האם תשתית משותפת לסלקום ופרטנר תשבור את הדואפול של בזק ו־ HOT?

חברות התקשורת סלקום ופרטנר לא סומכות על רפורמת השוק הסיטונאי. החברות, שמעוניינות לנתק את התלות שלהן בתשתיות של בזק בתחום האינטרנט והטלפוניה, דיווחו אתמול (ב') לבורסה לניירות ערך כי הן מנהלות ביניהן משא ומתן ליצירת הסכם "לפריסת תשתית סיבים וזכויות שימוש בלתי הדירות".

אם ההסכם אכן ייחתם, כל חברה תוכל לעשות שימוש בתשתיות התקשורת הנייחת של השנייה. הסכם כזה יאפשר להן להימנע מפריסה כפולה ויסייע להן להפחית עלויות ולהגיע ליותר לקוחות.

מימין: מנכ"ל סלקום ניר שטרן ומנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי. הפרטים עדיין לא ברורים צילום: נמרוד גליקמן, תומי הרפז

בזק ו־HOT, שתי חברות התקשורת הגדולות בישראל, הן היחידות שבבעלותן תשתיות תקשורת עצמאיות. סלקום ופרטנר הן שתי חברות התקשורת הגדולות ביותר אחריהן, אך אין בבעלותן תשתית כזאת, והן נאלצות לחכור אותה מבזק או מ־HOT. מצב זה מציב אותן בעמדת נחיתות תחרותית מול בזק ו־HOT.

במידה שההסכם יצא לפועל, הדבר צפוי לגרום לטלטלה בשוק התשתיות, הנשלט כאמור על ידי בזק ו־HOT באופן בלעדי, כשבזק אפילו מוכרזת כמונופול בתחום. HOT השקיעה בשנים האחרונות בפריסת תשתיות עצמאיות משלה, בהתאם להוראות הרישיון שלה, וכיום היא פרוסה ברוב הארץ.

במשרד התקשורת מודעים היטב להיעדר התחרות בתחום תשתיות התקשורת הקוויות בישראל. בניסיון לייצר תחרות כזאת, יזם המשרד את רפורמת השוק הסיטונאי, שבמסגרתה נדרשות בזק ו־HOT לאפשר ליתר חברות התקשורת לעשות שימוש בתשתיות שלהן במחיר מפוקח.

בנוסף, בטווח הארוך הרפורמה קובעת כי חברות נטולות תשתית יהיו יכולות להניח סיבים משלהן בתוך הצינורות הקיימים של בזק ו־HOT. נכון להיום, משרד התקשורת השית את הרפורמה רק על בזק ולא על HOT בשל סיבות פוליטיות, טכנולוגיות וכלכליות שונות.

הרפורמה הבעייתית

הרפורמה נוחלת הצלחה חלקית מאוד עד כה. בתחום הטלפוניה הקווית מדובר בכישלון. בזק הצליחה להכניס כמה שינויים ברפורמה, שהובילו לכך שאיש לא הצטרף לשירותי הטלפוניה הקווית שהוצעו במסגרתה. בתחום האינטרנט הרפורמה דווקא עובדת: נכון לרבעון השני של 2017, כ־444 אלף קווי אינטרנט, - כ־27% מכלל הקווים, פועלים במתכונת שהותוותה ברפורמה וקצב המצטרפים נמצא במגמת עלייה. עם זאת, לקוחות רבים מתלוננים על טיב השירות ומעדיפים להתקשר מול בזק באופן ישיר.

הטענות הללו, לשירות לקוי עבור מי שעושים שימוש בתשתית בזק דרך חברות אחרות, הגיעו גם לפתחה של רשות ההגבלים העסקיים, שבוחנת אם בזק מחבלת בשוק התשתיות.

מנכ"לית בזק סטלה הנדלר. מונופול בתחום התקשורת הקווית צילום: ינאי יחיאל

שתי האפשרויות

בחזרה לסלקום ופרטנר. לפני כשנתיים, עת התחילה הרפורמה בשוק הסיטונאי לפעול, סלקום הציעה לפרטנר לקדם מהלך דומה לזה שנידון היום. בפרטנר סירבו להצעה.

בדיווח שנמסר אתמול לבורסה נכתב כי הצדדים מנהלים מו"מ, אולם אף אחת מהחברות לא פירטה איך ייראה ההסכם. עם זאת, ישנן שתי אפשרויות עיקריות בהסכם כזה. הראשונה: ששתי החברות יקימו חברה משותפת שתשקיע בפריסת סיבים ברחבי הארץ, שישמשו את כל אחת מהן לפי ראות עיניה. אפשרות זו מעניקה להן יכולת לתכנן את קצב ואופן הפריסה בראייה רחבה.

חברה משותפת כזאת יכולה לפעול במתכונת דומה לזו הקיימת בתחום הרשתות הסלולריות, שם חברת הוט מובייל פועלת על גבי התשתית של פרטנר וגולן טלקום על גבי התשתית של סלקום. החברות הללו מקבלות נתח מהתשתית בהתאם למספר לקוחותיהן והניהול השוטף לאחזקת הרשת ופיתוחה מוטל עליהן.

האפשרות השנייה היא שכל אחת מהחברות תמשיך לפרוס סיבים אופטיים כראות עיניה ותוכל לרכוש, לשכור או לחכור שירותי תשתית מהחברה המתחרה בעלות מסוימת. ההסכם עשוי גם לכלול אפשרות לבצע קיזוזים אחת מול השנייה.

