ביג שולחת את שוכרי החנויות ללחוץ על מקבלי ההחלטות

המכתב ששיגרה אתמול קבוצת ביג לשוכרים ובו הודעה כי המרכזים הפתוחים יפעלו החל מהיום הוא נקודת מפנה במערכת היחסים העדינה בה מתנהלים בחודשים האחרונים בעלי הנכסים לבין השוכרים.

במכתבו קורא חי גאליס, מנכ"ל קבוצת מרכזי המסחר ביג, לשוכרים לפתוח את החנויות בניגוד על הנחיות הממשלה בטענה כי נמאס לו להיות זה שנושא את כל הנטל על גבו. "כשרובכם קיבלתם תמיכה ופיצוי בדמות חל"תים ותשלומים להחזרת העובדים שהוצאתם לחל"ת, אנחנו לא הוצאנו אף עובד לחל"ת וגם ויתרנו על מלוא דמי השכירות והניהול. לא קיבלנו ולו שקל בודד על תקופה זו, לא מהמדינה ולא מכם", כתב גאליס לשוכרים.

שעה וחצי לאחר מכן הודיעה גם קבוצת מרכזי צים כי היא פותחת את המרכזים שלה ומאפשרת לשוכרים להפעיל את החנויות.

חי גאליס

 מי שישלם את הקנס אם הרשויות יחליטו לאכוף את ההנחיות יהיה כמובן בעל העסק. גם אם יחליט שלא לעבור על החוק הוא ישלם "קנס" לקבוצת ביג, שתבקש ממנו תשלום שכר דירה החל מהיום.

אפשר להבין את הדרישה של ביג לקבל שכר דירה. היא לא היחידה שצריכה לשאת את כשלונות ניהול המשבר הזה, אך הדרישה לגביה כאשר ענף המסחר סגור, היא עוד מכה שנוחתת על ראשם של בעלי העסקים.

ביג היתה עד כה המבוגר האחראי ונהגה באופן הוגן כלפי השוכרים. היא היתה הקבוצה הראשונה שוויתרה על שכר הדירה ודמי הניהול לשוכרים בסגר הראשון והעניקה הטבות גבוהות גם בסגר השני. אלא שאם היא תתעקש לעמוד בדרישה שלה, היא צפויה להיתקל בשוכרים מיואשים ועקשנים שאין בכוונתם לשלם שכר דירה על חנויות שאין בהן פדיונות.

"מאיפה נשלם שכירות?"

"אז ביג רוצה שכר דירה – שינסה לגבות", הגיב שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת בריל ומראשי ועד התאגדות רשתות המסחר והאופנה. "הוא מוזמן לנסות לגבות ועכשיו יצטרך לפנות לכמה ערוצים משפטיים. הרי אין מאיפה לגבות שכר דירה אם העסקים לא עובדים והקופה שלהם ריקה. שילך לבית משפט ונראה מה יישאר לו במרכזים המסחריים".

המהלך של ביג הוא ניסיון לעורר את השוכרים שבסגר השני מנהלים מלחמה עדינה מול הממשלה. בניגוד לסגר הראשון, אז ראשי החברות הגדולות עמדו בראש המחנה והרימו קול צעקה באולפני הטלוויזיה, בסגר הנוכחי התאגדות רשתות המסחר מנסה לנהל עם שר האוצר ופקידי משרד ראש הממשלה שיחות אל תוך הלילה בניסיון לשכנע אותם לפתוח את המסחר – אך ללא הצלחה.

מרכז ביג בבאר שבע צילום: חיים הורנשטיין

בהינתן המצב הזה, נשלחו אתמול להפגנה השוכרים הקטנים והבינוניים, שהצליחו להוציא לרחוב צדדי בראשון לציון רק עשרות בודדות של מפגינים. "קל יותר לציבור להזדהות עם השוכרים הקטנים", אומרים בהתאגדות רשתות המסחר. זאת כנראה לאחר שהראל ויזל, מנכ"ל פוקס שעמד בראש המחנה בסגר הראשון, זכה לקיתונות של ביקורת ציבורית והחליט בסגר השני לשתוק ולתת לאחרים לדבר. אלא שאת קולם של הקטנים והלא מוכרים לא שומעים או ממאנים לשמוע.

ביום שישי האחרון קיים ועד ההתאגדות של רשתות המסחר ישיבת חירום ובה הוחלט כי ברגע שממשלת ישראל תקבל החלטה לפתוח את חנויות רחוב, גם רשתות האופנה יפתחו את כל החנויות שלהן במרכזי המסחר הפתוחים. "בפעם הראשונה חברות ציבוריות כמו ביג ובריל אומרות שהן יעברו על הנחיות הממשלה. מתי זה קרה לפני כן?", אומר תורג'מן. "האם אני הולך להפר בריש גלי את החלטת המדינה? התשובה היא כן".

