“גופי השידור צריכים להתנהל בהיגיון כלכלי. שיעשו התאמות כדי לשרוד"

אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון בעוד חודש, ב־1 בנובמבר, עומד להתרחש אחד האירועים ההיסטוריים בתולדות הטלוויזיה הישראלית — ערוץ 22 יתפצל וכל אחת מהזכייניות תקבל אפיק שידור חדש. קשת תשדר באפיק מספר 12, רשת באפיק מספר 13 וערוץ 10 ייאלץ אף הוא להיפרד מהאפיק המזוהה איתו ויעבור לאפיק 14. יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו אוה מדז'יבוז', שאמונה על יישום המהלך בשלוש השנים האחרונות ונחשבת לאחת הדמויות המרכזיות לקידומו, החליטה לוותר על אוויר הפסגות במסע הארוך. מדז'יבוז' מסיימת את תפקידה היום לטובת תפקיד מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האשה במשרד לשוויון חברתי.

זה לא עיתוי מוזר לעזוב?

"הייתי רוצה לראות את הפיצול, אבל אני עוזבת את עולם התקשורת אחרי 16 שנים מאוד אינטנסיביות שבהן מילאתי את כל שדרת התפקידים. אני גאה בזה שההליך עד הפיצול עבר בצורה מאוד חלקה בלי עתירות, דחיות או משברים".

מקווה שהערוצים ישרדו

הרפורמה בגופי השידור החלה עוד בתקופת כהונתו של משה כחלון במשרד התקשורת, מתוך רצון לפתוח את השוק לתחרות. כחלון האמין שברגע שכל אחת מזכייניות ערוץ 2 תקבל אפיק שידור חדש, ותיאלץ לשדר שבעה ימים בשבוע, במקביל לכניסת שחקנים חדשים, התחרות תגבר והפלורליזם ישגשג.

"פיצול הערוצים הוא רגע דרמטי בטלוויזיה, ממש כמו עליית ערוץ 2 ב־1993. אבל השוק עובר תהליכים מעניינים עכשיו. האינטרנט הוא שחקן ששינה, משנה וישנה את חוקי המשחק תוך כדי תנועה וצריך להתאים את המציאות אליו. כדי לסייע לגופי השידור הקיימים יש צורך להפחית מחויבויות, בעיקר בתוכן, ולכן החלטנו במועצה להפחית את המחויבויות שלהם מ־238 מיליון שקל ל־138 מיליון שקל לכל ערוץ”.

יש מקום לשלושה ערוצים מסחריים בישראל?

"יכול להיות מאוד שכן. אף אחד לא יכול לקבוע בוודאות לאן תזרום תנועת הצופים. האם היא תתגבש סביב ערוץ אחד מוביל ושניים קטנים או תתחלק באופן דומה בין הערוצים. בסוף התוכן מנצח. יש לא מעט תוכן מקורי מצוין בישראל, אנחנו מדינה שעושה טלוויזיה מגוונת".

מישהו ייפול?

"אני מקווה מאוד שלא. אני מאוד רוצה להאמין שכולם ישרדו כי יש מקום לכולם וכל אחד עושים דברים טובים. הם יצטרכו גם לבדל את עצמם והציבור יפסיד אם מישהו ייעלם".

גופי השידור טוענים שעוגת הפרסום לא תגדל בעקבות הפיצול, אלא תייצר חלוקה שונה וקטנה יותר.

"כל החששות של הערוצים המסחריים לגיטימיים, אבל אי אפשר להתנהל על ידי חששות. כשעשו את הרפורמה בסלולר לא חששו? ברור שכן. מי שחזק בנקודת המוצא לא רוצה שינוי — זה טבעי, זה הגיוני וזה מתבקש. עם זאת, צריך לקבל החלטות אמיצות, אבל צריך לעשות את זה בהידברות.

"האמירה שגופי השידור מפסידים כסף היא לא נכונה בצורה גורפת בעיניי. יש שנים שהרוויחו ויש שנים שהפסידו, ויש גם שנים מאוזנות. צריך לבחון ממה נובעים ההפסדים — השקעות? כניסה לתחומים חדשים? האם רק מהחלק הטלוויזיוני? לגופים האלה יש אחריות והם צריכים לדעת להתנהל בהיגיון כלכלי ולהתאים את ההוצאות להכנסות. יוסי ורשבסקי (מנכ"ל ערוץ 10 – א"ג) הבין שצריך לבדל את הערוץ ומצא נישה מתאימה לכך, ומאז הערוץ מתנהל בהתאם לתקציב ההכנסות ולכן הוא מצליח. אני בטוחה שגם קשת ורשת יעשו את ההתאמה הנדרשת למצב החדש".

בתחום שידורי הטלוויזיה הרגולטורים מפקחים על גופים בעלי כוח מונופוליסטי כדי להגן על הצרכן. עם זאת, היכולת להעביר שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט מובילה למהפכה על מסך הטלוויזיה העולמי והישראלי. כניסתן של נטפליקס, אמזון ופייסבוק מעלה את השאלה האם יש צורך, ויכולת, לכלב שמירה שיחליט מה ישודר.

בעולם הנוכחי באמת צריכים רגולטור שיחליט מה לשדר ומה לא?

