רוב המתחרות לא יוכלו לרכוש את מגה מחשש למונופול אזורי

קריסת מגה פותחת פתח למיזוגי ענק בשוק הקמעונאות. בעלי רשת יינות ביתן נחום ביתן כבר התעניין ברכישת הרשת. אך בשל מגבלות התחרות האזורית בחוק המזון שנכנסו לתוקף לפני כשנה, מתחריה של מגה, שהם גם רוכשים פוטנציאליים, עלולים להיתקל בקשיים.

מגבלות אלו צפויות למנוע כמעט מכל השחקנים בענף לשים את ידיהם על 126 סניפי הרשת, המגיעים עם הסכמי שכירות ארוכי טווח על חנויות בלב הערים, שכיום כבר לא ניתן למצוא. דבר אחד בטוח - שופרסל, רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, לא תוכל לרכוש את מגה.

ניתן להעריך כי היועצים המשפטיים של הקמעונאים השונים עמלים ברגעים אלו על כתיבת חוות דעת משפטיות המסבירות מדוע למרות חלקם בענף, לא תיפגע התחרות אם ירשו את הרשת העירונית. רמי לוי יסביר כי סניפיו ממוקמים רק באזורי תעשיה ולא בלב הערים, אייל רביד מויקטורי ינסה לשכנע שהיקף פעילותו אינו גבוה במידה שיש בה למנוע ממנו לרכוש את הרשת וחגי שלום מטיב טעם עשוי להציג הפרדה מלאכותית בין לקוחות הרשת הלא כשרה שבידיו ללקוחות רשת מגה. אחד השחקנים שמכיר את מגה מבפנים ועשוי לזרז את התפתחותו בענף המזון הוא אבי כץ, שמחזיק רק ב־4 סניפי סופר קופיקס ולכן לא ייתקל במכשול ההגבלי.

השחקנים בענף ינסו להגיש הצעות לרכישת סניפים ספציפיים, באזורים בהם אין להם פעילות. אלא שבית המשפט צפוי להעדיף למכור את הרשת כמקשה אחת, ובכך להציל את מקור פרנסתם של העובדים ואולי אף לשמר עבורם את ההסכם הקיבוצי תחתיו הם מאוגדים. מנגד, נאמן בית המשפט יעדיף למכור סניפים בודדים כדי לקבל את הסכום הגבוה ביותר.

צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, חיים הורנשטיין, מיקי נועם אלון

הקונים הפוטנציאליים עשויים גם לשלוף את 'דוקטרינת החברה הכושלת', לפיה ניתן לאשר מיזוג בין חברות גם כשהוא פוגע בתחרות, אם החברה המתמזגת כושלת מבחינה כלכלית, או שלא נמצא לה רוכש שהתמזגות עמו תפגע פחות בתחרות. אלא שבשל האטרקטיביות של המכירה, סביר שגם תחומים מחוץ לענף הקמעונאות, שלא ייפגעו בתחרות, יבקשו לרכוש את מגה ובמקרה כזה 'דוקטרינת החברה הכושלת' לא תהיה רלבנטית.

קריסת רשת קלאבמרקט ב־2005, ומיזוגה עם שופרסל, היא פצע פתוח של רשות ההגבלים, ושאלת מיזוגה העתידי של מגה היא כמו זריית מלח עליו. המהלך התגלה בדיעבד כחטא הקדמון של שוק המזון. הצוות לבדיקת התחרותיות והמחירים בשוק המזון (ועדת המזון), בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה לשעבר שרון קדמי, פרסם ב־2012 דו"ח בנושא, שקבע שאישור המיזוג של קלאבמרקט ושופרסל היה מההחלטות האומללות של הרשות מבחינת תחרותית. בדו"ח טוענת הוועדה כי המיזוג הוא הגורם הישיר לעליית המחירים הלא סבירה בשוק המזון בין השנים 2005–2008 משום שבעקבותיו "גדל נתח השוק של הקמעונאים הגדולים באופן משמעותי וגדלה הריכוזיות במקטע הקמעונאי, בעוד שנתח השוק המצרפי של הרשתות הקטנות מאתגרות השוק ירד בחדות".

אך גם כיום הלחץ על רשות ההגבלים לאשר מיזוג, שלווא דווקא שם את התחרותיות אל מול עיניו, עשוי להיות גדול. מי שישב באולמה של השופטת ורדה אלשייך ב־2005 שבו אושרה עסקת המיזוג בין קלאבמרקט לשופרסל, יודע לספר על הלחצים העצומים שהופעלו על הרשות לאשר את העסקה, הן מצד השופטת והן מצד מפרקי קלאבמרקט, עו"ד שלמה נס וגבי טרבלסי.

הרשות, והעומד בראשה דאז דרור שטרום חששו מאוד, ובצדק, מהשלכות המיזוג על שוק המזון. הרשות ביקשה לבחון את המיזוג ולהציע חלופות, אולם הטענות שעלו באולם - שמאות ספקים לא יזכו לראות את כספם בחזרה בגללה - עשו את שלהן.

גם השופטת אלשייך לא השכילה להבין שהמיזוג הזה הוא הרבה יותר מקריסה נקודתית. את מחיר הטעות שילמו הצרכנים. השאלה האם בתי המשפט ורשות ההגבלים למדו מאז את הלקח.