אפקט הסלמונלה: פלסטינים קוראים להחרים מזון ישראלי

משבר מוצרי המזון המזוהמים בחיידקי הסלמונלה והליסטריה לא פסח על השוק הפלסטיני שבו נשמעות כעת קריאות להחרים מוצרים מתוצרת ישראל.

המוצרים הישראלים פופולריים בשוק הפלסטיני, בעיקר מוצרי הסלטים המצוננים והמוצרים שמתבססים על טחינה, והם נחשבים לאיכותיים בהשוואה לתחליפים המקומיים. זאת הסיבה לכך שהנסיונות להחרים את המוצרים הישראלים בתחום המזון, שהחלו עם האינתיפאדה הראשונה, לא צלחו. עתה יש מי שמקווה כי החיידקים שהתגלו במוצרים הישראלים ישכנעו את הצרכן הפלסטיני לשנות את טעמו, לרכוש מוצרים מקומיים ולזנוח את המוצרים הישראלים.

הקריאות והקמפיינים שמתנהלים נגד המוצרים הישראלים מגיעים מהרחוב. הרשות הפלסטינית אינה מצטרפת באופן רשמי לקריאות החרם ואינה מנצלת את המשבר הישראלי כדי ללבות את הרחוב.

בין הקוראים לחרם: פוליטיקאים ואגודת צרכנים

למרות שקולה של הממשלה הפלסטינית בעניין לא נשמע, בניגוד למקרי עבר, כמו למשל מוקדם יותר השנה, כשראש הממשלה הפלסטיני איים בחרם על מוצרי שש חברות מזון ישראליות בשל המגבלות שהוטלו על ידי המדינה על כניסת מוצרים פלסטינים לישראל, ישנם פוליטיקאים פלסטינים שמנצלים את ההזדמנות כדי לקרוא לחרם כולל על המוצרים שמגיעים מישראל.

כך, למשל, ד"ר מוסטפא ברגותי, פוליטיקאי פלסטיני בולט וחבר פרלמנט, אמר לאחרונה כי המזון המזוהם שמיוצר בישראל הוא סיבה נוספת להחרים את המוצרים הישראלים כולם, אותם יש להחרים גם מסיבות פוליטיות. קריאה דומה השמיע גם תייסיר ח'אלד, חבר הוועד הפועל של אש"ף וממקורבי יו"ר הרשות מחמוד עבאס.

אבל לא רק פוליטיקאים קוראים לחרם. בסוף השבוע קראה גם האגודה להגנת הצרכן ברמאללה למשרד הכלכלה הפלסטיני להורות על הסרת מוצרי חלווה הילאל וחלווה בארכה מהמדפים לאור הדיווחים בישראל על חשש להימצאות חיידקי סלמונלה.

באגודה ציינו כי הרשויות הפלסטיניות כלל לא יודעו על החשש לזיהום במוצרים אלה, אך למעשה משרד הבריאות הפלסטיני פרסם קריאה לצרכנים להפסיק לצרוך את מוצרי החלווה והטחינה של הילאל ושל בארכה עוד לפני הקריאה של האגודה, וזאת לאור הדיווח מישראל.

פירוט המוצרים החשודים בזיהום ותאריך תפוגתם פורסם בהבלטה באתרי האינטרנט המובילים כחלק מהניסיון של האגודה ליידע את הצרכנים. במסגרת הזאת, האגודה גם הפצירה בצרכנים הפלסטינים להפסיק לצרוך מוצרים ישראלים ולהתמקד בצריכתם של מוצרים מקומיים. כמו כן, האגודה המליצה גם לחברות המזון הפלסטיניות בכלל, ואלו של הטחינה והחלווה בפרט, לפתוח במסעות פרסום לקידום מוצריהן כדי לנצל את המשבר בישראל.

ב־2010 חוקקה הרשות הפלסטינית חוק האוסר על אספקת מוצרים המיוצרים בהתנחלויות לשוק הפלסטיני. מהבחינה הזאת, משבר הסלמונלה נפל לידיהם כפרי בשל בכל הנוגע לסלטי שמיר שמיוצרים באזור התעשייה ברקן שנחשב להתנחלות מבחינת הפלסטינים.

איברהים אלקאדי, בכיר במשרד הכלכלה ברמאללה, הדגיש בראיונות לעיתונות כי משבר הסלמונלה הוא הוכחה נוספת לכך שהמוצר הישראלי אינו איכותי יותר מהמוצר המקומי, והוסיף כי הייצור המקומי נתון לפיקוח ישיר של הגופים הרלבנטיים ברשות הפלסטינית, בניגוד למצב בישראל.

