פז מהמרת על מנוע צמיחה בשם סופר יודה

קבוצת פז הודיעה אתמול על חתימה על מזכר הבנות לרכישת מלוא הבעלות בחברת סופר זול בן גוריון, המפעילה את רשת סופר יודה. אם העסקה תיסגר, פז תשלם 130 מיליון שקל עבור רשת הסופרמרקטים, שהיתרון המובהק שלה הוא המיקומים במרכז תל אביב.

פז מתחילה כעת לבצע בדיקת נאותות על פעילותה של חברת סופר זול בן גוריון, שמחזיקה גם בפעילות סיטונאית, והשלמת העסקה תלויה בתוצאות הבדיקה ואישור הרשויות הרלבנטיות.

קבוצת פז, המנוהלת כיום על ידי ניר שטרן, הגדירה את המכירות הקמעונאיות ברשת yelllow (ילו) כמנוע צמיחה עוד בתקופתו של המנכ"ל הקודם יונה פוגל. ילו מפעילה 241 חנויות ומחזור המכירות שלה עומד על 944 מיליון שקל בשנה וצומח בכ־6% מדי שנה, בחנויות הזהות.

חנויות הנוחות התאוששו מפגיעת הקורונה

סופר יודה, בבעלות יהודה גואטה, היא רשת סופרמרקטים שכונתיים המונה 16 סניפים בתל אביב. סגמנט הסופר השכונתי הוא הפורמט הצומח ביותר בענף הסופרים. הסיבה לכך היא הנוחות שהוא מקנה לצרכנים ושיעורי הרווח הגבוהים שהוא מקנה לבעליו ביחס לפורמטים אחרים. סופר יודה, כמו גם שופרסל שלי, טיב טעם בעיר, ו־ampm, מתחרות על הנוחות ולא משחקות בגזרת המחיר.

תקופת הקורונה חידדה את היתרון של הסופרים השכונתיים שנהנו בעיקר מקניות השלמה. המגמה בשנים האחרונות, שבאה לידי ביטוי בעוצמה רבה בקורונה, היא מעבר של סל הקניה הגדול לאונליין והשלמת הקניה בחנויות השכונתיות. בקורונה התעצמו הקניות באונליין מפני שהציבור העדיף לקנות מרחוק מאשר להסתובב זמן רב עם עגלת קניות גדולה ולהסתכן בהידבקות בקורונה. בתקופה זו, כאמור, נהנו הסופרים השכונתיים מהתחזקות בשל הנוחות, על אף שהמחירים בהם פחות תחרותיים. הצמיחה של הפורמט השכונתי היא מהות העסקה בין פז לסופר יודה.

אברהם ביגר יו"ר פז צילום: יח"צ

מעדיפים קרוב לבית

פורמט חנויות הנוחות בישראל, כדוגמת ילו, ספג פגיעה במכירות בחודש אפריל האחרון, אך כבר במאי הן עלו ואף התחזקו בחודשים הבאים. מנתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי בחודש מרץ היקף המכירות בחנויות הנוחות הסתכם ב־157 מיליון שקל, ובאפריל, על רקע הסגר, ירדו המכירות ל־145 מיליון שקל.

במאי זינקו המכירות בחנויות הנוחות ל־196.4 מיליון שקל. בחודש יוני, אז החלו הדיבורים על גל שני של קורונה, ירדו שוב מכירות החנויות נוחות ל־192 מיליון שקל וביולי זינקו מחדש ל־205 מיליון שקל. לשם השוואה, ביולי 2019 היקף המכירות היה 195 מיליון שקל.

רכישת סופר יודה תאפשר למנכ"ל החדש של פז לנער את החברה מהשמרנות שאפיינה אותה בשנים האחרונות. אמנם מדובר ברשת של 16 סניפים בלבד, אבל הכוונה להכפיל את מספר הסניפים ל־30 בתוך כמה שנים.

