גמליאל משאירה את יישום חוק הפיקדון לשר הבא

ניצחון לשוחרי איכות הסביבה, מכה לחברות המשקאות: המשרד להגנת הסביבה הכריע כי חוק הפיקדון יורחב גם לבקבוקים הגדולים. 10 שנים אחרי התיקון לחוק הפיקדון שקבע כי היצרנים והיבואנים אחראים גם על איסוף ומיחזור הבקבוקים הגדולים (בין 1.5 ל-5 ליטרים), וכי אי-עמידה ביעדים אלה תגרור קנסות והחלה של פיקדון גם עליהם ו- 4 שנים אחרי שלא עמדו ביעדי האיסוף, החליטה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל להחיל לראשונה בישראל פיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים. זאת, בנוסף לחובת הפיקדון על הבקבוקים הקטנים, הקיימת כיום.

התיקון לחוק קובע כי אי עמידה ביעדי הפיקדון תוביל להרחבה אוטומטית של החוק בתוך 60 יום מפרסום הצו ברשומות. ואולם גמליאל בחרה לתת לחברות פרק זמן של שנה לצורך היערכות, בשל משבר הקורונה.

השרה תגיש צו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כדי לאפשר למשק תקופת היערכות של שנה להחלת הפיקדון להכשרת תשתיות. החשש הוא כי פרק זמן זה ינוצל למסמוס ההחלטה על ידי החברות וחברי הכנסת המתנגדים להרחבת החוק.

ההחלטה של גמליאל התקבלה בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישה עמותת אדם טבע ודין אחרי שזאב אלקין, לשעבר השר להגנת הסביבה, בחר להסתפק בקנס על חברות המשקאות שלא עמדו ביעדי האיסוף, במקום להרחיב את תחולת החוק.

מתקן איסוף בקבוקים צילום: אבי רוקח

גמליאל מסרה: "הפיקדון יביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים ויוריד את יוקר המחיה. יש כאן Win-Win-Win לסביבה, לחברה ולכלכלה".

הכלובים ייעלמו

עם השלמת המהלך והחלת חוק הפיקדון, כלובי הבקבוקים (ה"מיחזוריות") ייעלמו מהרחובות, ויוחלפו במכונות איסוף והחזרת פיקדון אוטומטיות, שיוצבו בסופרמרקטים ובנקודות איסוף מרכזיות. בתוך כך, המשרד להגנת הסביבה יבחן את האפשרות לתמוך כספית בהצבת מכונות איסוף ודחיסה לבקבוקים בבתי ספר ומוסדות ציבור, אשר יאפשרו לממן פעילויות לרווחת התלמידים והציבור מכספי הפיקדון שיתקבלו בהן.

על-פי הערכה כלכלית שבוצעה עבור המשרד להגנת הסביבה, החלת הפיקדון צפויה לחסוך לציבור צרכני המשקאות הממחזר קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה, תצמצם את התופעה הבלתי רצויה של השלכת בקבוקי פלסטיק במרחב הציבורי ותעודד הקמת מפעל מיחזור לפלסטיק בישראל. על-כן המהלך צפוי לתרום להורדת יוקר המחיה, בעיקר עבור הצרכנים הממחזרים.

שני עשורים של מיחזור

חוק הפיקדון על מכלי משקה נועד להביא לשיפור רמת הניקיון ברשות הרבים, ליצור כדאיות כלכלית למיחזור של הבקבוקים ולהביא להפחתת הטמנה. החוק קובע, כי על מכלי משקה קטנים, שקיבולתם בין 0.1 ל-1.5 ליטרים, חל פיקדון של 30 אגורות. בשנת 2010 התקבל תיקון לחוק הפיקדון שקבע, כי היצרנים והיבואנים אחראים גם על איסוף ומיחזור הבקבוקים הגדולים (בין 1.5 ל-5 ליטרים), וכי אי-עמידה ביעדים אלה תגרור קנסות והחלה של פיקדון גם עליהם. החוק קבע יעדי איסוף מצרפיים של 55% לבקבוקי המשקה הגדולים ללא הפיקדון. ואולם, בעוד ששיעור האיסוף של הבקבוקים הקטנים החייבים בפיקדון עומד על כ-79%, שיעור האיסוף של הבקבוקים הגדולים בשנת 2016 הגיע לכ-51% בלבד. מבדיקת המשרד להגנת הסביבה עלה, כי בשנת 2016 לא עמדו היצרנים והיבואנים ביעדי האיסוף והמיחזור שנקבעו בחוק. כתוצאה מכך, הטיל הממונה במשרד להגנת הסביבה עיצומים כספיים על תשעה יצרנים ויבואנים שלא עמדו ביעד האיסוף בשנת 2016, יחד עם דרישת תשלום בסך 60 אגורות בשל כל מכל משקה גדול שלא נאסף בהתאם לאותו יעד. דרישות התשלום והעיצומים הכספיים על תשעת היצרנים והיבואנים הגיעו לסכום מצטבר של כ-48 מיליון שקל. הערעור שהוגש נגד החלטת המשרד לבית משפט השלום בעניין זה מתנהל גם בימים אלה.

לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, בישראל נצרכים מדי שנה קרוב ל-2 מיליארד מכלי משקה קטנים וגדולים, מרביתם בקבוקי פלסטיק במשקל כולל של כ-37 אלף טונות. כשני שלישים מתוכם במכלים הגדולים. על- פי סקר ניקיון שטחים ציבוריים, שערך לפני כשנה המשרד להגנת הסביבה באמצעות החברה להגנת הטבע ואקופייננס עולה, כי מקור כ-18% מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים בישראל הוא בקבוקי משקה.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין שהגישה את העתירה לבג"ץ מסר: "הציבור הישראלי ירוויח עשרות מיליוני שקלים מדי שנה מהחזר הפיקדון".

מתאגיד המיחזור אל"ה, שבשליטת יצרניות המשקאות, נמסר: "מבדיקות שערכנו, הטלת פיקדון לא תביא בהכרח לתרומה להגנת הסביבה ועלולות להיות לה השלכות כלכליות על יוקר המחיה".

מאיגוד יצרניות המזון בהתאחדות התעשיינים וחברות המשקאות נמסר: "מס גמליאל הוא ספין ציני על חשבון הציבור, שיעלה לו ביוקר מחייה! בסביבת השרה שכחו לציין שהמהלך יהיה כרוך בעליית מחירים לצרכן, זאת לצד סירבול תהליך המחזור. טענותיה של השרה להורדת יוקר המחיה תוך כדי ההחלטה, הן לא פחות מלעג לרש, תרתי משמע. יוזכר פעם נוספת, כי לשרה גמליאל הוצגו הצעות שונות שהיו מגדילות משמעותית את היקפי המיחזור, מבלי לפגוע בכיס הצרכנים. לצערנו, השרה בחרה להטיל על הציבור, בשיא המשבר הכלכלי, מס חדש - מס גמליאל - מתוך שיקולים תמוהים".

בתגובה לאמירות מצד איגוד יצרניות המזון וחברות המשקאות, מסרה גמליאל:  "הציניות של חברות המשקאות המרוויחות סכומי עתק, אינה מפתיעה. הן דרסו ברגל גסה את הסביבה וזרו חול בעיני הציבור במהלכים יחצ"ניים שהתחפשו למיחזור, ועכשיו הן מאיימות לגלגל את הזיהום שהן יצרו לכיס של הצרכן. במשך שנים אנחנו רואים את הבקבוקים הגדולים מזהמים את הטבע והסביבה - הגיע הזמן שחברות המשקאות ייקחו אחריות ויפסיקו לאיים. המזהם - משלם".

איגוד לשכות המסחר מסר בתגובה: "דווקא עכשו בתקופה שבה המגזר העסקי נאבק קשות לשרוד עקב משבר הקורונה, המשרד להגנת הסביבה החליט להטיל עליו רגולציה חדשה הכרוכה בעלויות נוספות. המהלך יסרבל את תהליך המחזור ואף יעלה את יוקר המחייה. זהו ניתוק טוטאלי מהמציאות ופגיעה בציבור הצרכנים. בכוונת נשיא האיגוד, עו"ד אוריאל לין, לפנות לראש הממשלה לקבל החלטת ממשלה ברורה, האוסרת על כל הרגולטורים להוסיף נטל רגולטורי על המגזר העסקי עד אשר נתגבר על הקורונה".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "מצער מאוד שדווקא שרה המגיעה מסיעת הליכוד שמתיימרת לדאוג לפריפריה ולשכבות החלשות, דחתה הצעת חוק חברתית שהגשתי בנידון ושהייתה מסירה את ההתייקרות הצפויה מעל כתפי המשפחות ברוכות הילדים ומעוטות היכולת".