אך עם זאת, אלקאדי לא מייחס השפעה רבה למשבר הסלמונלה, משום שלטענתו בזכות החרם על מוצרי ההתנחלויות השוק הפלסטיני כבר נקי ממוצרי סלטי שמיר. לדבריו, גם הכמויות הקטנות של מוצרי סלטי שמיר שהיו מוברחות לתחומי הרשות כבר אינן מוברחות אליו בשל חשש הסוחרים להציגם למכירה עקב העונשים הכבדים אותם הם עלולים לספוג מהרשות.

עמדה דומה נשמעה גם בקרב אנשי תנועת חמאס ששולטת ברצועת עזה. ד"ר עימאד אלבאר, עוזרו של שר הכלכלה, אמר כי המוצרים הישראלים המזוהמים כלל אינם משווקים ברצועה מאחר "שהם מיוצרים בהתנחלויות".

אך הצהרותיהם של אלקאדי ואלבאר עומדות בסתירה להודעת משרד הבריאות הפלסטיני, שלאחר פרסום הידיעות בישראל אודות הזיהום פרסם הודעה שקוראת לצרכנים הפלסטינים להימנע מרכישת מוצרים של סלטי שמיר. בהודעה הרשמית של המשרד נכתב כי צוותים מיוחדים מטעמו ייצאו לנקודות מכירה ברחבי הגדה המערבית כדי לוודא שלא מתבצעת מכירה של סלטי שמיר לאור הריקול בישראל.

מוצרים של יצרנים מהמגזר הערבי לא יוחרמו

גם בקרב הקוראים לחרם על מוצרים ישראלים הקריאה אינה גורפת אלא מכוונת בעיקר למפעלים בבעלות יהודית. האגודה הפלסטינית להגנת הצרכן לא קראה להחרים את חברת הנסיך שבמוצרי הטחינה שלה התגלה זיהום, וזאת משום שהחברה נמצאת בבעלות ערבית.

וכך, בעוד שהאגודה קראה להחרים את החברות הישראליות בשל "המזון המזוהם" אותו הן מספקות, היא הדגישה כי יש להתייחס למוצרי החברות מהמגזר הערבי בישראל כאל "מוצרים ערביים מבורכים שעליהם לעמוד בכל התקנים הפלסטינים".

הסלמונלה הובילה להשמדת עופות

הידיעות על החשש להימצאות סלמונלה במוצרי מזון שונים השפיעו על השוק ועל התנהגות הצרכנים בשטחי הרשות הפלסטינית בהיבטים נוספים. כך, למשל, זמן קצר אחרי הדיווח בסוף החודש שעבר על החשש מהימצאות סלמונלה בעופות המשווקים בישראל, החלה להירשם בשוק הפלסטיני ירידה כללית בצריכת מספר מוצרי מזון ובראשם מוצרי עוף. הדבר הוביל לירידת מחירי מוצרי עוף, כולל בדוכני השווארמה הפופולריים.

השוק הישראלי מהווה מקור חשוב לעופות עבור השוק בגדה המערבית. כמו כן, עזה מייבאת כמויות קטנות של עופות מהגדה. משרד החקלאות הפלסטיני מיהר להכחיש את הידיעות וטען כי הוא מבצע בדיקות תקופתיוות בחווה החקלאית לגידול עופות וכי הוא לא איתר סלמונלה בעופות האלו.

אך נראה כי ההודעות האלו לא היו מדויקות בלשון המעטה. ביום חמישי האחרון הודיעו הרשויות באזור קלקיליה על השמדת 2,800 ק"ג של עופות נגועים בסלמונלה.

ההסבר כי העופות הנגועים התגלו לפני שהחלה היסטריית הסלמונלה בישראל לא שכנע רבים מקרב הצרכנים הפלסטינים.

משבר העופות נוצל גם הוא לקריאה להפסקת הייבוא מישראל. ארגון שקיפות לפלסטין (אמאן) קרא לרשות הפלסטינית לנקוט צעדים נגד ישראל, אך משרד החקלאות הפלסטיני דחה את הקריאה בטענה כי ישראל עדכנה לפני כחודשיים את הרשות הפלסטינית על החשש לגילוי סלמונלה בעופות, ומאז חודדו הנהלים והבדיקות במוצרי העוף שמסופקים מישראל.