ייתכן שישנן אפשרויות נוספות על השולחן, אולם שתי התצורות הללו הן האפשריות הריאליות בהסכם מסוג זה. בכל מקרה, כל הסכם יצטרך לקבל את האישורים הרגולטוריים הנדרשים, כפי שנכתב בהודעות שמסרו החברות. בראש ובראשונה, הן יידרשו לקבל את אישורה של רשות ההגבלים העסקיים. הדיווח נשלח גם למשרד התקשורת, אולם גורמים במשרד סירבו להתייחס אליו משום שבשלב זה מדובר במו"מ בלבד.

כך או כך, החברות הסכימו מראש על סעיף של זכות שימוש בלתי הדירה. משמעות הדבר היא שייאסר על כל אחת מהן להפסיק את ההתקשרות מול השנייה ללא התראה מוקדמת, שמשכה המדויק ייקבע בהסכם. סעיף זה מספק לחברות מעין ביטוח מפני מצב שבו אחת מהן תחליט לשנות אסטרטגיה ולהפסיק את ההתקשרות עם השנייה.

מנכ"לית HOT טל גרנות־גולדשטיין. פגיעה קטנה יותר צילום: צביקה טישלר

איך הסכם כזה ישפיע על סלקום ופרטנר?

סלקום היא החברה בעלת הפריסה הדלה ביותר מבין כל חברות התקשורת הגדולות והיא מספקת שירותי תשתית באופן מצומצם. עם זאת, החברה מבינה שהיא צריכה תשתית עצמאית כדי להתחרות בליגה של הגדולים ופועלת בכמה מישורים, במקביל למו"מ עם פרטנר. כך למשל, בעבר ניסתה סלקום לחבור למיזם הסיבים האופטיים אנלימיטד של IBC וחברת החשמל, שבינתיים נחל כישלון חרוץ.

בנוסף, בסלקום תומכים בפיצולה של בזק לשתי חברות: חברת תשתית שתספק את שירותיה באופן שוויוני לכל חברות התקשורת וחברה נפרדת שתשמש כספקית אינטרנט.

פרטנר, לעומת זאת, האיצה בשנה האחרונה את קצב פריסת הסיבים האופטיים שלה וכעת היא מגיעה לעשרות אלפי בתי אב ואף יצאה בהשקה מסחרית, כך שלקוחות בעלי גישה לתשתית סיבים אופטיים יכולים להתקשר עמה. עם זאת, בישראל ישנם כ־2.3 מיליון בתי אב, כך שנכון לעכשיו לא מדובר בפריסה שיכולה להוות תחרות משמעותית לזו של בזק ו־HOT.

שילוב כוחות בין שתי החברות נראה כמהלך מתבקש. פריסת תשתית היא השקעה יקרה למשך שנים ארוכות, לכן איחוד כוחות יחסוך עבור סלקום ופרטנר עלויות משמעותיות של פריסה כפולה. לפי הערכות, שתי החברות יחד יכולות להגיע בתוך שנתיים־שלוש לפריסה של כ־400 אלף בתי אב. אם יפעלו בנפרד, יידרש להן הרבה יותר זמן.

יתרון נוסף וקריטי הוא הפסקת התלות בבזק, שכיום מסתמכת על תקבולים משתי החברות האלה במתן שירותי אינטרנט. סלקום ופרטנר מספקות שירותי טלוויזיה רב־ערוצית על גבי האינטרנט ומשלמות לבזק לפי רמת הצריכה של לקוחותיהן. לכן, ככל שצריכת הווידאו של הלקוחות תיגבר, והיא אכן נמצאת במגמת גידול, בזק תמשיך להרוויח על חשבונן.

איך ההסכם ישפיע על בזק ו־HOT?

בזק כאמור מספקת שירותי תשתית לסלקום ופרטנר, כך שכל מעבר של לקוח מהתשתית שלה לתשתית אחרת תפגע בהכנסותיה. הדבר נכון גם לגבי HOT, אך החברה אינה פעילה בשוק הסיטונאי ולכן ההשפעה עליה תהיה מינורית.

החל ב־2013, בזק החלה לפרוס סיבים אופטיים לצד כבלי הנחושת שמגיעים עד לבתי המגורים. לפי הערכות, הסיבים של בזק נגישים לכ־70% מהאוכלוסייה אולם בזק טרם 'הדליקה את המתגים' ועדיין מתבססת על התשתית הישנה. גורמים בשוק התקשורת מציינים כי אם בזק ו־HOT ירגישו שהתחרות מתחילה להתחזק והן מאבדות לקוחות, הן ישקלו להתקדם עם תשתית הסיבים.

כיצד ישפיע הסכם כזה על הצרכן?

עדיין מוקדם לקבוע כיצד הסכם כזה ישפיע על הכיס של הצרכנים, אך ברור כי כניסה של שחקן נוסף לשוק התשתיות, גם אם באופן חלקי, יכולה לעורר תחרות, בין אם בהורדת מחירים ובין אם בהשקעה בטכנולוגיות ופיתוח תשתית מתקדמת.

לפיתוח תשתיות תקשורת חשיבות מכרעת בעולם הדיגיטלי, שכן עם השנים עולה רמת התלות של האזרחים בתשתיות אלו, בדומה לתשתיות סלולר.

תשתיות איכותיות חיוניות לא רק עבור האזרחים, אלא גם עבור התעשייה, שכן בהיעדר תשתיות כאלו חברות עשויות להעביר את פעילותן למדינות אחרות. באופן דומה, תשתיות מתקדמות עשויות לעודד חברות זרות להעביר או להרחיב את פעילותן לישראל.