ניר שטרן (מימין) ויהודה גואטה. 16 סניפים ב־130 מיליון שקל צילומים: דנה קופל, אלכס קולמויסקי

לשטרן, שהגיע מסלקום, יש גם כוונות להכניס את פז לעולמות הדיגיטל באמצעות ניצול יעיל יותר של הנדל"ן והנכסים הפיננסיים של הקבוצה. רכישת סופר יודה היא חלק מאסטרטגיה של כניסה לעולמות חדשים ואחיזה ונוכחות דיגיטלית בחנויות הקמעונאיות, במטרה לגעת בצרכן בכל המישורים של מוצרי הצריכה. אחת המתחרות הגדולות של פז היא דור אלון, המחזיקה בבעלות על רשת ampm, שהיא המתחרה הכי גדולה של סופר יודה בתל אביב.

בעבר ניסתה פז להיכנס עם ילו למרכזי הערים אך הניסיון לא צלח וכיום יש לה 17 ילו מרקטים בלבד, ואילו לדור אלון, יש 50 מיני סופר אלונית ועוד 50 סניפים של ampm.

חנויות הנוחות נהנות מעלייה במכירות, אולם 40%–50% מהפדיון בחנויות אלה הוא ממכירת סיגריות שהרווח עליהן לקמעונאי נמוך יחסית. חנויות הסופר השכונתיות מוכרות מגוון מוצרים רחב יותר, בין היתר פירות, ירקות ומדף מגוון של מוצרי מכולת, והרווחיות בהן גבוהה יותר מזו של חנויות הנוחות.

הרווחיות מהדלק בירידה

בפז גם מסתכלים קדימה לשנים הבאות בהן ייכנסו לשוק יותר רכבים חשמליים וצריכת הדלק תרד. כבר כיום סובלות חברות האנרגיה מירידה ברווחים ממכירות דלקים ומחפשות מנועי צמיחה חלופיים. הרווחיות בשוק הדלק נמצאת במגמת ירידה בשל הירידה במחירי הדלקים. לצד הירידה ברווחיות, נכנסים לשוק רכבים היברידים וחשמליים. בשלב זה קצב הכניסה של המכונית החשמלית לשוק מזערי ואין חשש מאיבוד צרכני הדלק בטווח הקצר, אך בחברות הדלק מעריכים כי ב־2025 יורגש קיפאון במכירות הדלק. עד אז, הדלק עדיין מוגדר בחברות האנרגיה כ־”safe zone”.

העסקה של פז עם סופר יודה מזכירה את רכישת רשת ampm על ידי דור אלון. ב־2006 רכש דודי ויסמן, שהיה באותה העת הבעלים של דור אלון, את רשת המרכולים התל אביבית בתמורה ל־143 מיליון שקל. ויסמן רכש 21 מרכולים עירוניים בעסקה שגרמה ללא מעט הרמות גבה והפכה את מייסדי הרשת למיליונרים בן לילה.

גם על עסקת סופר יודה אפשר לתהות. בעקבות הקורונה, תל אביב מלאה בשטחים ריקים שפז יכולה להשיג בקלות ולפתח עליהם את ילו כרשת עירונית, בהשקעה של כ־2 מיליון שקל להקמה של סניף. אבל במקום זאת, בחרה פז לרכוש 16 סניפים ב־130 מיליון שקל. על פניו נראה כי אין היגיון כלכלי לשלם סכום כזה, אלא שלפז אין זמן כעת לפתח רשת חדשה ולהקים חנויות מאפס.

שוויה של הקבוצת התרסק בשנים האחרונות ועומד כיום על 2.8 מיליארד שקל לעומת 6.2 מיליארד שקל ב־2015. גם אתמול, על אף ההודעה על חתימה על מזכר ההבנות, ירדה המניה של פז ב־0.14%. כעת, המשימה של ההנהלה החדשה היא לבצע מהלכים מהירים ויעילים שיעוררו את החברה ויעלו את שווי המניה.