הנושים ישלמו את מחיר הכשלים של מכירת מגה

נאמני מגה פנו אתמול לבית המשפט המחוזי בלוד בבקשה לאשר את מכירת הרשת ליינות ביתן של נחום ביתן תמורת 445 מיליון שקל לאחר שנושי מגה אישרו ברוב גדול את המכירה. ההסדר זכה לרוב גדול של 87% מהנושים. המתנגדת המרכזית היתה רבוע כחול נדל"ן, אך הצבעתה נוטרלה משום שהיא נחשבת למצביע נגוע כיוון שהיא משכירה למגה את סניפיה.

אף שההסדר אושר כמעט ללא התנגדות — דבר שהנאמנים ידעו שיקרה עוד בטרם נפתחו ההצבעות — קשה שלא לחוש החמצה מהאופן שבו בוצע המכרז למכירת מגה. הנושים יכלו לקבל החזר גבוה יותר אילו השחקנים המרכזיים מטעם המדינה — בית המשפט, הנאמנים, רשות ההגבלים העסקיים וכונס הנכסים הראשי — היו פועלים אחרת. "כלכליסט" ממפה את כל הכשלים בדרך להעברת השליטה ברשת השנייה בגודלה בישראל ליינות ביתן.

צילומים: יריב כץ, רוני פרל, נמרוד גליקמן, אוראל כהן, עמית שעל, מיקי נעם אלון

הנאמנים

את התפקיד הראשי בסאגה הזו ממלאים שלושת הנאמנים שהתעקשו למכור את 127 סניפי הרשת כמקשה אחת, השקיעו מאמצים רבים בביצור מעמדם והפגינו חוסר עקביות בנוגע לחלק מעמדותיהם.

יממה לאחר שבית המשפט נתן צו הקפאת הליכים למגה בינואר האחרון התקיימה פגישה בין שר האוצר משה כחלון, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ויו"ר ועד עובדי מגה אייל אלי. בתום הפגישה שיגר כחלון מסר ברור לנאמני מגה: "אני רואה בדאגה רבה את האפשרות שמגה תימכר בחלקים וששוק הקמעונאות הישראלי יאבד שחקן מרכזי תוך שליחתם של אלפי עובדים לאבטלה. אני רואה חשיבות רבה במכירתה של מגה כעסק חי וכמקשה אחת, על כל עובדיה". ניסנקורן הוסיף על כך כי "חייבים להציל את מגה ואת אלפי עובדיה מתוך אחריות חברתית. אדרוש מהנאמנים למכור את החברה כמקשה אחת". המסר הזה נקלט היטב והוביל לכך שגם לאחר שנתקלו במהמורות רבות הם סירבו לבחון אפשרות למכירת הרשת בחלקים, וזאת אף שמדובר במהלך שעומד בניגוד לטובת כל בעלי העניין במגה, למעט העובדים.

מכירה בחלקים היתה גם אחת האפשרויות שהציג השופט אילן שילה שאישר את הקפאת ההליכים באמצע חודש ינואר. "תפקידם של הנאמנים יהיה לנסות ולשקם את החברה, ולהביא למכירתה אם כיחידה אחת ואם בחלקים. אולם על הנאמנים לשים לנגד עיניהם את חשיבות שימור מקומות העבודה של העובדים, ושיקול זה ינחה אותם וגם את בית המשפט בבוא העת", כתב שילה בהחלטתו.

נחום ביתן צילום: מיקי נעם אלון

מכירת מגה בחלקים, כפי שהציע השופט, היתה מאפשרת לקמעונאים רבים בענף לצמוח בצורה מידתית ומונעת את יצירת הדואופול של שופרסל ויינות ביתן שצפוי להיווצר כעת. מכירה בחלקים היתה מבטיחה גם לספקים החזר חוב בשיעור גבוה יותר. אך למרות כל זאת, הנאמנים התנגדו לכך, בניגוד להיגיון.