הפרת ההנחיות באה לאחר שראשי הוועד כבר הכריזו על מרד וחזרו בהם בנימוק ש"רצינו לאפשר הידברות עם ממשלת ישראל". וכך ההידברות נמשכה ימים רצופים אך לא הועילה.

ביום חמישי התקבלה החלטה בקבינט לא לפתוח את חנויות הרחוב כעת, אלא ביום ראשון הבא. על מרכזי המסחר הפתוחים לא מדברים שם בכלל.

ההנחיה של ביג לפתוח את המסחר היום היא מכה לשוכרים מצד אחד, אך מצד שני גם עוזרת להם להפעיל לחץ על הממשלה. כעת, השוכרים בפוזיציה כזו שהם יכולים לבוא לשר האוצר ישראל כץ ולומר לו: "אנחנו נדרשים לשלם לבעלי הנכסים ואין לנו ממה. תפתחו לנו את המסחר או שהמדינה תשלם את שכר הדירה בעצמה".

המהלך של הקניונים ושל השוכרים מחדד את העובדה שבמשבר הזה, רשת הביטחון הכלכלית של כל הצדדים רעועה. לא השוכרים ולא בעלי הנכסים מרגישים שיש להם ביטחון כלכלי.

בעלי הנכסים חשים שהם היחידים שנושאים את השוכרים על הגב שלהם והמדינה לא מפצה אותם בשקל. השוכרים חשים שלמדינה יש תפיסה מוצהרת ומעוותת ולא נכונה שהעסקים הגדולים יכולים להסתדר בלי סיוע.

"אנחנו פרת המסים"

"זה גם לא הגון וגם לא הוגן", אומר בכיר באחת מקבוצות האופנה. "העסקים הגדולים מביאים למדינה הכי הרבה מיסים. 1.5% מהעסקים בישראל מגלגלים מעל 20 מיליון שקל ומניבים מעל 50% מהמסים בישראל. אין היגיון בזה שכאשר טוב אנחנו פרת המסים והמע"מ והמדינה משתתפת ברווחים שלנו אבל כשהמדינה במשבר אז אנחנו גדולים ויכולים להסתדר בעצמנו. אם העסקים הגדולים יקרסו, זה שווה ערך לקריסה של 100 עסקים קטנים".

הלחץ הזה שמופעל על הממשלה מכל הצדדים, יוביל בסופו של דבר, כמו בסגר הראשון, לפתיחה מהירה של המשק. התוצאה, כמו בפעם הקודמת, תהיה עלייה בתחלואה.

כדי להוכיח לממשלה שהמסחר לא מדבק התחננו בהתאגדות רשתות המסחר מהשרים לאפשר להם לפתוח את החנויות שבועיים לפני שבתי הספר נפתחים מחדש. הסיבה היא, כך אמרו, שברור לכל שעם החזרה ללימודים, התחלואה תעלה – ושוב המסחר ייסגר.

"הממשלה טוענת שאחד הלקחים שלה מהסגר הקודם הוא שהכל נפתח מהר. אבל מה נפתח מהר? בתי הספר, האירועים, בתי הכנסת. כל אלה העלו את ממדי התחלואה", אומר תורג'מן. "לא הוכח שהמסחר מדבק. כולם יודעים שמערכת החינוך, בתי הכנסת, האירועים והמופעים הם אלה שהיו מדבקים. האירוע היחיד של הדבקה בחנות היה סיפור הפיראט האדום עוד לפני הסגר הראשון. הסופרמרקטים היום עמוסים לעייפה וחנויות הסטוקים מפוצצות בקונים. מישהו שמע על הדבקות שם? עושים לנו עוול פעמיים. עכשיו החינוך ייפתח, ממדי התחלואה יעלו ויגידו לנו שוב שלא פותחים אותנו".

באוצר אמנם לא מדברים על פתיחת המסחר במרכזי הקניות הפתוחים אך שר האוצר כץ אינו מסתיר את דעתו שיש לפתוח את חנויות הרחוב. בישיבת הקבינט ביום חמישי, אף צייץ השר את דעתו במהלך הדיון והעלה את חמתו של ראש הממשלה. "שוחחתי עם ראש הממשלה וביקשתי ממנו לתמוך בעמדתי לפתיחת חנויות הרחוב ביום ראשון הקרוב", צייץ כץ בטוויטר. "משרד הבריאות נוהג באטימות ומנהל מאבק יוקרה על גבם של העוסקים הזעירים, שנמצאים כעת על סף קריסה". בדיון בקבינט תקף כץ את משרד הבריאות שלא מאפשר לפתוח את המסחר, אך לא הצליח לשכנע בעמדתו.