הראיות בפרשת בזק מתחילות להיחשף: "אני לא מוכן לדווח את זה לאלוביץ'"

הראיות בחקירת החשד לביצוע עבירות מרמה ודיווח בבזק וב־yes מתחילות להיחשף. חוקרי רשות ניירות ערך תפסו במסגרת החקירה התכתבויות מיילים בין אנשי כספים ובכירים ב־yes, מהם עולה לכאורה שהמעורבים "שיחקו" עם תזרים המזומנים החופשי כדי להגדיל אותו. עמידה ביעד תזרים המזומנים בשנים הרלבנטיות לחקירה, 2015-2016, סייעה לבעל השליטה בחברה ויו"ר בזק ו־yes שאול אלוביץ' לקבל עשרות מיליוני שקלים נוספים מקופת בזק בתמורה למניות yes שמכר לה בעסקת בעלי עניין במרץ 2015.

בהתכתבויות שתפסו החוקרים, כך נודע, הופיעו התבטאויות כגון "בקצב הזה לא נעמוד ביעד" או "חייבים לדחות תשלומים לספקים". באחד המיילים שהתייחס לעניין תזרים המזומנים החופשי, כך נודע, אף איתרו החוקרים התבטאות בסגנון "אני לא מוכן לדווח את זה לאלוביץ'". על פי החשד, התבטאות בסגנון זה שיקפה את "רוח המפקד". כלומר שבכירים בחברה היו מכוונים להשגת יעד התזרים, שלבעל השליטה היה אינטרס כלכלי מובהק בו, עד שהם חששו לדווח לו שהם עשויים לא להגיע אליו.

מיקי ניימן, סמנכ"ל הכספים של yes צילום: אוראל כהן

כפי ש

נחשף ב"כלכליסט", על פי החשד של חוקרי הרשות, התמריץ של בכירי yes להגיע ליעד התזרים החופשי, תוך ביצוע מניפולציות בדו"חות הכספיים — כגון דחיית תשלומים לספקים, דחיית השקעות ואי מתן ביטוי לנתוני הנטישה של מנויי חברת הלוויין — היה קשור בין היתר לנוסחת הבונוסים שלהם, שכללה רכיב של עמידה ביעד התזרים החופשי.

דירקטוריון yes, שנשלט על ידי מקורביו של אלוביץ', בהם בנו וכלתו, היה זה שאישר את שינוי נוסחת הבונוס של הבכירים כגון המנכ"ל רון אילון, כך שתכלול רכיב של עמידה ביעד התזרים. במקרה של אילון העמידה ביעד התזרים היתה שווה לו בשנת 2016 חצי מיליון שקל, מתוך שני מיליון שקל בונוס שקיבל בסך הכל.

מלבד הבונוס על עמידה ביעדי התזרים, חוקרי הרשות בוחנים בימים אלה את כל סוגי התגמול הכספי שהדירקטוריון אישר לשלם לאילון בשנים האחרונות. זאת בניסיון לברר אם אלוביץ', באמצעות דירקטוריון yes, דאג לתגמל את אילון על מנת שיפעל כזרועו הארוכה בחברה וידאג לאינטרסים הכלכליים האישיים שלו. חלק מהתגמול שנבחן נוגע לתשלומים שלא באו בהכרח לידי ביטוי בדו"חות yes.

רון אילון מנכ"ל yes לאחר חקירתו צילום: עמית שעל

 

 

הבכירים נחקרים ומעידים

מצעד הנחקרים נמשך אתמול. במסגרת החקירה שנכנסה ליומה החמישי, זומנו בשעות הבוקר למשרדי הרשות שניים מהחשודים המרכזיים בפרשה, מנכ"ל yes רון אילון וסמנכ"ל הכספים של yes מיקי ניימן. הרשות מייחסת להם ולאלוביץ' חשד לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים בתאגיד וכן עבירות דיווח לפי חוק ני"ע ובכלל זה פרטים מטעים בדו"חות הכספיים והדיווחים של בזק, הכוללים גם את דו"חות yes. כמו כן מסרו אתמול עדות במשרדי הרשות דירקטורים בבזק, בהם חגי הרמן.

אדם נוסף שנחקר בפרשה, ומיוצג על ידי עו"ד רותי ליטבק, הוא אלון רווה, סמנכ"ל הכספים לשעבר של בזק שהתפטר לאחרונה ועבר לשמש כמנכ"ל שיכון ובינוי זכיינות. חשודים נוספים בפרשה הם מנכ"לית בזק סטלה הנדלר; היועצת המשפטית של מטה בזק לינור יוכלמן; ובנו של אלוביץ' אור המשמש כדירקטור ב־yes.

חגי הרמן, דירקטור בבזק, שהגיע למסור עדות ברשות ני"ע צילום: עמית שעל

 

 

התכתובות שנמחקו

החקירה אתמול ובימים הבאים צפויה להתמקד בעימות של החשודים והעדים עם המיילים הרבים שתפסה הרשות. מדובר ככל הידוע בחומר מחשב רב מאוד שנתפס בין היתר בפשיטות הרשות בשבוע שעבר על משרדי בזק בתל אביב ועל משרדי yes בכפר סבא.

כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", הרשות חושדת בהקשר זה שאלוביץ' ואילון מחקו התכתבויות שונות, ככל הנראה מיילים והודעות טקסט, בניסיון לטשטש ראיות ולשבש את חקירת פרשת המרמה ועבירות הדיווח בחברות התקשורת. בשל כך השניים נחקרו גם בחשד לביצוע עבירה של שיבוש הליכי משפט.

החשד למחיקת ההתכתבויות, כך נודע, התעורר לאחר שחוקרי הרשות החרימו עם פתיחת החקירה ביום שלישי שעבר טלפונים ניידים ומחשבים. מחיפוש בהם עלה החשד כי ישנם קבצים והודעות שנמחקו כדי לשבש חקירה.

לא היה ניתן להשיג את תגובתם של ז'ק חן המייצג את שאול אלוביץ'; נוית נגב המייצגת את רון אילון; עוה"ד ארז הראל וקובי מרקוס ממשרד גורניצקי ושות' המייצגים את מיקי ניימן; עוה"ד דרור מתתיהו ושוני אלבק המייצגים את אור אלוביץ'; ועו"ד נתי שמחוני המייצג את בזק וסטלה הנדלר.