ברייט פוד לארץ וערכו סדרת פגישות עם מנהלי תנובה ועם שור. ביום רביעי האחרון היו הסינים אמורים לשוב לארצם אבל דחו את הנסיעה. למרות זאת הם נעדרו בהפגנתיות מהטקס שנערך באותו ערב, ושבו קיבל שור את פרס התעשייה מידי דן פרופר ושרגא ברוש. לטקס הגיע שור מלווה במשפחתו ובמקורביו, ושפע חיוכים. "הפרס ניתן לו כהוקרה על תרומתו המשמעותית לתעשייה בישראל, על שהביא להפיכתה של תנובה, מותג ישראלי מיתולוגי, לחברה בינלאומית, ועל היותו מנהל מקצוען, בעל חזון ותעוזה אישית", נכתב בנימוקי הפרס. כל זאת שעות ספורות לפני סיום דרכו של שור בתנובה.

למחרת הגיע שור לפגישה שנקבעה עם יו"ר תנובה ג'אנג צ'ונג ג'יאן במשרדי החברה. בפגישה נכחה גם לי קא, האחראית על השיווק הבינלאומי בברייט פוד, ועורך דין מטעם החברה. הפגישה עלתה לטונים גבוהים, ובמהלכה, אחרי שהבין לאן מכוונים הסינים, אף הזעיק שור חבר כדי לקבל ייעוץ משפטי. "אנחנו מבקשים לסיים את תפקידך ולמנות מישהו אחר שמכיר את החברה", אמרו הסינים לשור, שעזב מיד. בפגישה נכח גם יוסי שחר, סגן יו"ר דירקטוריון תנובה, שלפי הערכות היה בעל חלק מהותי בהחלטה על השינויים. התארכות הפגישה גרמה לסינים להאריך את שהותם בישראל ביממה, ולהפסיד את הטיסה שתוכננה להם לחמישי בלילה.

מטה ברייט פוד בשנגחאי צילום: topnews.com.sg

כבר ביום שישי הגיע שור למשרדי תנובה, אסף את חפציו והוא מתכוון להיפרד מהעובדים הבוקר. לפי הערכות, שור יקבל כ־4–5 מיליון שקל כסוג של מצנח זהב עם הפרידה. סכום זה מצטרף לבונוס של 10 מיליון שקל שקיבל עם מכירת תנובה על ידי קרן אייפקס ומבטח שמיר לברייט פוד לפני כשנה.

מתחרטים על המחיר

החיכוכים בין ברייט פוד לשור נמשכו כאמור כבר כמה חודשים. הסינים מאוכזבים מתוצאות תנובה בשנה שלאחר הרכישה, אף שמדובר בתנאים אובייקטיביים קשים של רגולציה מתהדקת ותחרות גוברת בעיקר בשוק הבשר. אבל הם תלו בשור את האשמה בעיקר מכיוון שהוא היה שותף לתחזיות האופטימיות שהוצגו בפניהם במו"מ הממושך על הרכישה — שנעשתה לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל והיתה מלווה בתחזית כי מדובר בסכום נכון וריאלי.

הקש ששבר את גב הגמל כאמור היה סירובם של הסינים לקבל את תוכניותיו של שור לשורת השקעות ובהן הקמת מרכז לוגיסטי בצפון, הרחבת השקעות בחברה־הבת סנפרוסט ועוד. בנוסף ביקש שור להוביל מהלך התייעלות בחברה, שכלל גם פרישה מרצון של מאות עובדים וביטול מטה תשלובת החלב, אבל הסינים העדיפו להימנע מזעזועים. אף שמדובר במהלך שיש בו לשפר את רווחיותה של החברה, בברייט פוד התנגדו לכך מחשש שפיטורי העובדים יובילו לביקורת קשה נגד החברה. היו לסינים גם טענות על כך שתנובה בניהולו של שור לא התפתחה גלובלית כפי שתכננו.

מערכת היחסים המורכבת של שור עם הסינים לוותה בנתק מוחלט גם בין שור לבין מליס בחודשים האחרונים. שיאו של הנתק נרשם בהיעדרותו המופגנת של מליס בחודש שעבר מהשקת המחלבה החדשה של תנובה בתל יוסף. לטענת בכיר בענף החלב, הסכסוך בין שור למליס הוביל להחלטת שור לפני כשלושה חודשים לפטר את מליס, אך זאת נתקלה בווטו שהטילה ברייט פוד. בעקבות כך נוצר מצב בלתי סביר, שבמסגרתו מנכ"ל החברה והמשנה שלו המנהל את תשלובת החלב לא מתקשרים כלל.

כעת, לטענת גורמים בסביבת תנובה, מליס ימונה למנכ"ל קבוע. "הגדרת מינויו כזמני נועדה למנוע מאחיאב שמחי, יו"ר ועד העובדים, לזעום על כך שהדבר לא תואם עמו", טוען גורם בסביבת הקבוצה. לדבריו, יוסי שחר, נציגה של ברייט פוד בתנובה, היה זה שדחף למינויו של מליס תחת שור. מליס נחשב למנהל מוערך ואהוד שיכול לסחוף אחריו את הכפופים לו. עם זאת, בענף המזון העריכו בסוף השבוע כי המעבר מניהול תשלובת החלב לניהול הקונצרן כולו מהווה קפיצת מדרגה גבוהה במיוחד. מנגד, כמשנה למנכ"ל תנובה נחשף מליס לכל האתגרים שעמם מתמודד המנכ"ל, וככזה הוא בעל יתרון על מועמדים חיצוניים שצריכים ללמוד חומר רב.

הרעה מתמשכת בתוצאות

בעוד את שנת 2013, שבמהלכה נוהלו המגעים לרכישתה, חתמה תנובה עם עלייה של 4.3% במכירות השנתיות להיקף של 7.17 מיליארד שקל, 2014 הסתיימה עם ירידה של 5.16% במכירות שהסתכמו ב־6.8 מיליארד שקל. הרווח הנקי שזינק ב־2013 ב־129% והסתכם ב־447 מיליון שקל צנח כעבור שנה ב־17.5% ל־368 מיליון שקל.

אמנם עם מכירת תנובה לברייט פוד חדלה החברה לפרסם דו"חות כספיים, אולם 2014 היתה קשה אף יותר עבורה, שכן במהלכה נגסה שופרסל — הלקוח הקמעונאי הגדול של תנובה — בפעילות החברה. על ההרעה בתוצאותיה ניתן היה ללמוד בין היתר מנתחה של תנובה בשוק החלב, שירד ב־2015 ל־53.8% בהשוואה ל־54.9% ב־2014.

שור מסר כי "לאחר שבע שנים פוריות ומלאות בעשייה החלטתי לסיים את תפקידי כמנכ"ל קבוצת תנובה. הודעתי על החלטתי יום לאחר שקיבלתי את פרס התעשיין הישראלי, שמהווה תעודת כבוד לא רק לי אלא לכלל עובדי ומנהלי תנובה. אני פונה לאתגרים חדשים, וגאה בכך שאני משאיר אחריי חברה חזקה ומצליחה, עם עובדים ומנהלים מסורים שאני גאה בהם".