אך ההתעקשות הזאת לא היתה הדבר התמוה היחיד בהתנהלותם. גם חוסר היציבות בעמדתם תמוהה. אם בתחילת הדרך טענו הנאמנים שיש למכור את הרשת במהירות, הרי שבהמשך הם טענו שאין סיבה למהר ושניתן להפעיל את מגה תחת הקפאת הליכים במשך זמן ארוך, ולבסוף הם חזרו לנקודת המוצא שלהם: שלושה שבועות בלבד אחרי שבית המשפט נתן צו הקפאת הליכים לרשת, פרסמו הנאמנים מכרז למכירתה והצהירו שבכוונתם להשלים את המכירה עוד לפני חג הפסח. כעבור שבוע, כשהנאמנים הבינו שמתווה המכירה שפרסמו לא יאפשר את מכירת הרשת במהירות, הם הציגו מתווה אחר שמאפשר לרוכש לפרוס את התשלום על פני כמה שנים. אף שההצהרה על השלמת המכירה לפני החג נותרה בעינה, הנאמנים ביקשו להאריך את הקפאת ההליכים בשלושה חודשים נוספים.

חמישה ימים לפני תום המכרז ובהיעדר הצעות דחו הנאמנים את המועד האחרון להגשת ההצעות לתחילת חודש מרץ. משבוששו ההצעות להגיע גם לקראת המועד הדחוי, ושעתיים בלבד לפני תום המועד האחרון שקבעו, דחו הנאמנים שוב את מועד הגשת ההצעות האחרון בחמישה ימים נוספים.

בסופו של דבר הנאמנים קיבלו רק שתי הצעות — מרמי לוי ומהאחים ששי ואילן שבע. אז, כשהם עם הגב לקיר, נזכרו הנאמנים שבעצם לא דחוף למכור את מגה, דחו את המכרז והודיעו שימשיכו להפעיל את הרשת בעצמם עד שיימצא קונה ראוי.

למציעים לא היתה ברירה אלא לקבל את התנהלותם של הנאמנים, אך בית המשפט גילה סבלנות פחותה ושלח את הנאמנים לקיים מו"מ מהיר כדי שיוגשו הצעות חדשות. הצעד הזה הוביל לקבלת שש הצעות שמתוכן נבחרה זו של ביתן. ניסיונות של הרגע האחרון מצד רמי לוי ומוטי בן־משה לשפר את הצעותיהם נדחו על ידי בית המשפט לאור התנגדות הנאמנים.

בית המשפט והרגולטורים

לאורך כל תקופת הקפאת ההליכים התנהלו נאמני מגה, בית המשפט והכנ"ר דוד האן בהרמוניה. בקשות הנאמנים נענו והתנגדויותיהם זכו לאוזן קשובה. נראה כי במידה רבה מדובר בנטייה מערכתית. בשיחה עם "כלכליסט" אמרה השופטת בדימוס ורדה אלשיך המייעצת לוועד עובדי מגה כי "הנאמנים שמינה בית המשפט הם לא רק שלוחיו, אלא ידיו הארוכות. בית המשפט צריך לסמוך כמעט ב־100% על הנאמנים שמינה". ואכן כך נהג בית המשפט בנוגע לרוב הבקשות של הנאמנים.

אך לרגע קט ניתן היה לחוש שהמילה האחרונה לא שמורה אוטומטית לנאמני הרשת. זה קרה כשהשופט שילה יצא לשבתון ואת מקומו תפסה השופטת עירית וינברג־נוטוביץ. דקות ספורות לאחר סגירת המכרז האחרון הגישה קבוצת רשתות שיוצגה על ידי שר הכלכלה לשעבר שלום שמחון הצעה לרכישת מגה כמקשה אחת לצורך חלוקת סניפיה בין הרשתות. הנאמנים התנגדו נחרצות ליוזמה וזכו לתמיכת הכנ"ר, אולם השופטת וינברג־נוטוביץ החליטה לאפשר לשמחון לקבל גישה לחדר המידע של מגה ולהאריך את המועד האחרון להגשת ההצעות לרכישת הרשת.

אך בסופו של דבר המושכות חזרו לידיו של שילה שדחה בשבוע שעבר את הבקשה של לוי ובן־משה להציג בפני הנושים את הצעתם המשופרת, הנושאת תג מחיר גבוה מהצעתו של ביתן. בכך צידד שילה בעמדת הנאמנים והכנ"ר, שדרשו כי רק הצעתו של ביתן תוצג לנושים.

