רוצים אירוויזיון? השידור הציבורי נשלח לבנקים בחסות הממשלה

פחות מיומיים נותרו לצליחת משוכת הפקדת הערבות הכספית,  ולא - אירוויזיון 2019 לא ייערך בישראל. המתווה האפשרי שנותר נכון להיום למתן הערבות על סך 12 מיליון יורו לאיגוד השידור האירופי (EBU) הוא כזה שבו הממשלה שולחת את אנשי תאגיד השידור הציבורי (כאן) להידפק על דלתותיהם של הבנקאים בבקשה לחוצה ביותר להלוואת הכסף הנחוץ להבטחת התחרות בארץ.

לפי מודל זה המדינה היא זו שתחתום כערבה להלוואה שייקח התאגיד בסכום של יותר מ-50 מיליון שקל. על פי גורמים בתאגיד, על אף לוח הזמנים הצפוף הם מסרבים לבחון את המהלך מול הבנקים על מנת לוודא את תנאי ההלוואה כל עוד לא ייענו דרישותיהם בסוגיית תנאי הערבות. זאת במסגרת עמדתם כי בהיעדר היענות האוצר והממשלה, התאגיד לא ישים את עתידו על קרן הצבי ויעדיף לוותר על אירוח תחרות הזמר האירופית.

גיל עומר צילום: אלכס קולומויסקי

מהם תנאי הערבות?

ביממה האחרונה המחלוקת בעניין הערבות עלתה פעם נוספת לכותרות כשהארכה הקודמת שקיבלה ישראל להסדרת הסכום שנועד לבטח את קיום התחרות צפויה להגיע לקיצה ביומיים הקרובים. הוויכוח המשולש שמנהלים כאן, האוצר והממשלה בעניין נוגע לתנאי חילוט הערבות שתאפשר את הלוואת הסכום הנדרש.

לדברי יושב ראש מועצת התאגיד, גיל עומר, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד מתנה את הבאת הנושא לפתחה של הממשלה בהבטחה לכך שהערבות תחולט בנסיבות של כח עליון, כמו אסון טבע. בכל מקרה אחר, כולל מצב חירום ביטחוני, מדיני וכל משבר אחר שיגרום לביטול או לפגיעה אנושה בתחרות, לא תסכים המדינה להעניק לתאגיד את כיסוי ההלוואה. הסכם שכזה, לפי עומר, צפוי להעמיד את התאגיד בפני קשיים כספיים שלא ניתן לתת להם מענה במסגרת תקציבו הקיים והכלים העומדים לרשותו. "גם במצב חירום, מבצע צבאי, מלחמה או חרם BDS, התאגיד ייאלץ להתמודד עם אובדן של 50 מיליון שקל לפחות, שייצרו גירעון שלא ניתן לכיסוי בתקציבו. זהו מצב שנוגד, כאמור, את החוק וכנציגי ציבור קשה לנו מאוד לקבלו", כתב עומר במכתב בהול ששיגר אמש לראש הממשלה בנימין נתניהו.

מבחינתה של צמרת התאגיד הוא יסכים לקחת עליו את ההלוואה לצורך קיום התחרות רק בתנאי שהערבות הממשלתית תיקבע ככזו שהתאגיד יהיה חשוף לנזק הכספי רק במקרה שבו הביטול ייגרם בעקבות מחדל מצידו - תנאי שנכון לרגע בירושלים מסרבים לקבל.

בזמן שהבלאגן והסיקור כולו סובבים סביב הסכסוך הפוליטי הנוסף שהתווסף לרשימה הארוכה שהניבה ועוד תניב לנו זכייתה של נטע ברזילי, השידור הציבורי נשלח הישר אל הבנקאים ובעלי ההון המחזיקים בבנקים כדי לקושש את הערבות.

אם הדבר ייצא לפועל, תנאי ההלוואה אמנם צפויים להטיב עם התאגיד הודות לערבות הממשלתית. כמו כן, אין בהלוואה שכזו כדי לייצר לפיתת פיתון סביב עצמאות התאגיד והחופש העיתונאי בו, אבל יש בה כדי לזהם ולפגום במערכת החדשה שהקמתה גבתה אינספור משברים ואתגרים. 

האם תושג ישועה ברגע האחרון? 

מה גם שלפני כחודש היה בידיה של הממשלה למנוע את הסיטואציה הנוכחית, אז נפתח חוק תאגיד השידור הישראלי לטובת שינוי הסעיף שקבע כי התאגיד יפוצל לחטיבת חדשות נפרדת, כפי שמעוניינים בממשלה. זאת מאחר שפיצול שכזה לא מאפשר המשך חברות ב-EBU ולפיכך גם לא השתתפות באירוויזיון ואירוח שלו.

נטע ברזילי צילום: אוראל כהן

על פי גורמים בקיאים בנושא, לרגל פתיחת סעיפי החוק מחדש הוכן מראש סעיף ייעודי להעברת הכסף לטובת קיום האירווויזיון בישראל. הסעיף נוסח ואף עבר את הבחינות המשפטיות של הנוגעים בדבר, אך לא נכנס לבסוף לספר החוקים. דבר זה הוליד את הצרה הנוכחית. זאת בהתחשב בכך שנאסר על הממשלה במסגרת החוק הנוכחי להוסיף או לגרוע מתקציב כאן. גם לוח הזמנים הדוחק מקשה מאוד על קבלת המימון מהמדינה.

למה אם כך הסעיף שהוכן כדי להתחמק מראש מהמהמורות הנוכחיות לא עבר? התשובה לכך טמונה בפוליטיקה. בקואליציה יודעים היטב כי אנו בזמנים שבהם ניכר שצעדים לטובת התקשורת, בין אם היא ציבורית ובין אם היא פרטית, רחוקים מאוד מלהיות פופולריים.

רוב ההימורים מדברים על ישועה בדקה ה-90 שתביא לקיום אירוויזיון 2019 בישראל. אבל ההנהגה הפוליטית תולה את הכישלון האפשרי בסעיפים, בתקנות ובפקידות בעודה חובטת שוב ושוב בתאגיד.

במקרה שזה יהיה סופו של האירוע, ניתן להבטיח כי הכישלון המר הזה לא יהיה יתום, אלא ייצבע בקמפיין מתוזמר של הנהלת כאן, מנהליו ואנשיו.