"רגולטור נתפס רק במובן השלילי — הוא זה שמפקח, זה שקונס, זה שלא מרשה וזה שבעיקר לא. וזה לא נכון, תפקיד הרגולטור לפני הכל הוא לשמור על האינטרס הציבורי בתחום שעליו הוא מופקד. לצד זה עליו לדעת להיות קשוב לרחשי השוק ולדחוף לפעמים כרית שנייה לפני הנפילה. בסופו של דבר, זה בידיים שלהם (של גופי השידור — א"ג). אם יספקו תוכן טוב והמוצר שלהם יהיה טוב, הצופים יצביעו בשלטים. לא פעם הגופים המפוקחים היו כנים להגיד שאם לא היו חובות, הם לא היו משקיעים ביצירה מקומית. מנגד, הטלוויזיה המסחרית נאבקת להשאיר את הצופים בזמן אמת כדי שלא יעבירו בזמן הפרסומות, ולכן אנחנו רואים הרבה תוכניות ריאליטי".

אוה מדז'יבוז'. "עידן פלוס הוא חלק בלתי נפרד מההוזלות בטלוויזיה" צילום: שאול גולן

בתוך הריאליטי הם גם עושים כרצונם בכל הקשור לתוכן השיווקי. איפה הרגולציה פה?

"עניין התוכן השיווקי הוא קריטי. העולם השתנה ועולם הפרסום עבר תהליך אבולוציוני. אם בעולם הדיגיטל אתה יכול לעשות התאמה ללקוח, לטלוויזיה אין יכולת מיקוד כזו והיא צריכה לפנות למכנה משותף הרחב ביותר. ישראל היא בין האחרונות בעולם שלא הסדירו את הנושא. הגיע הזמן לאזן בין הצורך הכלכלי להשפעה של התוכן השיווקי על המסך. הרגולטור נמצא במרדף מתמיד, ותמיד הרגולטור יפסיד.

"מצד אחד, אנחנו ערים לצורך הכלכלי והקיומי להשתמש בתוכן שיווקי. מצד שני, אנחנו מועצה שכפופה לחוק, והחוק לא מאפשר זאת. אחת המשימות של המחליף שלי יהיה להוביל את משרד התקשורת לחקיקה מסודרת בנושא. זו ההחמצה הכי גדולה שלי בקדנציה".

עבדת תחת שנים של אי־ודאות פוליטית וחילופי שרי תקשורת לעתים תכופות. איך שורדים?

"הרשות השנייה היא גוף עצמאי, היא צריכה שר רק בצמתים שהיא רוצה לשנות חקיקה. הרגע המשמעותי שבו היינו צריכים שינוי חקיקה היה כאשר הוחלט להאריך את הזיכיון לערוץ 10 בשנת 2014. היתה תקופה שלא היינו יכולים לתת להם רישיון כי היה להם חוב של 36 מיליון שקל. לא עלה בדעתי לסגור ערוץ בישראל, ובטח בתקופת בחירות. עבדתי באותה תקופה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בתפקידו כשר התקשורת ואני יכולה להגיד שנהניתי לעבוד איתו. היו בינינו חילוקי דעות, לעתים תהומיים, אבל הוא מעולם לא הפעיל עליי לחץ. בסוף החוק ניצח וזה מה שחשוב".

אי־מעורבות פוליטית

מדז'יבוז' מסיימת את תפקידה גם בתקופה של אי־ודאות רגולטורית. הצעת חוק, שזכתה לכינוי ברית המועצות ועיקרה הוא הקמת גוף חדש שיאחד בין הרשות השנייה למועצת הכבלים והלוויין, כבר אושרה בממשלה אך תקועה בשל לחצים פוליטיים. בין היתר ההצעה קובעת כי הגוף החדש יוכפף למשרד התקשורת, ובשונה מהמצב כיום, לא יהיה עצמאי. הגוף הזה יחזיק בכל הסמכויות על גופי השידור בארץ.

נזכה לראות את האיחוד הזה?

"אני חושבת שזו ראייה נכונה שרגולטור יראה את כל הצרכים של השוק, מבחינה תפעולית זה יעיל יותר. אפשר להקים גוף רזה מקצועי. אבל הוא חייב להיות גוף סטטוטורי, ולא להכפיף אותו לדרג הפוליטי שיהיה מנותק. 14 שנים אומרים שזה יקרה. שר התקשורת נחוש בדעתו לעשות רפורמות, ואני מאחלת לו בהצלחה בנושא הזה".

אחד הדברים שלא הצלחת לרומם הוא מיזם עידן פלוס, שמדשדש מבחינת מספר הלקוחות שלו.

"יש מי שמנסים להציג את עידן פלוס ככישלון. צריך להבין שעידן פלוס, שהרשות השנייה היא המפיקה בפועל שלו בלבד, הוא בשורה עבור עשרות אלפי בתי אב. הוא חלק בלתי נפרד מההוזלות בשוק הטלוויזיה והוא היה הראשון שהעניק לכל השכבות אפשרות ליהנות מטלוויזיה בתשלום חד־פעמי צנוע ולא רק בהתקשרות חודשית מכבידה".

המערך "פורץ הדרך" הזה בכלל לא ערוך לפיצול ערוץ 2, שעליו ידעתם ארבע שנים מראש.

"הרשות מוכנה מבחינה טכנולוגית. עכשיו הרשות עובדת על שני קמפיינים שעוסקים במעבר האפיקים ויידוע על פתיחת המרבב השני (שיאפשר לצופי עידן פלוס לקלוט את האפיקים החדשים — א"ג). משרדי האוצר והתקשורת קיבלו החלטה להפריט את עידן פלוס כי מבחינה תקציבית המדינה נושאת בנטל ההקמה. אין לי שום התנגדות להפרטה, אבל צריך לדאוג לכך שמי שיזכה יעמיד את האינטרס הציבורי לנגד עיניו. אם עכשיו מישהו שם אוהל במדבר ורוצה לראות עידן פלוס, המדינה מחויבת לספק לו פתרון. גוף פרטי לא יעשה את זה, סביר להניח, משיקולים כלכליים, והפחד שלי שייפגעו האינטרס הציבורי והשירות".