הנאמנים דחו את הצעתו של לוי משום שלדבריהם רשות ההגבלים לא תאשר לו לרכוש את מגה. לוי התרעם על כך וטען שאם זו הסיבה לפסילתו, הרי שיש לפסול גם את יינות ביתן מטעמים דומים. בן־משה טען שהצעתו עדיפה על כל היתר, משום שהוא אינו שחקן בשוק הקמעונאי ועל כן הוא אינו מוגבל מבחינה רגולטורית. הנאמנים ובית המשפט לא ביקשו בשום שלב חוות דעת מקדמית מרשות ההגבלים שמטרתה למפות את השחקנים שלא יוכלו לרכוש את הרשת. צעד תמוה לאור העובדה כי כעת עסקת המכירה מותנית בקבלת האישור מרשות ההגבלים, שלא יזמה בעצמה מהלך כזה של מתן אינדיקציות.

אך החזית הרגולטורית היא לא החזית היחידה של לוי ובן־משה מול הנאמנים. ישנה גם החזית הפרוצדורלית. לוי ובן־משה בנו למעשה על רכישת הרשת בחסות בית המשפט. השניים אף עתרו כנגד ההחלטה למכור את הרשת לביתן. כלומר, הם בחרו לעקוף את הנאמנים, ועל כן, ככל הנראה, נתקלו בהתנגדות נחרצת לכך שהם ירכשו את הרשת.

"הנאמנים דפקו אותנו"

עם היוודע תוצאות האסיפה שאישרה את מכירת מגה ליינות ביתן אמר ביתן כי "בשבוע האחרון נעשו מאמצים להגיע להבנות עם הספקים ואני בטוח כי ההחלטה לתמוך בנו היתה נכונה. בית המשפט אמר את דברו לאורך כל הדרך, ואני שמח שהספקים (הנמנים על נושי מגה — נ"ק) גיבו את החלטת בית המשפט. אנחנו ממתינים להחלטת הממונה על הגבלים עסקיים לטובת השלמת הרכישה".

רמי לוי צילום: חיים הורנשטיין' אוראל כהן

הספקים אמנם הצביעו בעד מכירת הרשת לביתן, אולם הדבר לא נעשה בראש שקט. יש לספקים סיבות רבות להיות מוטרדים. ראשית, מקורות המימון של ביתן. יינות ביתן היא חברה פרטית בבעלות משפחתית ומצבה הפיננסי לא ידוע לשוק. ביתן רכש לפני כשלוש שנים את רשת כמעט חינם בתמורה לכ־360 מיליון שקל. הצעד הראשון של ביתן לאחר המיזוג בין יינות ביתן לכמעט חינם — מהלך שהכפיל את גודלה של יינות ביתן — היה לדרוש מהספקים שיפור בתנאי הסחר נוכח הגדלת היקף הפעילות. רכישת מגה תביא לשילוש פעילותה של יינות ביתן, מה שיעמיד את הספקים בפני כורח כפול. מחד, נוכח כוחו של ביתן הוא יוכל לדרוש מהספקים שיפור נוסף בתנאי הסחר, ומאידך, הספקים ימצאו את עצמם מספקים סחורה בהיקף משולש לחברה שמצבה הפיננסי לא ידוע להם לחלוטין. לא מדובר בספקולציה של הספקים — עוד בטרם אושר ההסדר גיששו אנשיו של ביתן אצל הספקים כדי ללמוד על נכונותם להגדיל את מספר ימי האשראי שהם נותנים ליינות ביתן.

