השרים מקדמים את עצמם, אנחנו משלמים

שרי הממשלה לא עומדים במגבלות ההוצאה על פרסום, אפילו שר האוצר עצמו. מנתוני לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) שהגיעו לידי "כלכליסט" בנוגע ל־18 מתוך 23 משרדי הממשלה עולה כי למעט שניים, משרדי הממשלה חרגו בעשרות ומאות אחוזים מהמגבלה התקציבית השנתית שלהם על פרסום כבר בחודש אוגוסט, זאת כשנותרו עוד ארבעה חודשים לשנת 2017.

המשרד שבו החריגה הגדולה ביותר הוא משרד החינוך, שהוציא על פרסום, נכון לחודש אוגוסט, כ־20 מיליון שקל, חריגה של לא פחות מ־300% מהמגבלה השנתית שלו, שעומדת על 5 מיליון שקל בלבד. ההערכה היא שההוצאה של משרד החינוך עוד תגדל עד סוף השנה. עם הקמפיינים שהעלה משרד החינוך מתחילת השנה ניתן למנות את "מיישמים את ועדת ביטון" העוסק בהעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח ו"המנהלת קוראת לך" העוסק בקידום תלמידי החינוך הטכנולוגי־מקצועי. אחריו נמצאים משרדי האנרגיה, התחבורה וביטחון הפנים, עם חריגה של 200% מהתקציב. משרד האנרגיה הוציא כ־6 מיליון שקל על פרסום בשמונה החודשים של 2017, פי 3 ממגבלת התקציב שלו שמסתכמת ב־2 מיליון שקל בלבד. בין הקמפיינים הבולטים של משרד האנרגיה נמצא קמפיין “מתחברים לגז טבעי”. משרד התחבורה הוציא עד כה 10.5 מיליון שקל, כשבתקציבו נכללת גם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שתפקידה העיקרי הוא הסברה ופרסום ולאחרונה העלתה קמפיין בולט לשימת לב להולכי רגל.

במקום השביעי נמצא אותו משרד שאחראי על התקציב - האוצר, שחרג עד כה ב־130% ממגבלת הפרסום עם קמפיינים בולטים למחיר למשתכן ולחיסכון לכל ילד. משרד ראש הממשלה חרג, לפי הנתונים, ב־96% מתקציב הפרסום והוציא עד כה 24.5 מיליון שקל. עם זאת במשרד טוענים כי הוציאו 3.5 מיליון שקל מתוך תקציב של 12.5 מיליון שקל. יתרת הסכום, לדבריהם, מיוחסת לגופים שבעבר היו תחת המשרד והיום הם עצמאיים, כמו המשרד לשוויון חברתי והמשרד לענייני ירושלים. מתוך הנתונים, שני משרדים בלבד לא חרגו מתקציבם - המשרד לשירותי דת ומשרד התקשורת.

החריגות מתקציבי הפרסום של המשרדים ממומנות מהתקציב הכולל של המשרד, ובאות על חשבון נושאים אחרים שהמשרד יכול לקדם. זאת אף שלפי החלטות ממשלה שונות שעסקו בהפחתת עלויות הפרסום הממשלתיות, לא ניתן לחרוג מהתקציב שניתן בתחילת השנה. הוראות אלה אינן נאכפות והפרתן פוגעת בתקציב המדינה. לאחרונה קידם שר האוצר משה כחלון הצעת מחליטים שאמורה לבטל את המגבלות הללו, שבהן הוא לא עומד. ההצעה אושרה בשבוע שעבר לאחר שאף אחד ממשרדי הממשלה לא הגיש הסתייגויות נגדה. הצעה דומה של שרת התרבות מירי רגב ביקשה לבטל לחלוטין את ההגבלה, אך טורפדה על ידי כחלון עצמו.

גורמים בממשלה טוענים כי אף משרד לא יתנגד ו"ישים רגליים" לרפורמות שמקדמות את פעילות המשרד ומשפרות את המוניטין שלו במישרין ושל העומד בראשו בעקיפין. המשרדים נדרשים להנגיש מידע על תוכניות לאומיות חדשות, מכרזי רכש, מכרזי כוח אדם, פרסומים של קולות קוראים, פנייה לקבלת מידע והודעות לציבור, אולם אופן הפרסום, אמצעי הפרסום והיקף הפעילויות הדורשות פרסום השתנו מאז התקבלה ההחלטה ב־2015 להקטין את תקציבי הפרסום. עם זאת, לא פעם גופי ממשלה משתמשים בפרסום כדי לקדם את עצמם, כך שהקמפיין עשוי להצטייר ככזה המיוחס לשר מסוים ולא למשרד.

לפי ההצעה החדשה של כחלון, גופי הממשלה יוכלו לחרוג מתקציבי הפרסום אם הסכום החורג ימומן מהתקציב הכולל של אותו הגוף רק לאחר שיתקבל אישור הממונה על התקציבים באוצר עד לתאריך האחרון שנקבע כמועד אחרון להגשה. אם הבקשה תועבר לאחר המועד, היא תועבר לוועדת חריגים שיקימו הממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר. המשמעות היא שמשרד האוצר מקים למעשה מנגנון להכשרת חריגות תקציביות שמתרחשות גם היום, בהיעדר אכיפה מסודרת. גורמים בממשלה טענו כי לאחר שבמשרד הבינו כי גם הם חורגים מהתקציב על הוצאות פרסום, הוחלט לקדם הצעת מחליטים להכשיר את הנושא.

משרד האנרגיה מסר בתגובה: "הנתונים אינם נכונים. בשנת 2017, בנוסף לתקציב הבסיסי, קיבל המשרד 7.8 מיליון שקל לביצוע הסברה".