המתנגדים לליצמן: מנכ"ל משרדו וחברי ועדת הסוכר

הזגזוג של שר הבריאות ביישום המלצות ועדת האסדרה למזון בריא מוביל להתנגדות חריגה מצד גורמים מקצועיים במשרד ובוועדה, שאף לא שותפו בהחלטה. "דחייה פותחת דלת ללחצים נוספים", אומר חבר בוועדה

נורית קדוש 06:4929.06.17

תגיות:

כוונת שר הבריאות יעקב ליצמן לדחות את מועד יישום תקנות סימון המזון המזיק מעוררת התנגדויות מבית. ל"כלכליסט" נודע כי ישנה מחלוקת קשה בין השר ליצמן לגורמים המקצועיים במשרד, ביניהם המנכ"ל משה בר סימן טוב וחברי הוועדה לאסדרת המזון, שהמליצה על התקנות. בר סימן טוב מתנגד לדחות את כניסת התקנות לתוקף ומחזיק בדעה שיש לפעול במרץ ליישומן.

קראו עוד בכלכליסט:

עוד נודע כי חברי הוועדה הופתעו מכוונתו של ליצמן לדחות את יישום התקנות ואף לא עודכנו על כך. לדברי ד"ר רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות, חברי הוועדה מתנגדים למהלך הדחייה: "לא התקיים אף דיון בנושא האפשרות לדחות את יישום התקנות ואני לא יודעת על החלטה כזאת. בכל מקרה חברי הצוות המקצועי חושבים שלא צריך לדחות את מועד כניסת תקנות סימון המזון המזיק לתוקף".

נועם וימן נשיא ומנכ"ל חברת דיפלומט צילום: יוני רייף

ביקורת נוספת הגיעה מצד חבר הוועדה פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, בכנס שהתקיים אתמול. "כבר כשנוסדה ועדת האסדרה, אמרתי כמה פעמים לשר ליצמן בישיבות: 'חייבים להקים רשות מסודרת, אחרת הדברים יתמסמסו'. חזיתי כבר אז שמשרד הבריאות יתקשה להעביר את החלטות ועדת האסדרה. אני עצמי ישבתי עם חברות המזון שניסו לגייס אותי". רז הוסיף ואמר: "אני אומר היום, שאם אנחנו נתקפל - זה יהיה סוף הסיפור. אנחנו לא נוותר ללחצים, לא ניכנע, נלחץ ונדחוף קדימה. לא נוותר למשרד הבריאות. לא נוותר לקופות החולים. נגלה אחריות כלפי כלל הציבור". בכיר נוסף בוועדה הוסיף: "הדחייה לא מובנת והיא בעיקר פותחת דלת להפעלת לחצים נוספים שיצמצמו את השינויים הבסיסיים עליהם המליצה הוועדה".

כוונת השר ליצמן לדחות את יישום תקנות סימון המזון המזיק לא מגיעה בחלל ריק. ברקע נמצא מסע לחצים עיקש שהובילו היבואנים הגדולים בהובלת איגוד לשכות המסחר. היבואנים נפגשו עם ליצמן לפני כחודשיים וטענו בפניו כי התקנות אינן ישימות ואף יובילו להעלאת מחירים. משהתרשמו כי אין בכוונתו לדחות את מועד כניסת התקנות לתוקף, פנו היבואנים לחברות הבינלאומיות אותן הן מייצגות בישראל, בבקשה שיביעו התנגדות למהלך סימון המוצרים כמזיקים. במקביל, שלח איגוד לשכות המסחר מכתבים לשגרירות ארה"ב ולאיחוד האירופי בהם התריע על הסימון הצפוי במטרה לגרום לתעשיינים האמריקאים והאירופאים לייצר לחץ באמצעות ממשלותיהם או ארגונים מטעם התעשייה על הממשלה בארץ לשנות את הדרישות ביחס למוצרי מזון מיובאים, או לפחות להזיז את מיקום המדבקה מהחזית לגב המוצר.

מימין: משה בר סימן טוב ויעקוב ליצמן צילום: אלכס קולומויסקי

לפני כשבוע הוביל האיגוד לפגישה שהתקיימה בין שר הכלכלה אלי כהן עם שגריר האיחוד האירופי לישראל, לארס פאבורג־אנדרסן. בעקבות הפגישה גיבש משרד הכלכלה עמדה התומכת במאבק היבואנים ולפיה יש לשנות את הדרך ליישום כוונות משרד הבריאות להוביל מהלך לתזונה בריאה חיובית. גם משרד האוצר שמנסה לרשום הישגים בתחום הוזלת יוקר המחיה תומך בעמדת היבואנים, על רקע הצהרותיהם כי סימון המזון ייקר את מוצריהם. בפגישה שנערכה באיגוד לשכות המסחר, העריכה גל סידס, חברת הנהלת ענף המזון באיגוד, כי הסימון יוביל לעלייה של 40%–50% במחיר.

בהקשר זה יש לציין כי מבדיקת התפתחות הרווחיות של עשרת יבואני המזון הגדולים לזה של כלל היבואנים שערך הכלכלן הראשי באוצר עולה כי בקרב כלל היבואנים הגיעה הרווחיות לשיאה בשנת 2008, ומאז נעה סביב שיעור שבין 7.5%–7%. ואילו בקרב יבואני המזון נרשם גידול בשיעור חד ברווחיות בין 2013–2012 (אחרי שנתיים של ירידות בעקבות המחאה החברתית). הרווח המצרפי של עשרת היבואנים הגדולים הגיע ב־2013 לסך של כחצי מיליארד שקל, גידול ריאלי של 230% בהשוואה ל־2005.

ממשרד הבריאות נמסר: "לא התקבלה החלטה לדחות את התקנות. יהיו דיונים בנושא לאחר הערות הציבור".