לאחר שראו שהבנקים אישרו את ההצעה, הספקים התקשו לדחות על הסף את מכירת מגה ליינות ביתן, שתהפוך לרשת השנייה בגודלה בשוק. כלומר, לרשת שעליהם לשמור על יחסים טובים עמה. ירון אנג'ל, מבעלי השליטה במאפיות אנג'ל, היה יוצא דופן והביע את התנגדותו להצעה ואת מורת רוחו מהתנהלותם של הנאמנים: "אנחנו לא מצליחים להשתחרר מהתחושה שדפקתם אותנו. אתם רואים שכולם משפרים את ההצעות שלהם ופתאום האדמה בוערת מתחת לרגליים שלכם? למה אתם לא מחכים לקבל את עמדת רשות ההגבלים העסקיים?". אנג'ל הסביר מדוע הפער בין ההצעות קריטי לנושים: "הצעות גבוהות ב־50 מיליון שקל היו מעלות את ההחזר שיקבל כל ספק במיליון שקל, שזה הרבה יותר ממה שאני מרוויח ממגה בשנת עבודה". אנג'ל הטיח בנאמנים כי "אם הרשת היתה שלכם, לא הייתם מתנהגים כך. עשיתם עבודה לא טובה. נכון היה שתמשיכו להפעיל את הרשת עוד חודש ושבית המשפט היה קובע לרשות ההגבלים מועד לתגובה, ואז כולם היו מקבלים החלטות בתנאים ידועים". אנג'ל סיכם את דבריו בכך שאמר לנאמנים כי "אני רוצה שתורידו את הסעיף שאומר שאנחנו לא יכולים להגיש נגדם תביעות אישיות במידה שאנחנו מגלים שדפקתם אותנו. כי דפקתם אותנו ואני מתכוון לתבוע אתכם".

הספקים מודאגים מכך שלביתן יש מנוף לחץ נוסף על הספקים: השותפות שלו בתחום הפירות והירקות עם נטו, חברת המזון החמישית בגודלה שנמצאת בשליטת דודי עזרא. השניים שותפים בחברת ביכורי השדה, ועם רכישת מגה על ידי יינות ביתן, ביתן יחזיק בבעלות אנכית על שתי חברות חזקות בשוק. הקשר הזה מטריד גם את רשות ההגבלים, שעשויה לדרוש מביתן לדלל את אחזקותיו (49%) בביכורי השדה ולמשוך את ידיו מניהולה. אתמול אף נערכה פגישה בין נציגי רשות ההגבלים, הנאמנים וביתן שבה הוצגו החששות. אך לדברי גורמים ברשות, הבעיות שמעוררות את החששות פתירות.

גם לצרכנים יש ממה לחשוש. דרישה לשיפור תנאי הסחר מצד ביתן תביא להעלאת מחירים מצד הספקים. כמו כן, עם רכישת מגה, יינות ביתן ושופרסל יהפכו לדואופול במרכזי הערים, מה שעלול ליצור מצב של הסכמה שבשתיקה להנמיך את להבות התחרות בניסיון לשפר את הרווחיות. כלומר, המבצעים יצומצמו.

כמה סניפים יידרש ביתן למכור כדי לרכוש את מגה

עוד בטרם אושרה מכירת מגה ליינות ביתן על ידי רשות ההגבלים העסקיים ברור כי יינות ביתן תידרש למכור סניפים באזורים מסוימים. זאת משום שכבר בעת הכנת פרק התחרות הגיאוגרפית בחוק המזון, שנכנס לתוקף לפני כשנה, הודיעה הרשות ליינות ביתן כי עשרה מתוך 71 סניפיה נמצאים באזורים שבהם יש לרשת נתח שוק של 30% לפחות. באותה העת הודיעה הרשות למגה כי מספר הסניפים שלה באזורים שבהם יש לה נתח שוק של 30% לפחות עומד על 45. פירוש ההודעה של הרשות היא כי באזורים אלו הרשתות יידרשו לקבל את אישורה לפתוח סניפים נוספים כדי לא לפגוע בתחרות.

הרשות לא פירטה את מיקומי עשרת הסניפים של יינות ביתן, אולם מחוות דעת שהכין גיא בר צור — שכיהן עד לפני שנתיים כסגן הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים — ושהוגשה על ידי מוטי בן־משה לבית המשפט עולה כי המיזוג בין יינות ביתן למגה מאחד בין הרשת השנייה בגודלה לשלישית בגודלה. כך נוצר מצב שבו יינות ביתן ושופרסל יחלשו על יותר מ־50% ב־53 ערים שונות ובהן אילת, קריית שמונה, מגדל העמק, רעננה, כפר סבא, מודיעין, אשדוד, הרצליה. הניתוח שהוגש לבית המשפט מראה כי כדי להפיג את החששות מפגיעה באזורים אלו, על הרשת הממוזגת יהיה למכור מספר רב של סניפים.