יו”ר רמי לוי זומן לשימוע לפני כתב אישום, החברה דיווחה למשקיעים רק 8 ימים אחרי

קשה להניח שבחברת רמי לוי לא ידעו על ההחלטה בזמן אמת: פרקליטות מחוז ירושלים הודיעה לברקוביץ טלפונית באותו היום על ההחלטה, ובמקביל הוציאה על כך הודעה לתקשורת. ברקוביץ אף פנה לפרקליטות בשבוע שעבר וביקש לקבל לידיו את חומרי החקירה כדי להתכונן לשימוע. למרות זאת, בדיווח שלה לבורסה ביום שני ציינה החברה כי נודע לה על האירוע לראשונה באותו בוקר ב־10:30.

רמי לוי צילום: אוראל כהן

בדיווח צויין כי "החברה מתכבדת להודיע כי ביום 24 באוגוסט 2020 התקבל בידי מר מרדכי ברקוביץ', יו"ר דירקטוריון החברה, מכתב יידוע מאת פרקליטות מחוז ירושלים, לפיו הוחלט להגיש נגדו (ונגד אחרים) כתב אישום בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות לפי סעיף 284 לחוק העונשין, בגין פעולות שנעשו בשנים 2010-2018 בעת שכיהן כיועץ משפטי חיצוני לעיריית בית שמש ולוועדת המשנה לתכנון ובנייה. למען הסר ספק, החשדות אינם מתייחסים לפעולות כלשהן הנוגעות לתפקידו של מר ברקוביץ' כיו"ר דירקטוריון החברה. להערכת מר ברקוביץ' ויועציו המשפטיים, הוא מחזיק בטענות הגנה חזקות, אשר יסירו בשלב השימוע את החשדות נגדו".

לא מדובר בפעם הראשונה בה חברת רמי לוי לא ממהרת לדווח על הפרשה הפלילית בה מעורב יושב הראש שלה, העומד בראש חברה מרכזית במשק ששוויה כ-2.8 מיליארד שקל. כבר בשנת 2018, כפי שנחשף בעבר ב"כלכליסט", ברמי לוי בחרו שלא לדווח על חקירתו באזהרה של ברקוביץ ביאל"כ (היחידה לפשיעה כלכלית) בלהב 433 במשטרה ועל הפשיטה שערכו החוקרים על ביתו, זאת למרות תפקידו הרם והחשדות הכבדים שיוחסו לו אז (באותה העת הוא היה חשוד גם בלקיחת שוחד, חשד שירד בהמשך ההליכים).

בפרשה מעורבים בכירים בעיריית בית שמש ויזמי נדל"ן, ויותר מ־20 חשודים שונים צפויים לעמוד לדין על מעשי שוחד, הפרת אמונים, מרמה, זיוף, עבירות מס ועבירות בנייה. הפרקליטות ציינה כי "מדובר בפרשה שעניינה קשר מושחת שנרקם בין יזמים ועסקנים לבין בעלי תפקידים בעיריית בית שמש במהלך 2010 עד 2018, ובפעולות העברייניות הרבות שבוצעו לכאורה במהלך בניית פרויקט מקרקעין רחב־היקף... על פי החשד, נטלו החשודים מגרש שיועד לבניית מוסד־מרכז תורני לתועלת תושבי השכונה, ובאמצעות פעולות מרמה ושחיתות הקימו עליו קומפלקס בנייה בן 9 קומות, הכולל מרכז מסחרי ודירות מגורים".

שמו של ברקוביץ נמצא במה שהפרקליטות הגדירה "רשימת החשודים המרכזיים בפרשה" ונטען כלפיו כי פעל לכאורה “תוך ניגוד עניינים חריף, העולה כדי הפרת אמונים”. זאת לצד עובדי הציבור הבכירים האחרים בבית שמש, עת "אישרו היתרי בניה לפרוייקט - לטובת היזמים ולבקשתם - באופן החורג מכללי התב"ע ודיני התכנון והבנייה, ותוך התעלמות מחובת האמון שהם חבים לציבור". עם זאת, מכתבי החשדות עולה כי חלקו של ברקוביץ בפרשה פחות משל עובדי הציבור האחרים החשודים בלקיחת שוחד.

ברקוביץ הוא יו”ר רמי לוי מאז אוקטובר 2011 ומקבל גמול שנתי של 120 אלף שקל. במקביל, הוא עורך דין בעל משרד פרטי בירושלים, המעניק ייעוץ משפטי לגופים נוספים.

בחברת רמי לוי התעקשו למסור את התגובה הלקונית שלפיה "החברה מדווחת כחוק במועד שנודע לה על הכוונה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע. עם היוודע החלטת הפרקליטות, הודיע היו"ר להנהלת החברה וזו דיווחה בהתאם למועדים הקבועים בחוק". בשיחה עם "כלכליסט" אמר ברקוביץ כי "אני שמח שסוף כל סוף החקירה שהתחילה ברעש גדול והאשמות כבדות משקל מסתיימת עם שימוע בהאשמות קלות יותר יחסית". לגבי העיכוב בדיווח מסביר ברקוביץ כי אמנם הפרקליטות הודיעה לו טלפונית על ההחלטה, אך רק כעבור כיומיים־שלושה הוא קיבל לידיו את החומר, ולאחר שעבר עליו דיווח לדירקטוריון. לדבריו, "רק לאחר מכן היועצת המשפטית של החברה עברה על הדברים, עשתה את הבדיקות שלה – והחברה הוציאה דיווח לבורסה. הדירקטוריון קיבל על כך דיווח עוד מוקדם יותר".

.

מרשות ני"ע נמסר בתגובה כי "הרשות אינה מתייחסת לפעילותה למול הגופים המפוקחים וככל שידרש פעילות זו תבוא לידי ביטוי בדיווחי החברות".